חזאית הטרנדים ההולנדית לי אדלקורט נחשבת לאחת המבשרות בעולם העיצוב. יכולתה לזהות מה יכנס אלינו הביתה במהלך השנה הקרובה הוכחה כנכונה בהרבה מאד מהמקרים ולאחרונה, היא הגיעה לביקור מיוחד לישראל כדי לספר לנו על מגמות העיצוב הצפויות לנו בעתיד כאורחת של אבן קיסר ופתחה את ביקורה בהסבר: "המחקר שלי מאפשר לי לדעת מה הולך לקרות בעולם. אני לא צופה בטרנדים, אלא מתבוננת בעתיד לטווח הארוך. האינטואיציה שלי אוספת פיסות מידע ומחברת אותן לכדי תסריט. למשל, הייתי מסוגלת לדעת לפני 11 בספטמבר שמשהו כזה עומד לקרות. כשחושבים על השפעה גלובלית, מיד מדברים על השפעת האינטרנט, אבל האמת היא שישנם כוחות גדולים בהרבה שמשפיעים על מה שהולך לקרות".
עוד הוסיפה אדלקורט "עכשיו, למשל, ישנה התעוררות מאוד גדולה של החלק הדרומי של העולם - אפריקה, דרום אמריקה, אוסטרליה - עמים מתחילים להשתחרר מכבלי העבר, להבין ולחדד את התרבות שלהם, וזה משפיע עלינו מאוד. תופעות כמו שחרור הנשים, השחורים, הלהט"ב - משפיעות על כל העולם באופן הרבה יותר משמעותי מאשר תמונה באינסטגרם".
ומה צפוי לנו בעתיד? מלחמה וכיליון, בעיקר. "אני מצטערת שאין לי הרבה דברים חיוביים לומר" אדלקורט אומרת לאחר פירוט הרעות החולות שבדרך - מהתחממות גלובלית, פליטים, מהגרים ועד למלחמת אזרחים בארצות הברית ואף החלפת המין האנושי ברובוטים כבר במאה הקרובה. "יש כל כך הרבה חוסר הבנה, אנשים לא מקשיבים זה לזה. הציבור נהיה יותר לאומני, אבל האמת היא שהדרך היחידה שלנו להמשיך היא להיפתח אל רב תרבותיות. מדינות כמו קנדה או ברזיל שמנהלות בחכמה את ההגירה ומקבלות את התרבויות השונות המתקיימות בתוכן הן המתקדמות ביותר". לצד נבואות החורבן, ממפה אדלקורט את אופיו העתידי של המפלט האולטימטיבי: הבית שלנו. בעוד עתיד העולם נראה עגום, עושה רושם שהעיצוב ממלא תפקיד של דיסציפלינה שלא מציעה הגנה או פתרון לבעיות, אלא בעיקר נחמה, ולמזלנו, עדיין יש במה להתנחם.
חומר
יחד עם המגמות הגוברות של חזרה לעבר, עבודות יד והחיפוש אחר צמחייה, אדלקורט צופה כי הקהל יחפש יותר ויותר חומרים אורגניים. החברה שלנו מתבגרת, מתעניינת בחומר, והדרישה אליו הולכת ומקבלת גוון פילוסופי יותר. אנחנו עומדים לראות הרבה יותר ריפוד, הרבה יותר חומרים שמאזכרים באופן כלשהו את העור ואת הגוף שלנו, והרבה חומרים גושניים, אפילו גולמיים.
במשחק הזה, הגימור מקבל תפקיד חשוב מאוד, כאשר הנטייה שלנו היא לחפש גימור שאינו מושלם, אפילו מחוספס או גושני, שמזוהה עם עבודה ידנית או עם מצבו הטבעי של החומר. אל הגימורים הללו יצטרפו גם גימורים מטאליים יפים במיוחד שידגישו את האורגניות של החומר. אם פעם חיפשנו כלים ורהיטים המיוצרים באופן תעשייתי, סדרות בהן כל הפריטים זהים אחד לשני, הרי שבעתיד נרצה לראות צורות המעידות על תהליך ייצור ידני שממנו בדרך כלל מתקבלת תוצאה לא אחידה.
צבע
לראשונה מאז השתלטות הלבן והאפור על עיצוב הפנים, יש לנו נטייה לאהוב צבע בבתים שלנו - החל מהרצפות ועד לקירות ולחומרים. הצבע, על כל הווריאציות שלו, נכנס באופן עמוק יותר אל תוך החיים שלנו. המשמעות של זה היא שימוש נרחב ומעניין יותר בצבעים מאשר בעבר. אדלקורט מוסיפה כי המודעות לגווני הצבע עולה, והקהל משתמש במילים יותר מורכבות על מנת לתאר את הצבע המדויק שהוא מחפש. יש לציין בהזדמנות זאת כי אדלקורט חזתה לפני כשנה את פלישתו של הוורוד הבהיר למחוזותינו ועכשיו, היא מרמזת על גוון צהוב שיביא איתו ניחוחות לשנה החדשה.
"ניסיתי להימנע מהוורוד, להוציא אותו לגמרי מפלטת הצבעים שלי, אבל הוא תמיד מצא את דרכו בחזרה," מתוודה אדלקורט. היא מתארת את הוורוד כצבע שהעין שלנו למדה לראות כניטרלי. הוא צבע מספק בעל אופי קצת שקוף, הוא נראה טוב מאוד בשלל טקסטורות, והוא רך מאוד. במהלך שני העשורים האחרונים הוורוד התבגר והשתלב גם בעולם הגברים. נקווה שגם הצהוב יתפוס כך את מקומו בקרוב, כאשר אפשר לראות אותו אגב כבר מככב בעולם האופנה. "אם מגמת הוורוד נמצאת כרגע בשנתה העשרים, הרי שהטרנד הצהוב נמצא כעת בשנתו החמישית," אומרת אדלקורט. "בעוד 15 שנה תהיה לצהוב את החשיבות שיש כיום לצבע הוורוד".
חדר האורחים האבסטרקטי
עם התפתחות הטכנולוגיה, מקומו של הסלון בחיינו חווה תמורות משמעותיות. כיום, אנחנו יכולים להתכנס גם במטבח או במרפסת. ואם בעבר הטלוויזיה היוותה מוקד עניין מרכזי בחדר, הרי שכעת הצפייה בסרטים ובסרטונים אינה מוגבלת לאף חדר, כולל חדר השירותים. חדר האורחים, אם כך, הופך למעין מקום לראווה בו בעלי הבית הופכים מצרכנים לאוצרים ושם, הם יכולים להציג את הטעם האישי שלהם. המשמעות של חדר האורחים עומדת להפוך לאבסטרקטית יותר עם השינויים באורח חיינו ובעקבותיה, ילך גם עיצוב החדר.
בטון וברוטליזם
אל תספידו אותו טרם זמנו, כי הבטון לא הולך לשום מקום. הטרנד המבורך הזה עומד להתעמק ולהתקבע כמגמה משמעותית בעיצוב העתידי שתשתלט על הבתים שלנו - בין אם מדובר ברצפה או במכונת קפה, ואפילו במטבח ובחדרי המדרגות. זוהי נטייה מאוד אורבנית שתביא איתה גם קרמיקה וטקסטיל שיתאימו לאופיו של הבטון. אדלקורט צופה שגם הפלסטיק והבדים יתחילו לחקות את אופיו של החומר האפור והנקבובי הזה. אל צבעי הבטון המסורתיים יתווספו גוונים מעניינים שמאזכרים את עולם הקרמיקה, ונוכל לראות בטון בעל גוונים עדינים בוורוד או בסגול, למשל.
חדר העבודה
מכיוון שיש מחסור בחללי עבודה, חדר העבודה הפך למקום קליל, קטן ולינארי שבו ניתן להזיז ולהתאים את הריהוט למצבים שונים. ישנה נטייה מאוד אופקית - כל מה שמזמין את המשתמש להישען או לשכב מתקבל בברכה. למעשה, חדר העבודה מקבל כעת השראה רבה מחדר הפסיכיאטר - מקום שמעודד מחשבה, רפלקסיביות, mindfulness ויצירתיות. התחושה המתקבלת תהיה מאוד רכה, קלה להבנה עם שימוש בהדפסים אבסטרקטיים פשוטים וצבעי פסטל שבורים. אדלקורט מייחסת לטרנד הזה את ההשפעה של סטודיו HAY הדני. זהו כבוד עצום למותג יחסית צעיר, שנחת אך לאחרונה גם בארץ.
חדר השינה
אדלקורט מתארת גם את חדר השינה כ"מקום המפלט הלבן" -אזור פרטי, מינימליסטי ולבן אליו אנחנו הולכים על מנת לישון, ליהנות מסרטים ולנהל אינטראקציה עם אהובינו. אבל הלבן כבר אינו אחיד - כעת נחפש גוונים שונים, מורכבים ומלוכלכים של לבן שעובדים אחד עם השני בשכבות. גם כאן נחפש טקסטורה וגושניות, חומריות רבה וטקסטיליות. העתיד הלבן שלנו כבר לא כל כך לבן, הוא יותר חומרי ומרגיע.
אנחנו רוצים להרגיש שהלבן מחבק אותנו, ולצורך כך נחפש הרבה כריות, סריגים וטלאים. מגמה מעניינת נוספת בחדר השינה היא שמיכות נפרדות, ואפילו מיטות נפרדות. החברה שלנו מתבגרת, אנשים מתחילים "לצאת מהארון" ולהודות שהם כבר לא יכולים לחיות אחד עם השני באותה מיטה.
בעתיד נרצה להשתמש יותר בטרקוטה לדברי אדלקורט. ככל שההתחממות הגלובלית נהיית משמעותית יותר, כך גם הרצון של אנשים לצאת החוצה ולהתאוורר במרפסת. לצורך המרפסות נשתמש בטרקוטה ובלבנים צבועות, בגוונים שונים הנעים מלבן מלוכלך ועד לכתומים ואדומים. צבע הטרקוטה עומד להיכנס חזק גם להדפסים, אל ריהוט, רצפות, גופי תאורה, שטיחים, פריטים דקורטיביים קטנים. הוא צבע מחמם מאוד, אגרסיבי, שנותן תחושה ים-תיכונית מובהקת, אבל בו-זמנית גם מודרני ועכשווי. השפעתה של הטרקוטה תהיה נראית לעין גם בקרמיקה, באופנה, בגווני בטון ובטקסטיל. צבע הטרקוטה ישתלב באופן מוצלח במיוחד עם צבע אפור-שחור.
ככל שתחושת הסכנה הכללית בעולם גוברת, כך אנו מחפשים את הנחמה שבירוק. "אנשים" אומרת אדלקורט, "הפסיקו לדבר אחד עם השני וכעת הם מדברים עם הצמחים שלהם". הצמחייה חוזרת לבתים שלנו - בדרום אמריקה, למשל, מכניסים כל כך הרבה צמחים הביתה, עד שמכנים את התופעה indoor jungle. בהולנד הדרישה לצמחים כל כך גדולה, עד שהם כל הזמן אוזלים מהחנויות. הירוק אם כן, צפוי להיכנס הביתה גם באמצעות טפטים, אריחים, שטיחי חוץ, וקירות. הירוק החדש אינו אחיד אלא בעל עומק. לצד הירוק, מראות יהיו בשימוש נרחב כי הן מכפילות את הצמחייה שבחדר.
חדר רחצה כהה
אם פעם היינו מעוניינים בחדר רחצה לבן וקליני, הרי שהמגמה תלך לכיוון יותר דרמטי, גושני, בעלת לוק שחור. ההשפעה לטרנד הזה כמעט פרעונית, מצרית ומאזכרת את הארט דקו. עבור חדר זה, נחפש מוצרי טקסטיל לא אחידים והשראה של חמאם. הפליז נכנס כאן (ובהמשך גם במטבחים) ומעניק לחדר נקודות קטנות וזוהרות של אור שמעירות אותו לחיים. הזהב והפליז מנצנצים על גבי השחור ויוצרים שירה צרופה - התחושה המתקבלת הדוניסטית, מתוחכמת ובעלת השפעות אוריינטליות. החומרים שנחפש כאן הם בעלי הדפסים טבעיים, אפילו שחוקים.
באופן אידיאלי, היינו רוצים חדר המיועד לשתיית תה - "התה", אומרת אדלקורט, "הוא האופיום החדש". אין הכוונה לחדר תה של ממש, אבל הטרנד הזה עוסק ברצון של אנשים למפגש ובחיפוש שלהם אחר בריאות. ההשפעה של התה על עיצוב הבית היא חיפוש אחר תחושת שקט, דבר שנחשב מותרות בימינו. התה מביא איתו משחק של אור וחושך, הרבה השפעת זן, כיוון מאוד אסייתי ואבסטרקטי בהשפעת חרס יפני וקוריאני. אנחנו מחפשים תחושה טקסית, הרבה וריאציות שונות של צבעים כהים שיוצרות עומקים. אל הצבעים הללו מצטרפים גם צבעי אדמה, גווני שחור, אדום וקורל. כצרכנים, אנחנו רוצים כמעט להיות מסוגלים לטעום את החלל, להרגיש את התחושה המתקבלת כאשר מקרבים אריזת תה לאף ושואפים את הריח.