יומנו של מנקה: להבריש לנובוריש

מכירים את הרגעים האלו שאתם דוחים מטלה שפשוט אין לכם כוח לעשות? ואז, כשאתם סוף סוף מוצאים את הכוחות לבצע אותה, אתם מגלים להפתעתכם שמישהו כבר עשה אותה בשבילכם? אז ככה בדיוק אני מרגיש בכל פעם שאני מגיע לדירה של "וול סטריט". מדובר באחד הגברים השווים שיצא לי לפגוש בחיי (ותאמינו לי פגשתי לא מעט). החתיך הזה בנה את עצמו או יותר נכון את תיק ההשקעות שלו מאפס, והיום, בגיל 30, כשהחשבון שלו שב ומצמיח אפסים, הוא כבר יכול לפרוש לגמלאות.

זאת הדירה שהכי קל לי לנקות, כי היא פשוט נקייה מטבעה. הדייר לא אוגר שטויות ולכן אין מיליון פיצ'פקס שצוברים אבק. בנוסף, כל עשר דקות, בדיוק של שעון שוויצרי פולטים בהרמוניה כל הריחניים הדיגיטליים שפזורים ברחבי הדירה ומפיצים ריח וניל טרי שיסיר כל ספק מחשש שהבית מלוכלך.

למרות שהדייר חי ברמת חיים שלא הייתה מביישת את דיירי פרויקט צמרות, חזית הבניין שלו לחלוטין אינה מעידה על כך. להפך. הדירה ממוקמת במרכז העיר, בבניין שנראה כעוד בניין דירות תל אביבי טיפוסי, אך בפנים חבויה פנינה עיצובית. מדובר בדירה המעוצבת ברמת גימור מהגבוהות ביותר שיצא לי לראות. דופלקס מרוצפת בשיש שחור (שמבליט כל גרגר אבק), שיובא במיוחד מבוטיק מפונפן בדרום איטליה. הבית מעוצב בסגנון מינימליסטי מודרני להפליא, עם מערכת שליטה ובקרה שבקליק אחד מאפשרת להדליק את התנור, לחמם ארוחת צהריים, לבחור תוכנית שטיפה במקלחת הדיגיטלית (כן כן), להפעיל את הסאונה שצמודה לחדר השינה ו...הלו! תסגרו את הפה ותרימו את הלסת שנפלה לכם. יש כזה גבר ויש כזאת דירה.

"וול סטריט" חולה ניקיון, כל כך חולה שהוא דואג לא לכלכך את הבית בעצמו. מעולם לא פגשתי רווק שגר לבדו וששובר כל כך הרבה סטיגמות כמוהו. אז למה אני מרגיש שמישהו כבר עשה את העבודה בשבילי בכל פעם שאני מגיע לנקות אצלו? כי כשאני נכנס לדירה שלו, אני כמעט לא צריך לעבוד וכל פעם אני מופתע מחדש כמה מלאכת הניקיון יותר קלה ממה שחשבתי. דווקא חבל, אני נמנה בין האנשים המבורכים שאוהבים את העבודה שלהם.

חוץ מסידור החליפות שלו שמגיעות מהמכבסה עם שליח, כל שנשאר לי לעשות הוא לחפש את גרגירי האבק שהאסטניס לא הצליח למצוא בעצמו ולנקות אותם בעצמי. ה-Irobot עובד כאן ללא הפסקה, לפני שאני מגיע, בזמן שאני שם וגם אחרי שאני הולך. הרצפה כל כך נקייה שכפות רגליים שרק יצאו מהמקלחת נחשבות כמלוכלכות לעומתה. המטבח הענק, והיפיפה, מאובזר ומודרני, אבל ללא כל שימוש ובצדק. למה לבשל אספרגוס, בזמן שאתה יכול לבשל לעצמך עוד עסקה מוצלחת. בכל פעם שאני מקרצף ומנקה את משטחי העבודה, הכיריים וקולט האדים, אני מוודא שאני לא "מלכלך" אותם מרוב שהם נקיים.

בכל פעם שאני מפזז את הריקוד שלי איתו. סליחה, עם המגב שלו, אני מרגיש כאילו אני עושה זאת בפעם הראשונה. השיש האיטלקי בוהק כאילו רק עכשיו קרעו מעליו את הניילונים. אבל מה שהכי עושה לי את זה אצל "וול סטריט" זאת העובדה שהוא סוטה אקונומיקה כמוני. איזה כיף זה לפגוש לקוח שלגמרי בראש שלך, ויתרה מזו, אומר לך: "תתפרע עם זה".

כשאני מסיים לנקות את הדירה הנקייה ממילא שלו, אני ניגש לחדר הארונות כדי להעביר גיהוץ לחליפות שהגיעו מניקוי יבש ומאורגנות לפי סדר ימות השבוע: מארק ג'ייקובס ליום ראשון, טום פורד ליום שני, קום דה גרסון ליום שלישי, לרביעי יש לו את ראלף או את טומי, ולסופי השבוע הנינוחים, כבודו מסתפק בזארה (ודיר באלאק לגלות לו שהדלפתי). זהו, כל החליפות שלו מסודרות כמו חיילים שוויצריים. שפריץ אחד של ניחוח מבושם לפינל'ה והמשימה להיום בוצעה. גרדרובה מגוהצת למשעי, בדיוק כמו השטרות שמחכים לי בדש הז'קט של החליפה האחרונה שאני צריך לשלוח לניקוי עבורו. "כמה סטייל!?", אני חושב לעצמי כל פעם מחדש, ומיד אחר כך אני מנסה לרקום תוכנית איך אני גורם לו לעבור לצד השני, כדי שגם אני אוכל יום אחד לפרוש לגמלאות ולרקוד עם המגב רק בשביל התחביב.

ריצ'י פז מנקה דירת יוקרה אחרי מסיבה

ריצ'י פז מתמודד עם ניקיון של דירה אקולוגית