דורית וינברן הקימה משרד לעיצוב פנים לפני כ-20 שנה. "מגיל אפס אני משרבטת על כל פיסת מפית, נייר, עטיפה וכו. מהרגע שאני זוכרת את עצמי אני עם עפרון ביד ומסביבי סקיצות, רישומים ושרבוטים". ההחלטה של וינברן לעסוק בעיצוב פנים הייתה מאוד ברורה מגיל צעיר. "מרגע שהגעתי למקומות שונים החלל סיקרן אותי ועדיין, מגרה ומסעיר אותי. הוא גורם לי לתהות עם עצמי איך הייתי משנה, מה הייתי מכניסה, מורידה ומשלבת". האינטראקציה עם הלקוחות מולידה לדבריה דברים מיוחדים, הסיפוק המידי שתוך פרק זמן היא הופכת חלל עצוב לכזה שעוצר נשימה הוא עולם ומלואו. "הדבר שהכי קשה לי בכל זאת בעיסוק הזה הוא כשאנשים שלא מבינים מתערבים לי בעניינים מקצועיים ובתהליך התכנון והעבודה".
מה מאפיין את כתב ידך?
בניגוד לעבודות המוקפדות מכף רגל עד ראש, אני בגדה שמנגד, מאמינה בוורסטיליות (רב גוניות) ומקדמת וורסטיליות בשל העובדה שבכל הבתים שאני מתכננת מתגוררות משפחות שונות, עם צרכים והעדפות שונים - מה שמתאים לאחד לא מתאים לשני, לא מאמינה באפשרות של אידיאה אחת וקונספט אחד. לטעמי יש לתת ביטוי ופרשנות חופשית לעיצוב כך שיותר אנשים יזדהו עם התוצרים. הרעיון הזה עובר כחוט השני בכל העיצובים שלי, הביטוי האמנותי לכך מושתת על קומפוזיציות של משקלים (בניגוד לסימטריה הרמטית) והיא באה לידי ביטוי בצבעוניות מרוממת נפש ומעוררת רוח HILATING SPRIT. אני משתדלת "להזריק" לכל פרויקט רעננות, אקלקטיות, ושימוש בהנגדה של רכיבים שהם לכאורה לא מתחברים. ותמיד חייב להיות סיפור מאחורי העיצוב שמאפיין את המשפחה (או החברה) שעבורה אני מתכננת.
רעיון מאתגר שלקוח ביקש ממך
התבקשתי לתכנן דירה בת 50 מ"ר בבניין בסגנון הבינלאומי בלב תל אביב. מה שמאפיין בדרך כלל את הדירות האלו הוא גודל, פרוזדורים וקורות שיורדות, כאשר חדר מוליך לתוך חדר. זו אדריכלות שקידמה אג'נדה ויזואלית חיצונית, אדריכלות של פרסטיג' שהדגש בה הוא החוץ ולא הפנים. האתגר היה להיחלץ מסוגיית המסדרונות וליצור דירה שהיא מוארת ורחבה ומביאה לידי ביטוי את הפתיחות והאור הטבעי בדגש על שימוש בחומריות בנגיעות של התקופה- אריחים, סגנון נגרות, דלתות, חלונות, שימוש ברכיבים קיימים תוך הזרקת סגנון חיים עכשיו.
רעיון מאתגר שהצעת ללקוח
חדר אמבטיה עצום שעשיתי ללקוח, במקום מרפסת חסרת שימוש שהיתה מיותרת לחלוטין. האתגר הגדול הוא הסבת המרפסת למקלחת מפנקת. כאשר חזית המקלחת היא ויטרינת ענק צמודה לבית שכן. הייתי צריכה להסתיר את המקלחת ועדין ליצור חלל אוורירי ומואר ובו זמנית לשכנע את הלקוחות שאפשר לעשות אמבטיה עם ויטרינת ענק שתהפוך ליתרון ולא חסרון.
הדירה הכי קטנה שעיצבת
בימים אלו אני מתכננת דירה קטנה ומאתגרת, דירה בת 46 מ"ר בבניין היסטורי לשימור בסגנון אקלקטי, רומנטי מהיפים בתך אביב מול גינת שינקין. מדובר במשפחה עם שני ילדים המבקשת ליצור חדר נוסף ולשדרג את המטבח וחלל המגורים. מדובר בהתמודדות מורכבת שמחייבת חשיבה יצירתית, התכנון מתבסס על ניצול התקרה הגבוהה ליצירת חדר נוסף על ידי הרחבת גלריה קיימת.
פרויקט שתזכרי לנצח
הפרויקט הראשון שלי - בית עם ארבעה מפלסים וחצר. עמדתי בהשתאות מול היקף העבודה תוך לבטים וחוסר בטחון ואין יום שאני לא נזכרת במעמד ובהתלבטויות שעברתי אז אל מול הביטחון והתובנות שיש לי היום בבואי לתכנן פרויקטים דומים. בפרוייקט זה נתתי ביטוי לראשונה לקו העיצובי שלי שחזר כחוט השני בפרוייקטים מאוחרים יותר, ביטלתי מחיצות פנים בכל קומת האירוח כדי לקבל תחושת מרחב, המטבח נפתח לסלון ותוכנן סביב אי גדול ומשמעותי עם חלון צרפתי מקסים הצופה לרחוב, הגדלתי חלונות ופתחים למקסימום הבית נשטף באור טבעי והגינה הפכה להיות חלק מהסלון, במרתף תוכננה יחידת מגורים ענקית עבור ילד מתבגר, נעשתה אפשרות של כניסת אור טבעי למרתף על ידי יצירת תקרת זכוכית בין הסלון למרתף, מתוך הסלון המשיך ספסל בנוי עד לקצה הגינה, בקומת המגורים חדר ההורים הורחב וכן, חדרי הרחצה על ידי הגבהת גג הרעפים. עליית הגג תוכננה כמשרד מבודד ומעוצב.
פרויקט שחולמת לעשות
מסעירים אותי חללים תעשייתיים נטושים ברחובות הישנים בדרום תל אביב. הייתי רוצה לתכנן מחדש מבנים ששימשו לתעשייה ולהפוך אותם לקומפלקס של מבנה מגורים, לופטים, חללי משרדים, חללים מסחריים בקומת קרקע של ברים תוססים מסעדות וחנויות עיצוב כמו בחו"ל. כל זאת תוך כדי השארת הרכיבים האדריכליים שהופכים אותם לכל כך מעניינים ומאתגרים כדוגמת פטינה של שנים, אזוב, בטון ישן חשוף, חלונות ברזל, מעקות, מדרגות, נגרות ועוד פריטים של בעלי מלאכה של פעם, הזרקת אלמנטים קונסטרוקטיביים. כל זאת מבלי לעקור את המימד האומנותי שהסעיר אותי מלכתחילה.
טיפ משמעותי לאנשים שמעצבים ובונים בתים
תנסו לא להתרכז בסגנון אלא בתוכן וברב גוניות העיצובית של היכולת של מעצב הפנים שבחרתם, כלומר לא בהכרח בסגנון שקולע לטעמכם. שבו מול האדריכל או המעצב ותנסו להבין האם הוא יודע לקרוא, להתחבר ולממש את הפנטזיות, החלומות, החומרים, הסגנונות שתמיד דמיינתם. האחד שיתרגם וישכיל ללוות אתכם בדרך שהכי מתאימה לו. החיבור צריך להיות אמיתי וכנה. אל תשכחו שמחכה לשני הצדדים תהליך ממושך של כמה חודשים. גם הלקוח הוא שותף בתהליך הזה - לא פחות מאיש המקצוע הנבחר.
מעצב / אדריכל שמעורר בך השראה
האדריכל הפורטוגלי אדוארדו סוטו דה מורה שהיה תלמידו המובהק של אלוורו סיזה. עוסק באדריכלות מודרנית עם התייחסות וקשר עמוק לפורטוגל ובעיקר לאיזור פורטו, עבודותיו השונות מתאפיינות באינטרפרטציה של מודרניזם עם התאמה למקום ולזמן. מורה הוא חתן פס פריצקר לאדריכלות לשנת 2011 והוא אחראי לתכנון של מוזיאונים, איצטדיון, בנייני משרדים ועוד.
פרגון למעצב/ אדריכל מקומי אחר
האדריכל רמי גיל שתכנן את מלון W ביפו, במעורבות רב שכבתית ושזירה מופלאה של ישן וחדש. לדעתי, מדובר באדריכל הפועל תוך יצירת סדר יום המתקשר למקום ולזמן.
