מבנה בטון שהוקם באנגליה בתקופת מלחמת העולם השניה ושימש כתחנת דלק צבאית ממוגנת, התעורר לאחרונה לחיים חדשים והפך לבית נופש יוקרתי בדנג'נס, האזור המדברי היחיד באי הבריטי, המושך אליו למעלה ממיליון מבקרים בשנה.
האזור שוכן בדרום מזרח אנגליה, ובגלל מיקומו האסטרטגי הוא שימש כחיץ בין הממלכה המאוחדת לאירופה והיה במהלך ההיסטוריה "קו החזית" של כמה וכמה מערכות צבאיות. בהתאמה, הוקמו בו כמה מהבניינים המעניינים ביותר בבריטניה, בהם אף תחנת כוח גרעינית. אדריכלים רבים ועטורי פרסים נמשכו במרוצת השנים לדנג'נס והקימו באזור מבנים מעניינים.
מדובר במבנה בעל חשיבות היסטורית של ממש. בגלגולו הקודם נעשה בו שימוש על ידי הצבא הבריטי על מנת לשלח ממנו דלק בצינורות תת קרקעיים אל צרפת, בכדי לתמוך בפעילות מטוסי בעלות הברית שלקחו חלק בפלישה לנורמנדי. לאחר תום המלחמה הוסב המבנה לבית ספר קטן ובשנות החמישים אף נוספה לו כנסייה, ובמשך שני עשורים הוא שימש כאולם קהילתי עד שננטש בשנת 2009.
למבנה הנמוך בצורת המלבן קומה אחת והעיצוב החדש שלו שומר במידה רבה על אלמנטים של הבנייה המקורית. תקרת הבטון נותרה בצורתה המקורית כמו גם קורות הפלדה הכבדות שתומכות אותה, וחלקים מסוימים של קירות הבטון המחוספס הושארו חשופים לחלוטין. האלמנטים המקוריים בולטים מול התוספות המודרניות, כמו למשל מסדרון כניסה מפלדה שמנותק מהבניין הראשי באמצעות הפרדה מזכוכית, או רצפה וקירות מעץ בעיצוב נקי ומודרני.
בבואם לתכנן את המבנה נשענו האדריכלים על שני אלמנטים כעוגן - קיר הבטון המערבי האנכי ותקרת הבטון החשופה. סביב שני האלמנטים הללו תוכננו ונבחרו יתר האלמנטים העיצוביים של הבית - מפלטת הצבעים ועד החומרים והרהיטים. כך למשל נבחרו אל מול הבטון החשוף צבעים רגועים ורכים אשר שולבו עם חומרים כמו עץ אלון בגימור טבעי וציפוי אבן צפחה מושחזת שמקורה בקאמבריה שבצפון אנגליה.
עבור האדריכלים שתכננו את השיפוץ של המבנה השלד המקורי ויוצא הדופן שלו היה גם הזדמנות וגם אתגר. הקירות בעובי של 30 ס"מ נבנו מבטון יצוק באיכות לא גבוהה ביוחד שהייתה אופיינית לתקופה, וכך גם הגג שעשוי גם הוא מבטון ואשר נתמך בקורות פלדה. בנוסף, טבעת הפלדה ההיקפית של המבנה עשויה, למעשה, ממסילת רכבת ישנה - זאת כיוון שבתקופת הקמת המבנה היה מחסור במתכת בגלל הצרכים הצבאיים.
בעת העבודה על הפרויקט גילו האדריכלים שלקירות הבטון העבים יש יתרון בכל מה שקשור לחסכון באנרגיה. "הבניין מבודד מבחוץ והקירות סופגים ושומרים על חום, הם משמשים מעין רדיאטור אחסון ענק", הם מסבירים. "החימום התת רצפתי ומערכת חימום המים מופעלים שניהם על ידי משאבת חום שמעבירה אוויר חם מהחוץ אל הפנים. בשילוב רמת בידוד גבוהה, פאנלים סולאריים על הגג ותאורת LED, הפך הבניין לחסכוני במיוחד בניצול אנרגיה".
החלל המרכזי של המבנה שבו נמצאים המטבח, חדר האוכל והסלון הופרד מחלל השינה באמצעות אח עשוי לוחות אבן אפורה, המשמש כקיר הפרדה. בחלל הראשי שני חלונות בגובה מלא פונים מערבה ומציגים את הנוף המיוחד של האזור. שימוש נרחב נעשה בעיצוב הפנים בעץ אלון, המשמש כקונטרסט חמים וקליל לבטון התעשייתי הכבד. העץ שימש לבניית משקופי פתחי היציאה הרחבים, לחיפוי הקיר המזרחי של המבנה, לבניית מגירות וארונות המטבח ואף לבנייתו של ספסל נמוך וארוך המשתרע לאורך כל הקיר שבין החלל הראשי וחדר השינה. קירותיו החיצוניים של המבנה צופו טיח בטקסטורת חול ובצבע טבעי שמשתלב עם הנוף הצחיח של האזור.
