(בווידאו: סנדי קורפורד מדגנת משטחי שיש למשטחים)
הם הפכו לסמל סטטוס כמו היו רכב יוקרה או שעון ממותג ואם להודות על האמת - גם לחלומם הרטוב של הרבה מאד אנשים שבונים, משפצים ומשדרגים את ביתם. אי במטבח. אפשר לשבת סביבו, לראות איך בעלי הבית מבשלים, לנהל סביבו שיחה אינטימית, לחטוף משהו לאכול בלי לערוך את כל השולחן בפינת האוכל ובכלל, להרגיש כאילו יש לכם רולס רויס באמצע הבית. אך למען האמת האי הפרטי הזה כבר יצא מהדלת הראשית מהאופנה. בדיוק כמו הרבה טרנדים, הגיע גם תורו. הוא מיושן, נדוש ומלבד אלו יש עוד כמה סיבות קונקרטיות שעדיף לכם להימנע מהטעות העיצובית הזאת שתופסת מקום חשוב במטבח.
לקריאה נוספת:
הכירו את לגום: סוד האושר של השבדים
המעצבת שתעצב לכם בית חלומות מקורי בתנאי שלא תתערבו לה
הכיסאות שהסעירו את משרדי הניו יורק טיימס
סימני פרווה
למקרה שאתם מגדלים חתול בבית קחו בחשבון שאי במטבח הוא המקום האהוב על חתולים. הם מקפצים אל האי בקלות, נמרחים עליו ואם יש שאריות של אוכל, תסמכו על כך שהם כבר יקרצפו את האזור על לשונם הארוכה. העובדה שהמשטח יתמלא בפרווה ויאלץ אתכם לנקות אותו בכל יום לפני השימוש הופכת למטלה טרחנית. על משטח העבודה הרגיל לעומת זאת - לחתול הרבה פחות נוח להימרח, להתכרבל, לגרגר ולישון בניחותא.
הסיוט הגדול של כהנת הבית היפנית
אי במטבח הוא אבן שואבת לבלגן, ולא משנה כמה תשבעו שאתם הטיפוסים הכי מסודרים שיש עלי אדמות. זה מתחיל במכתבי דואר שנשכחים עליו, אחר כך שקיות של הקניות, מפתחות, עפרון של הילד שהחל להכין שם את שיעורי הבית, מטר מדידה כשרציתם למדוד משהו במטבח, אחר כך מצטרפים החשבונות והעטיפות של הממתקים של הילדים ובקיצור - מפגע תברואתי בלב המטבח. הסיוט הכי גדול של מארי קונדו - הכוהנת הגדולה בעולם לסידור הבית שאחראית לרב המכר - סוד הקסם היפני.
אין מצב שתשאירו אותו נקי מחפצים
אבל גם אם אתם באמת מבטיחים שהאי שלכם לא יכיל את כל הג'אנק שצוין מעלה. לאי יש את הכישרון להיות מבורדק גם מעצם קיומו. הבוצ'ר שמונח עליו, הצלוחית עם הפיצ'פקעס שמוקמה שם, המצנם או הטוסטר - קטנים ככל שיהיו הופכים את המוקד המרכזי להיות מבולגן. אין דייר שהצליח להשאיר את האי ריק, נקי ומשולל חפצים.
כמו עמדת מכירה בקניון
אם נודה על האמת מכשירי חשמל נראים מביכים למדי על האי.
למען האמת מזכירים עמדת מכירה של מוצרים קטנים שמחוברים לשקע באמצע קניון. אך יתרה מכך, אם החיווט של כל הסיפור הזה איננו מאורגן מראש קחו בחשבון שכל ברדק החוטים הוא לא אסתטי בעליל שלא לומר - מסוכן במקרים מסוימים, במיוחד כשיש ילדים קטנים בסביבה.
האירוח כבר לא כזה אטרקטיבי
כשמארחים על האי לארוחה חברתית, הרבה פעמים צורת הישיבה הספציפית הופכת למשביתה שיחות. הצורה הגבוהה שיושבים בה מזכירה תכנית אירוח שלא זזה לשום מקום ואט אט נתקעת ומגיעה למחוזות מביכים. בבית הרי אין ברמן/ית שאפשר לשוחח איתם, להסתכל על ביצועיהם ולהעביר את הזמן גם בלי להוציא מילה - כאן זה לא בר. ואם בחרתם לארח בצורה הזאת קחו בחשבון את התוצאות האורבות לכם.