על נחלות נדיבות במושבים ויישובים בפריפריה ובמרכז הארץ הופכים בשנים האחרונות מבנים חקלאיים ישנים לבתים כפריים מרהיבים בסגנון עיצובי שמתכתב עם תכליתם המקורית, אבל לוקח אותם אל תוך המאה ה-21 מבחינת התשתיות וחווית המגורים שהם מספקים. קוראים לזה Farm House Style וזה מוטיב עיצובי שמגיע מבתי החווה המסורתיים של ארצות הברית בעיקר ומתאפיין בחומרים גלם טבעיים, מחוספסים ומיושנים, חללים גדולים וגבוהים ושטחי חוץ פתוחים ורחבים שמוקפים בצמחייה טבעית.
"המעבר לתכנון בתי Farm House הוא שלב התפתחותי טבעי והוא מתכתב עם גישה הרווחת בעולם העיצוב ואדריכלות, לצד המגמה הירוקה והרצון שלנו להתרפק על העבר, גישה הדוגלת בשימוש במתודולוגיות ישנות באדפטציה חדשנית ושימוש בחומרים טבעיים שמתיישנים בחן" מסבירה נירית פרנקל, בעלת משרד לאדריכלות, תכנון ועיצוב בשותפות עם אימה, אדריכלית שרה פרנקל.
הסגנונות של הקהל הישראלי בדרך זו או אחרת הם התפתחות של סגנונות קיימים, שהגיעו אלינו מהעולם. "אני קוראת לו סגנון ה-FUSION", מסבירה פרנקל. בשנים האחרונות גם במבנים ציבוריים וגם בפרטיים החלה מגמה חשובה במסגרתה הנטייה היא לעשות שימוש בקיים ולעתים אף לשנות את אופי השימוש. לדוגמא - תחנות כוח שהפכו ללוקיישנים למסיבות, ממגורות שהפכו למוזיאונים או גלריות, קרקעות חקלאיות שייעודן הומר לטבת מגורים וכדומה. אם בעבר היו הורסים ובונים מחדש, הנטייה כיום ברמה האדריכלית, היא לעבוד עם המבנה הקיים, מתוך הבנה שבמבנים יש איכויות שימושיות שניתן לצקת אליהן תוכן חדש.
אותה מגמה שהחלה ממבנים ציבוריים, מגיעה כעת למבנים חקלאיים גדולים. מאחר והחקלאות הולכת ונעלמת, נותרו מבנים שתופסים נפח גדול בשטח ואין בהם שימוש. סגנון ה-Farm House זרם עיצובי לחללי מגורים שבחו"ל (בארה"ב בעיקר) כבר קנה לו אחיזה של ממש, בעצם הופך אותם למבנים למגורים. "יש בזה עניין אתגרי, יותר מאשר לשטח ולבנות מאפס", אומרת פרנקל.
"בפועל, אנחנו לוקחים השראה מאותם מבנים חקלאיים ונותנים להם פרשנות חדשה. Farm House היא שפה אדריכלית מאוד ברורה. שפה שהתחדדה פלאים לאור הקורונה, בה הבית הפך להיות חשוב מאין כמותו עבור כולנו. ההתבוננות בו הרבה יותר עמוקה ורגשית. בד בבד ההבנה השתנתה והרצון לבית גדול ולמרחבים הרקיעו שחקים. לאור זאת, הקרקעות הפכו להיות רלוונטיות מאי פעם, והנחלות העצומות שבפריפריה קיבלו תפנית ומשמעות חדשה", מפרטת פרנקל.
נוף לים, בריזה בקיץ, אבל אין חניה: כמה עולה דירה בבניין המכוער בעולם?
על הפארק: דירה מאתגרת אך נהדרת, במיקום הכי נחשק בתל אביב
"ברחבי העולם, רבים מבתי החווה תוכננו במקור לשימוש חקלאי ומוסבים עתה למגורים תוך העדפה ברורה לשמור על כמה שיותר מהמאפיינים המקוריים האדריכליים והחומריים, בדגש על אלמנטים מעץ גולמי, מתכות וחומרים קלים", מסבירה פרנקל. "כאן בארץ, מצאנו עניין לתכנן בתי חווה מאפס - אדפטציה שלנו שלוקחת את האיכויות התכנוניות של הבתים המקוריים מהעבר ומתאימה אותם להיום מבחינת המערכות, הפסיליטיז והפינוקים. הרבה מהלקוחות מוצאים בסגנון ה-Farm House עניין רב מאוד, בעיקר בגלל העובדה שמדובר בבית על זמני שיודע להתבגר בצורה טבעית יחד איתם".
הפרשנות של ה-Farm House באה לידי ביטוי במספר אופנים. לרוב אלו בתים שבנויים במפלס אחד בלבד עם שטח פתוח מסביב. התכנון העיקרי ששונה מסגנונות אחרים הוא אלמנט הגובה - "אנחנו מנפחים מאוד את הגובה, 7-8 מטרים בחללים הציבוריים ו 5-6 מטרים גובה בחללים פרטיים - אלמנט תכנוני זה נובע מהעובדה שמדובר במבנים שתוכננו על מנת לאחסן בהם סחורה ותוצרת חקלאית (כמו אסם), ומשם לקחנו את הדגשת הגובה שבפועל נותנת לבני הבית תחושה של ספייס, אווריריות וכמובן, תורמת לעיצוב הבית. מאפיין נוסף בולט בבתי ה-Farm House הוא שימוש בחומרים קיימים, כמו רעפים שעברו התיישנות, אבן גסה מפירוק, עץ ממוחזר, חיפויים וריצופים קיימים ועוד.
"בבתים הללו אנחנו משתמשים הרבה בגגות גמלוניים עם שני שיפועים, תריסי עץ בפרשנות "אסמית" שנעים על מסילות ולא על צירים, ובחיפויים בקווים אמורפיים, עם חספוס רב, פחות מסודרים ונקיים. התקרות כמובן גלויות ומשולבים בהם מסבכים (משולשים שקושרים את התקרה לגג הרעפים) ופתחי ברזל ואלומיניום. בחלונות נעשה שימוש במערכות שחלקן החיצוני עשוי אלומיניום והפנימי עשוי עץ. כך אנחנו מייצרים מראה אותנטי לסגנון העיצובי שגם עומד איתן מול תנאי האקלים הקיצוניים כאן בישראל", מרחיבה פרנקל על ה'גיור' של הסגנון ויישומו בתנאים המקומיים.
"אם נתייחס לחוץ, הרי שמדובר בשטחי ענק מרווחים - זה תכנון שמתאים למגרשים גדולים. מבחינת אופי הדיירים, אלו אנשים עם חיבור לאדמה ולמקום. זה פחות מתאים לנכסים להשקעה, זה עיצוב שנועד לאנשים שיגורו בבית שהם בונים, שמבחינתם, החלום הוא לגור באסם. או לחילופין אלו שמגיעים ללא סגנון עיצוב מגובש ונותנים לנו את האפשרות לאפיין להם את הסגנון. כמובן שזה מצריך פתיחות מצד הלקוח, כי זה סגנון לוקח למקום מאוד מסויים ושונה - גם מבפנים וגם מבחוץ".
"מבחינה פרקטית, במבנים שעברו הסבה קיימת בעיה לעשות שימוש בתשתיות העדכניות של היום ולכן יש צורך בשינויים רבים במבנה. לכן אנחנו נוטים לבנות את השלד מאפס ומתאימים את המערכות למגורים עכשוויים בישראל".
בתי החווה שהחלו להופיע במרכז הארץ, הולכים ומתרבים בפריפריה. אותה פריפריה שגם אנשי המרכז גילו בהתלהבות רבה בתקופת הקורונה ונהרו אל מרחביה הפתוחים ושטחיה הנדיבים יותר. "ההבנה שאפשר לעבוד בכל מקום ומכל מקום, גרמה לפריפריה לצמוח, הרי רק שם יש נחלות גדולות מימדים, שבהם לבתי החווה יש אפשרות לצמוח עם שטחי ענק מפנקים, בפנים ובחוץ. השטחים במרכז הולכים ומתמעטים וכך גם מצטמצמות האפשרויות לבנות בהם בתי חווה.
עיצוב חלל החוץ בסגנון ה-Farm House בא לידי ביטוי בפיתוח פראי, שימוש במעברים טבעיים. פינות שהייה בגינה, מדשאות, וצמחייה סבוכה ואותנטית. "גם כאן אנחנו משאירים מקום לעולם המודרני מבחינת פינות ישיבה, מטבח חוץ, בריכה ועוד פינוקים כמו יקבים, מטעי זיתים, אורוות סוסים - בהתאם לגודל הנחלה", אומרת פרנקל.