פיסות היסטוריה: הפריטים הנוסטלגיים שקיבלו חיים מחדש בעיצוב הבית

עיצוב בית לא חייב לכלול רק את הפריטים החדשים והפופולריים ביותר שיש לשוק להציע. דווקא שילוב בין חדש לישן יוצר קונספט עיצובי מעניין ובעל עומק ומצליח לשלב את האהבות והזיכרונות של הדיירים בתוך מרחב פונקציונלי ואסתטי, שיודע לספר סיפור אישי על הדיירים שמאכלסים אותו וליצוק לתוך ביתם אופי ומשמעות.

מעצבים מספרים על חמישה בתים שבהם התבקשו לשלב בעיצוב פריט נוסטלגי ספציפי או מאפיין מסויים של המבנה שהיו יקרים וחשובים ללבם של הדיירים:

"הבית שלנו מייצג קודם כל את מי שאנחנו וחלק ממי שאנחנו הוא ההיסטוריה שלנו. פריטים נוסטלגיים יכולים להשתלב בצורה הרמונית בבית ולתת לו אופי ומשמעות שאף פריט מודרני זה או אחר, לא יוכל לתרום בהיבט הרגשי והעיצובי גם יחד", מסבירה מעצבת הפנים קרן גנס. באחד הבתים שעיצבה היא שילבה שולחן עץ כפרי שבנה בעל הבית במו ידיו בזמן שהיה סטודנט בבית ספר לאמנות. "השולחן המיוחד הזה היה למעשה העוגן לעיצוב חדר העבודה ובהתאם לו נבחרו שאר האלמנטים בחדר. כשיש משמעות וחיבור לפריט כלשהו, החדר כולו מקבל אופי וייחודיות שאין שניים להם", אומרת גנס. השולחן זכה למקום של כבוד בחדר. רגליו מרובעות ומאסיביות ומעוטרות בפס ברזל. מעליו תלתה המעצבת כוורת לספרים מעץ. שידה מעץ הונחה בפינת החדר ומשלימה את הקונספט העיצובי לחדר במראה חם ובעל אופי מיוחד.

לעוד בתים נוסטלגיים:
תעלו אליה לשמוע תקליטים: דירת וינטג' קסומה של מוזיקאית צעירה
איך לשלב פריטי וינטג' בלי שהבית יראה כמו הבית של סבתא

בדירה בתל אביב שתוכננה ועוצבה על ידי 'סטודיו דולו', החיבור בין הישן לחדש נמצא בכל פינה ויוצר קסם תל אביבי מיוחד. מדובר בבית של אישיות ביטחונית בכירה מאוד בהיסטוריה הישראלית (שמה אסור בפרסום). לדיירי הבית היה חשוב להשאיר מזכרת מהבית ולא למחוק את ההיסטוריה שלו, על ידי שילוב בין ישן לחדש. גרם המדרגות המקורי העשוי עץ ומעוטר בחיפוי מצויר שונה בכל מדרגה, נשמר וחודש באמצעות מחיצת ברזל אוורירית מיוחדת במינה המסתירה אותו מעט מהחלל המרכזי אך גם מעניקה לו תחושת מרחב. "בעבודה על התכנון החדש של הבית החלטנו להשאיר אלמנטים וחומרים מהבית הישן וליצור חיבור מעניין בין הישן לחדש. היה לנו ולדיירים חשוב מאוד לשמר את הקיים לצד החידושים והתוצאה היא פשוט קסם. החיבור בין כל הפרמטרים בבית יחד עם הסיפור שלנו יוצרים תחושה קסומה ומיוחדת", אומרים ב'דולו'. ולא רק המדרגות שומרו, גם התקרות המשופעות והפרקט בקומה השנייה שומרו כחלק מהרצון לספר את הסיפור ההיסטורי של הבית.

המעצבת ציפי יעבץ בחרה לשלב בבית שעיצבה לחברתה שולחן וכיסא שהשתיים מצאו יחד לפני שנים רבות בעת שיטוטיהן בעיירה מדברית בקליפורניה. הרהיטים שנבחרו, יוצרו בשנות החמישים על ידי חברת Heywood Wakefield שייצרה רהיטים מודרניים בהשפעת אר-דקו משנות העשרים עד שנות החמישים. "עיצבתי את הדירה לחברה שלי שהיא אוצרת ויועצת אמנות, וכבר בתחילת העבודה לשתינו היה ברור ששני הרהיטים האלה ימצאו את מקומם בפרונט. השילוב בין החדש לישן יוצר עניין בחלל ויוצק אופי לבית, משהו קסום והרמוני", היא אומרת. השולחן עשוי מעץ והוא מעניק לחלל מראה חמים ווינטג'י ומשלים את האווירה בבית.

בבית הזה שולחן פינת האוכל הגדול עבר בין שלושה בני משפחה. הוא נקנה על ידי אחותו של הדייר שייבאה אותו באופן אישי מאיטליה עבור עצמה. שולחן העץ שימש אותה במשך 25 שנים ולאחר מכן עבר לאמה. כשהיא נפטרה, השולחן עבר לאח ושולב בעיצוב במהלך שיפוץ שערך בביתו.

לצד פינת האוכל מוצב שולחן הקפה העגול, שני כיסאות ווויטרינה מעץ, אותם הביאו בני המשפחה מאנגליה לפני כמעט 40 שנה לאחר ששהו שם בשליחות. מדובר בפריטים עתיקים, בני כ-200 שנה. "לדיירים היה חשוב שהריהוט הזה יבוא לידי ביטוי בבית ויהווה חלק בלתי נפרד מהעיצוב. מדובר על פריטים בעלי ערך סנטימנטלי עבורם ובהיותם עתיקים כל כך הם יוצרים מראה ייחודי בחלל. ולא רק מראה, אלא גם תחושה מיוחדת", מספרת המעצבת אלה מורגן.

בבית הזה שעיצבה האדריכלית מרינה רכטר-רובינשטיין עבור ידידה הצייר, הוא ביקש שהעיצוב ינבע מתוך יצירותיו ויספק להן רקע מתאים. "עיצבתי ותכננתי דירה לאמן שהאמנות היא חלק בלתי נפרד מהבית. היא הנשמה עבורו. מבחינתי בחירת הרהיטים נעשתה על מנת להתאים את הצבעוניות של האמנות לחלל, כך שהכול ידבר בהרמוניה. נבחרו רהיטים שממשיכים לתת לאמנות את הבמה הקדמית של החלל. ביחד עם בעל הבית, בחרנו איפה ימוקמו פרטי האמנות וכך לאט לאט התמונה הכוללת של החלל הושלמה", מספרת רכטר-רובינשטיין.