"בסוף רמת גן יש מקום מיוחד
שם אפשר לעמוד ולהריח שוקולד"
(ריח של שוקולד, יהונתן גפן)
ריח השוקולד משירו של יהונתן גפן התנדף זה מכבר מהצומת שבכניסה המערבית לרמת גן, באזור הבורסה. אבל השבוע לנהגים שעוברים מדי יום בצומת עלית העמוס חיכתה הפתעה נעימה (לשם שינוי) - במקום בולען, חסימה או חפירה של עבודות הרכבת. בניין עלית הישן, אחד המבנים המזוהים והוותיקים ביותר באזור, קושט כולו בממתקים ענקיים וצבעוניים. המחזה כל כך ססגוני ובולט על רקע נוף בנייני המשרדים האפורים, שקשה להתיק ממנו את המבט.
יוזמת הקישוט היא של עיריית רמת גן, במסגרת חגיגות 100 שנים לעיר, והיא בוצעה בפועל על ידי חברת הפקה שנשכרה לשם כך במיוחד (אלקטרה מרקט). את המבנה המעוגל של בית החרושת הישן שבעבר באמת היו מייצרים בו שוקולד (ממש כמו בשיר) מעטרים מקלות סבא מפוספסים באדום-לבן, טבלאות שוקולד עצומות מימדים וגם פניהם של בזוקה ג'ו ו"עלמה" ממסטיק עלמה הנוסטלגי.
בית החרושת - אז ועכשיו
יש לכם קטע עם מבנים לשימור? גם לנו:
דירה רומנטית בבניין לשימור ביפו
דירת הנצח: בית לשימור בירושלים שמערבב בין ישן לחדש
גם ביום רגיל בניין עלית הישן שונה בנוף מגדלי הבורסה שצמחו סביבו בעשורים האחרונים. בית החרושת נבנה על ידי אליהו פרומצ'נקו, איש עסקים רוסי וציוני שהיה בעליו של מפעל שוקולד בלטביה. עם עליית הנאצים לשלטון בשנת 1933 פרומצ'נקו זיהה נכון את הכיוון שאליו נשבו הרוחות באירופה והחליט להעתיק את עסקיו לארץ ישראל. מיקום הבניין, שהיה אז בפאתיה המערביים של העיר הצעירה יחסית רמת גן, נבע מהקרבה לת"א ומהעלות הנמוכה של השטח.
המבנה של בית החרושת תוכנן בהתאם לקווים המאפיינים של האדריכלות הבינלאומית (באוהאוס) שהיתה פופולרית מאוד בשנות השלושים של המאה הקודמת, על ידי המהנדס שלמה פונרוב. חזיתו המעוגלת של המבנה שחרוצות בה מרפסות עגולות הפכה לסימן ההיכר של המבנה, ובהמשך גם של הצומת שהפך לנקודת ציון היסטורית ונקרא בפי רבים עד היום "צומת עלית". המבנה המעוגל הוא גם השריד האחרון ממתחם בית החרושת (שכלל עוד מבנים בשטח של כ-15 דונם) שנהרס ועל חורבותיו יקומו מגדלי משרדים. המבנה שנותר הוכרז כבניין לשימור ובשנים האחרונות הוא משמש את המחלקה לאמנות של מכללת שנקר.