אנטי בקטריאלי. יש משהו בצמד המילים האלה שמספק תחושה של הגנה. אחרי הכל - החיידקים נמצאים בכל מקום בבית, מומחי הבריאות אומרים לנו לשטוף ידיים לעתים קרובות כדי להימנע ממחלות ולנקות היטב כל מקום כדי למנוע הצטברות בקטריות - אז למה לא להשתמש במוצר שנראה שהוא נותן יתרון נוסף מול "הרעים"?
אם נאמין למה שאנחנו רואים בפרסומות - אז הבית שלנו נמצא תחת מתקפה. מדי יום, אינספור פרסומות מזכירות לנו שאנו בסכנת הצפה של חיידקים מזיקים. הישועה היחידה שלנו, כך נראה, היא המגוון העצום של חומרי ניקוי אנטי בקטריאליים המציפים את מדפי הסופרמרקט שלנו.
כשהם מונעים על ידי הביקוש, סבונים וחומרי ניקוי אנטי בקטריאליים הפכו למוצרים הדומיננטיים בשוק. כיום יותר מ-3/4 מהסבונים מכילים מרכיב אנטי בקטריאלי ובשל ההצלחה היצרנים הקשיבו והוסיפו כימיקלים אנטי בקטריאליים אפילו למשחות שיניים, גרביים, כלי מטבח מפלסטיק וצעצועים.
אבל האם יש מחקר מדעי שמצביע על כך ששימוש במוצרים אלה לניקוי משטחים בבית באמת מפחית מחלות? ד"ר מייקל ויטבי, מומחה למחלות זיהומיות, אמר ל-ABC ששום "מחקר מכובד" לא מצא ששימוש במוצרים אנטי בקטריאליים לניקוי משטחים - כמו השיש במטבח, כיורים, אמבטיות או השירותים - מפחית מחלות. למעשה, חלק ניכר מהמחקרים שנערכו על חיידקים בבית ממומנים בכלל על ידי החברות שמייצרות את המוצרים האנטי בקטריאליים.
"אני לא אומר שמשטחים בבית אינם מפיצים מחלות. מה שאני אומר זה שבמשק בית ממוצע, רוב המחלות מופצת מאדם לאדם וניקוי המשטחים עם חומר ניקוי אנטי בקטריאלי לא יעזור", הסביר ויטבי.
כמה מחקרים שנערכו בארה"ב מגבים את השקפתו של ויטבי. במחקר אחד, חוקרים עקבו אחר שיעור המחלות השכיחות - כמו שיעול, הצטננות, כאבי גרון, חום או שלשולים - ביותר מ-230 בתים שבהם היה לפחות ילד אחד בגיל הגן. משקי הבית חולקו לשתי קבוצות; אחת שהשתמשה במוצרי ניקוי, כביסה ושטיפת ידיים אנטי בקטריאליים ושנייה שלא השתמשה במוצרים אנטי בקטריאליים. לאחר מכן מדדו החוקרים את שיעור המחלות בכל קבוצה - ולא מצאו שום הבדל בין השתיים.
הסיבה היא שמחלות נגרמות בדרך כלל על ידי וירוסים או חיידקים. בעוד שחומרי הניקוי האנטי בקטריאליים הורגים חיידקים, הרבה מהמחלות הביתיות הנפוצות - כמו הצטננות, קלקולי קיבה וכו' - נגרמות על ידי וירוסים. כך שלשימוש במוצרים כאלה יש השפעה מועטה על התפשטות מחלות ויראליות.
אמנם המפרסמים צודקים כשהם אומרים שהבית שלנו מלא בכל מיני חיידקים, אבל זה לא אומר שצריך להרוג את כולם. נכון שחלק מהחיידקים גורמים למחלות, אבל רבים מהם אינם מזיקים או אפילו מועילים (כמו חיידקי מערכת העיכול שעוזרים לנו לעכל מזון).
כמו כן, חומרי ניקוי אנטי בקטריאליים לא באמת "יהרגו 99 אחוזים" מהחיידקים הנכנסים לביתך, אומר ד"ר ויטבי, כל מה שהם יכולים לעשות הוא להפחית את ריכוז החיידקים על המשטחים שאתם מנקים ובהתחשב בכמה מיקרואורגניזמים חיים בפועל על השיש במטבח, עדיין תישארו עם הרבה מאוד חיידקים גם אחרי שתנקו.
הוא גם אומר שצריך לשאול את עצמנו האם משטחים מסוימים בכלל צריכים להיות נקיים מחיידקים: "אם החיידקים נמצאים בתחתית האסלה הם יכולים להישאר שם למטה, הם לא גורמים לאף אחד נזק ממשי".
מנגד, קיים חשש גובר בקרב מומחים ששימוש יתר בחומרי ניקוי אנטי בקטריאליים יוביל להתפתחות של חיידקים שעמידים לאנטיביוטיקה ולחומרי הניקוי האנטי בקטריאליים, אולם ד"ר ויטבי אומר ששימוש במוצרים כאלו בבית כנראה אינו תורם משמעותי לבעיה הזו. במקום זאת הביקורת העיקרית שלו מופנית לכך שהם "יוצרים הוצאה נוספת ללא תועלת מיוחדת".
בעוד שהפוטנציאל של סבונים וחומרי ניקוי אנטי בקטריאליים לפגוע בבני אדם עדיין שנוי במחלוקת, להשפעה הגוברת שלהם על הטבע ואיכות הסביבה יש אינסוף הוכחות. המרכיבים בחומרי הניקוי האנטי בקטריאליים מצטברים בטבע בקצב שמדאיג חוקרים מובילים בתחום.
לדברי רולף האלדן, פרופסור במכון הביו-עיצוב של אוניברסיטת אריזונה, מיוצרים מדי שנה כמה מיליוני ק"ג של טריקלוזן וטריכלוקרבן (כימיקל אנטי בקטריאלי הנמצא בסבון) וחלק גדול מהם נשטף בצינורות הניקוז. "מפעלי טיהור מים לא מעבדים ומסננים היטב את הכימיקלים. הם מגיעים למים עיליים, לעתים קרובות בריכוזים רעילים לחיים מימיים", אומר האלדן.
"לכו אל כל זרם מים טבעי בארה"ב, והוא יכיל טריקלוזן וטריכלוקרבן", טוען האלדן. "אלו בשום פנים ואופן לא כימיקלים 'ירוקים'. הם אינם מתכלים בקלות והם נוטים להשאר בסביבה לפרקי זמן ארוכים. עדיין יש טריכלוקרבן במפרץ ג'מייקה בניו יורק משנות החמישים".
הפרופסור מאמין שחומרים אנטי בקטריאליים שמרוכזים ב"ביוסולידים" (מה שנשאר לאחר טיפול בביוב) הם סביבה מושלמת לגידול חיידקים שעמידים לאנטיביוטיקה. מעט מאוד מחקרים נעשו על "הבוצה העירונית הזו", אומר האלדן, "אבל זה המקום שאנחנו צריכים להתחיל לחפש עמידות חיידקית, כי שם נמצאים הפתוגנים". לדעתו של האלדן, "ללא כל תועלת מוכחת, ועם הסיכונים הברורים לסביבה ואולי גם לבריאותנו, קשה להצדיק את השימוש המתמשך במוצרים הללו".
ומה לגבי ספוגיות ניקוי אנטי בקטריאליות?
אולי שמתם לב לכמה ספוגיות ניקוי (או כריות ניקוי יפניות) שמוגדרות כ"אנטי מיקרוביאליות" או "אנטי בקטריאליות". האם זה אומר שהן יהרגו חיידקים? ד"ר דונלד לואו, מיקרוביולוג ראשי בבית החולים הר סיני בטורונטו ודובר מועצת הבריאות וההיגיינה של קנדה מסביר: "אנחנו לא יודעים עד כמה יעילים החומרים האנטי-מיקרוביאלים בספוגים האלה. חלק מהחיידקים עמידים אפילו לתרופות החזקות ביותר. הספוגים הללו עשויים שלא לעצור צמיחה של חיידקים גורמי מחלות כמו סלמונלה".
ואכן, כשקוראים את האותיות הקטנות על התוויות של המוצרים האלה, הם לא מתיימרים לעשות זאת. לעומת זאת הם טוענים שהם עוצרים צמיחה של חיידקים גורמי ריח רע.
למעשה, כל ספוג לח הוא סביבה מושלמת להתרבות של חיידקים. תוך 20 דקות בלבד, חיידקים כמו סלמונלה יכולים להתרבות לכמות שעלולה לגרום לנו לחלות. "הדבר החשוב ביותר לעשות הוא לנקות באופן קבוע את כל הספוגים שבהם אתם משתמשים ולתת להם להתייבש בין שימוש לשימוש", אומר ד"ר לואו, "שימו אותם במדיח הכלים, או חממו במיקרוגל למשך דקה כשהם מעט לחים. שתי השיטות האלה מעלות את הטמפרטורה של הספוג לרמה גבוהה מספיק כדי להרוג חיידקים".
אז מה עושים כשרוצים לנקות?
איך בוחרים במוצר לא רעיל ומסוכן? ב- webmd ריכזו מספר המלצות שיעזרו לכם לבחור בחומר ניקוי לא רעיל:
קנו חומרי ניקוי "ירוקים" וידידותיים לסביבה שאינם מכילים טריקלוזן או טריקלוקרבון. ותרו גם על מוצרים עם המרכיבים האלה: כלור, שורית (שנקראת גם נתר והיא למעשה סודה קאוסטית על בסיס נתרן הידרוקסידי), אתרי גליקול ואמוניה - אתם לא צריכים אותם כדי לנקות משטחים.
חיטוי חפצים שבאו במגע עם בשר נא, דגים או ביצים, כגון קרשי חיתוך וכלי בישול: השתמשו במדיח הכלים, תוך שאתם מקפידים שהוא יגיע ל-80 מעלות ומשתמשים בחומר ניקוי למדיח שידידותי לסביבה. רססו את קרשי החיתוך והדלפקים בחומר חיטוי לא רעיל. אפשר למצוא חומרי ניקוי כאלה בחנויות או להכין בעצמכם באמצעות השפרצת חומץ לבן ואחריו מי חמצן 3% (ניתן להשיג בבתי המרקחת). שמרו את הנוזלים הללו בבקבוקי ריסוס נפרדים. זה לא משנה באיזה מהם תשתמשו קודם, אבל שניהם יעילים הרבה יותר זה אחר זה מאשר כל אחד לבד.
חיטוי ספוגים וסמרטוטים: שימו אותם במיקרוגל למשך 30 שניות בעוצמה גבוהה אם הם יבשים, או למשך זמן ארוך יותר אם הם רטובים - ספוגים למשך דקה אחת, וסמרטוטים למשך שלוש דקות.
ניקוי משטחים בחדר האמבטיה ובמטבח: קנו חומר ניקוי לא רעיל או הכינו בעצמך. אבקת בוראקס מחטאת אבל עדינה יותר מאקונומיקה. היא גם יעילה נגד טחב, במיוחד בשילוב עם חומץ.ניתן להכין תמיסת ניקוי על ידי הוספת 1/2 כוס מכל אחד מהם לליטר מים. גם שימוש במי חמצן יפחית את כמות המיקרואורגניזמים על המשטחים.
כך תכינו חומר חיטוי לכל מטרה:
1 כפית בוראקס
2 כפות חומץ לבן
2 כוסות מים חמים
1/4 כפית שמן אתרי בריח לבנדר
3 טיפות שמן אתרי עץ התה
מערבבים את כל החומרים יחד עד שהחומרים היבשים מתמוססים. יוצקים לבקבוק ספריי לאחסון ושימוש ארוך טווח. יש לרסס לפי הצורך על כל משטח מלבד זכוכית. לשפשף ולשטוף עם מטלית נקייה ולחה.