הפרוייקט: שיפוץ בית פרטי בשרון
הדיירים: סבא וסבתא
שטח: 210 מ"ר
תכנון, אדריכלות ועיצוב פנים: חגי יניב
מפתחים מעוצבים: כוכב אלומיניום
בית משפחתי, בן כמעט 40, עבר שיפוץ משמעותי לראשונה בחייו, כדי שיותאם לצרכי בני הזוג, שילדיהם עזבו את הקן לא מכבר. "רק כשהדלת נפתחת אפשר לראות בקלות שיש בו משהו לגמרי אחר, מאוד מזמין ונעים", אומר האדריכל חגי יניב, שנבחר למשימת השיפוץ, התכנון והעיצוב.
בני הזוג, בשנות החמישים המאוחרות לחייהם, שכרו את שירותיו, כדי שיתכנן עבורם את בית החלומות, מתוך מחשבה עתידית על מגורים נוחים בגיל השלישי, ואפשרויות אירוח מרובות. "הדבר הכי יפה שאמרו לי, בסופו של תהליך, זה שנוצר משהו כל כך יפה, שהם אפילו לא יכלו לדמיין אותו", מסביר יניב. "לתפקיד שלי נלווית אחריות רבה, ואני יכול לגרום ללקוחות להיות אומללים או מאוד מאושרים בהחלטה אחת", הוא אומר.
גולות הכותרת בעיצוב המחודש, לאחר שיפוץ מן הקצה אל הקצה, והרחבת שטח הבית מ-170 מ"ר ל-210 מ"ר - הן תוספת של מעלית, לנוחות השימוש ולהנגשה מקסימלית, "ממלכת נכדים" בקומת הגג, שנבנתה והתווספה לנכס, וחללים פתוחים ומאווררים שמתאימים למגוון תרחישים, מבלי להתאמץ. יניב מספר כי בני הזוג, שגידלו את ילדיהם בבית זה, ביקשו להתאים את הבית לצרכים המחודשים, ולאפשר להם לארח בנוחות הן את חבריהם והן את ילדיהם ואת הנכדים.
טרום השיפוץ קומת הקרקע היתה משופעת בקירות מפרידים, שתחמו את המטבח, הסלון ופינת האוכל. שירותי האורחים היו צרים ולא נוחים וגרם המדרגות היה סגור וחבוי מאחורי קיר. בנוסף, במשך שנים ארוכות עמד שדה ריק בסמוך לבית, ולפני כשש שנים בנו עליו פרויקט של בתי מגורים, דבר שחסם את הנוף, והפך את החצר לפחות מזמינה, בגלל הקירבה לבתים. "החצר היתה בנויה בצורת רי"ש, והגישה התאפשרה רק מכיוון אחד, שפונה לכיוון הבתים, ולכן נזנחה", מסביר יניב. בקומה העליונה היו שלושה חדרי שינה סטנדרטיים עבור הילדים, וחדר מאסטר עבור ההורים, וכן מקלחת ושירותים משותפים.
יניב ביטל את החלוקות בקומת הכניסה, פתח את קומת הקרקע לגמרי, מלבד שירותי האורחים והמקלט, וריווח את השטחים הציבוריים הכוללים את הסלון, המטבח ופינת האוכל. מפתחי ענק שנפערו בקירות מכניסים את החצר אל הבית, באופן שמגדיל את שטח הפנים ומשפיע על תפיסת המרחב הביתי. "הבית מבחינתי לא מסתיים בגבולות החצר", הוא מסביר, "אלא הירוק נכנס פנימה ובעצם מגדיל את החלל".
אלמנט ירוק נוסף שכמו נכנס אל תוך הבית הוא קיר ירוק ויפהפה שהוצב, כטקטיקת הסתרה לדופן בית השכן, שצמודה אל בית הקוטג'. "הקיר המרהיב הזה בירוק שוזר בתוכו מעין מפל סגול, מצמחיה רב עונתית, שתמיד שומרת על הצבעים היפים, ונראית כמו תמונה טבעית", מסביר יניב. "יש לקיר הזה היבטים אקולוגיים מעניינים, והוא אפילו מצליח להוריד את הטמפרטורה בצורה משמעותית, באופן שהופך את החצר לנעימה יותר לשהייה, גם בקיץ".
לדבריו של יניב, בעלי הבית, אנשים מאמינים, ביקשו לתת ביטוי לכך שהכל בעיניהם מגיע מלמעלה. בהתאם לזאת הוזמנה יצירה מצמד מעצבים מסטודיו COZY, אלמנט שעשוי ממתכת מרוקעת בשילוב עץ מכופף, עליו חרוט פסוק שמבהיר כי השפע בא וחוזר בצורה מעגלית. אלמנט מרהיב זה הוצב במבואת הכניסה, כביטוי לאמונתם ולאופיים הצנוע.
קיר מחופה עץ שנראה כמו קוביית עץ שחורה מהווה את פינת האוכל, בתוכו מוטמעת דלת המובילה אל שירותי האורחים, ובצדו נישה מחופה בעץ אלון חמים, שבה אלמנטים לראווה. הבלחות הצבע בחלל מספקות טוויסט עיצובי, כקונטרסט לתפאורה הרכה, האלגנטית והנינוחה בחללי הבית. אחת מהבלחות הצבע הבולטות היא של שולחן פינת האוכל, עשוי ממתכת מעודנת וצבועה בגוון חמרה ססגוני. בסמוך אליו, על הקיר השחור תלויה תמונה יקרה לליבם של בעלי הבית, שמוסיפה שובבות צבעונית לחלל. "נגיעות הצבע הופכות למעין משחק מעניין בבית", מסביר יניב. "מצד אחד, שימוש בחומריות רציפה כמו חיפוי הרצפה וגווני הקירות הרגועים, ומצד שני שימוש בצבעוניות דרך שולחן האוכל, פריטי ריהוט ופריטי דגש ששוטפים את הבית בצבע".
השינוי הגדול המשמעותי בבית התאפשר הודות לתכנון מחודש של המפתחים, ולהנאה מהמשאב הארצישראלי הטבעי, הוא אור השמש. לשם כך נבחרו פרופילים דקיקים, שמתכתבים יפה מאוד עם פריטי הריהוט, כמו שולחן האוכל, מציין יניב. בנוסף, במקום תריסי גלילה מסורתיים ומסורבלים, נבחרו להצללה רפפות אלומיניום, שיוצרים אווריריות עיצובית בחלל לצד שליטה בכמות האור הטבעי שנכנס פנימה.
"בארץ שטופת שמש כמו שלנו, השליטה על האור מייצרת איכות חיים גבוהה, במיוחד בבתים שפונים לכיוון מזרח ומערב, שם האור חזק מאוד בשעות מסוימות. יש אפשרות להאיר בצורה נכונה את חללי הבית, מבלי להציף אותם באור או לסנוור, ולשמור גם שהריפוד והרהיטים לא ייפגעו מקרני השמש".
בזכות הגדלת המפתחים, ולמרות ששטחו של הבית אינו עצום, התחושה שמתקבלת היא של חלל רחב ממדים. זאת גם הודות להגדרת חללים שתכנן יניב מבלי להזדקק לקירות מפרידים, אלא על ידי אביזרי ריהוט, תאורה ופריטים משלימים בלבד. "בסופו של דבר יושבים ב'אופן ספייס' גדול, והמארחים יכולים להרחיב ולכווץ את החללים בהתאם לשימוש המיועד", הוא מסביר. יניב מוסיף כי העמדת הריהוט בחלל מאפשרת תזוזה קלה לטובת תרחישי אירוח שונים, מבלי לשנות את המתווה ולהזדקק לשינויים מפליגים.
גם גרם המדרגות עבר, כאמור, מטמורפוזה, ותוכנן כמרחף, כאשר הוא בולט מעל שטח האחסון שמתחתיו. מוטות ברזל שקבועים במדרגות ונמתחים עד התקרה יוצרים אלמנט עיצובי מאוורר, ואילו המדרגות, שחופו בעץ אלון מתכתבות היטב עם נישות שנקבעו בתוך שטחי האחסון שתחתן, ובהן מוצגים אביזרי נוי משלימים.
טלוויזיה שהוצבה על עמוד יוצרת פינה חמימה שמזמינה לשבת בה, אך מאפשרת גם צפייה מהמטבח, או מהסלון, נטול הטלוויזיה. "הרעיון היה ליצור פינת ישיבה נוספת ונינוחה, לא במקום המסורתי מול הספה בסלון. את הסלון ייעדתי כמקום התכנסות שבו אפשר לשבת ולשוחח בכיף, בלי הסחות", מסביר יניב.
ממלכת הנכדים עוצבה בעליית הגג, מתוך מחשבה על יצירת מקום כיפי ומהנה עבורם, שבו יוכלו לישון, להיפגש ולשחק. כורסאות שיוצרות ספה מודולרית, שיכולה להיפתח למיטה, נמצאות במרכז החלל, ובנוסף גם טלוויזיה והמון משחקים. "זה לגמרי מקום שמזמין נכדים להגיע ולעשות כיף אצל סבא וסבתא", אומר יניב. את הרעיון להוסיף חדר בעליית הגג הוא העלה מכיוון שלבית לא היה מרתף, אשר בדרך כלל מייעדים למטרה הזו. יניב הציע פונקציה דומה שלא תדרוש חפירה של מרתף, ולא היה ספק שמדובר ברעיון מנצח. "שמעתי שהנכדים עושים תחרות מי יישן בחדר הזה בכל פעם שהם מגיעים", הוא מחייך.
בקומת חדרי השינה ביקש יניב ליצור שתי סוויטות מפנקות לאירוח הילדים שמגיעים, כולל פינת משפחה משותפת שבה אפשר לצפות בטלוויזיה, לקרוא לעבוד, ואפילו לנגן על הפסנתר של בעלת הבית. בנוסף, בולטת סוויטת ההורים, שכוללת חדר רחצה מרווח ומעוצב, וכן חדר עבודה רחב ידיים, שמחובר ונפתח לחלל אחד, עם חדר השינה. "דלת הזזה רחבה עם כיס נסתר בקיר מאפשרת לפתוח את החדר לחלל אחד גדול, ואם רוצים לעבוד בשקט, אפשר לנתק את החדר הזה ממנו באמצעות הדלת", מסביר יניב. "החיבור והניתוק הללו מאוד מעניינים", הוא מוסיף. "והוא מעניק מקום נוסף לאירוח נוח ומרווח למשפחה שמגיעה, אם רוצים בכך".
יניב מציין כי עשה שימוש מחושב בחומריות קרירה, כמו פורצלן וזכוכית, לצד חמימות של עץ על כל גווניו, וכמובן בצבעוניות עזה שנכנסה אל חללי הבית בצורה מדודה. "באופן כזה נוצר איזון מדויק שמאפשר בית נינוח ונעים לשהייה, וגם איזשהו איפוק ותחושה של משהו שהוא קצת מעבר לרגיל", הוא מסכם.