יומנו של מנקה: איך משתלטים על ערימות סטילטו?

LA היא בהחלט אחת הנשים היותר אסרטיביות שיצא לי לפגוש בחיי. הדבר היחיד שחשוב לה יותר מזוג נעלי ה"מנולו בלאניק" שלה זה הקריירה שלה. היום שלה מתחיל מוקדם ומסתיים מאוחר, בבוקר היא נפגשת עם האסירים, בצהריים עם השופטים ובערב עם המאהבים. כמו שהיא יפה, ככה היא חכמה. אם אי פעם אתם מסתבכים בבעיה –LA היא העורכת דין בשבילכם. גם את מקום מגוריה היא בחרה לפי המקצוע שלה. צדק. נווה צדק. השכונה הכי קסומה בתל אביב אם אתם שואלים אותי. וכמו יופייה של LA כך גם הדירה שלה. מדהימה מבחוץ, ווכובשת עוד יותר מבפנים. כובשת, אבל הכי מבולגנת שאפשר להעלות על הדעת. החליפות והשמלות שלה זרוקות בכל פינה, נעלי הסטילטו תמיד בערימה מבולגנת בכניסה לבית והשקיות של ה-TAKEAWAY לא משאירות מקום לתהייה. לא הייתם מאמינים שככה תיראה הדירה של האישה המתוקתקת הזאת. אני לא מאשים אותה. כשאתה נמצא כל הזמן בתנועה, גם הבית שלך נראה על גלגלים, בדיוק כמו הפנתר - הג'יפ השחור שלה.

אני קושר את האופניים שלי בכניסה לבניין, ניגש לתיבת הדואר, לוקח את המפתח שהיא השאירה לי ופותח את הדלת. על השולחן כרגיל, מחכה לי רשימה של מטלות. כן כן, האישה הזו רגילה להשיג את כל מה שהיא רוצה בעזרת ניסוחים משפטיים ומדויקים, וגם במקרה שלי היא לא חוסכת. שלא תטעו, זה לא שאני מוותר על הסלואו האינטימי שלי עם המגב החתיך שלה, אבל ביום שהיא החליטה שאני גם אסדר לה את הארון ואעשה לה כלים וכביסה, זאת הייתה עובדה מוגמרת כמעט ללא כל בעיה. יש משהו בעיניים הכחולות הגדולות שלה, בעור הפנים הבוהק, בגזרה השמורה ובחתך הדיבור הרהוט, שפשוט מנטרל אותי מכל אפשרות לענות בשלילה. כמובן שהידיעה שבסופן של כמה שעות מאומצות מחכה לי כמות מכובדת של זלמן שזרים במעטפה, עושה את הכל הרבה יותר נעים וממריץ. אני אדם פרגמטי. שפוט אבל פרגמטי.

לפני שאני מתחיל במלאכת הסידור אני מפעיל את המכשיר החדש לניקוי פרקטים, "כריש שמוציא אדים", כך קוראים לו בתרגום סימולטני. אותו מכשיר שגרם אפילו לעזאם עזאם להתחיל לשטוף את הבית. אבל עם כל הכבוד לעזאם ובעיקר בגלל ש- LA היא כל כך פדנטית, אני עדיין לא מוותר על הריקוד הצמוד שלי עם המגב החתיך שלה. קל וחומר כשמדובר ברחבת ריקודים מהזן המשובח ביותר. כל רצפת הבית מחופה קורות עץ ועם עץ עובדים בחום, אהבה ומסירות. הוא לא קר כמו מרצפות, ולא בכדי. ברגע שאפתח איתו מערכת יחסים עכורה, LA תראה את זה. העץ יספר לה מבלי להשמיע הגה. בדיוק בגלל זה אני רוקד עליו וואלס איטי עם מטלית לחה מאוד, ספוגה בנגיעות של חומרי ניקוי מריחים ומשובחים.

אגב, העץ לא נגמר בפרקט. בגלל שיש לה אורך חיים כל כך אינטנסיבי, היא צריכה את החום בסוף היום, כך שמעבר לנרות ארומתיים שפזורים בכל פינה בבית, היא דאגה לרהט את כל הבית בעץ. הכיסאות של שולחן האוכל, הספות, דלת הכניסה, מזנון הטלוויזיה השידות שלצד המיטה הויקטוריאנית שלה.שום זכר למתכת קרה ומנוקרת או חלילה לפלסטיק על גווניו וסוגיו. אבל מי שניקה רהיטי עץ בחייו יודע שריח הניקיון שעולה מהם ממכר לא פחות מהאקונומיקה החביבה עלי.

כשאני מסיים את הריקוד האינטימי שלי, אני פורש להדרן בחדר הארונות. שם אני מתחיל לסדר את ערימות הבגדים, הנעלים - הו הנעליים, והאקססוריז שלה לפי הסדר והסטיילינג שלי. בזכות האכפתיות שלי קניתי את אמונה הטוטאלי, והפכתי במקביל לסטייליסט האישי שלה. סוג של. בנינו מי לא היה רוצה "לשחק" אותה עשיר? הנגיעה הקלה הזאת בעושר עושה אותי מעושר ואותה מאושרת. יצרתי ל-LA שיטת סידור ייחודית שכאילו מתאימה מראש את החליפה, לסוג הנעליים, לתיק ובסוף גם לתכשיטים הנכונים. ככה, רק מלהסתכל על הסדר המופתי. אחרי כל ביקור שלי, כשהיא יוצאת מהבית היא לא רק שווה מיליון דולר, היא גם נראית מיליון יורו. אולי בזכותה יום אחד אני אגשים את החלום האמיתי שלי.


טורים נוספים מיומנו של מנקה:

ריצ'י פז מבריש לנובוריש

מגב אחד על חמישה ילדים

שיטות לקירצוף דירה אקולוגית