מה אתם הייתם עושים אם הייתם פותחים את הארונות יד שנייה שהזמנתם ברשת ומוצאים שם סטפה של מזומנים ששייכת (ככל הנראה) לבעליו הקודמים של הארון? האם הייתם מכניסים אותם לכיס וממשיכים הלאה או מנסים לאתר וליצור קשר עם הבעלים המקוריים כדי להחזיר להם את הכסף?
זו הדילמה שעמדה בפני תומאס הלר מביטרפילד, גרמניה, שרכש ארונות מטבח יד שנייה מ-eBay בעלות של 250 דולר ומצא בפנים שטרות בסך 163 אלף דולר. הקונה רכש את הארונות מזוג קשישים לאחר שהוריד את מחירם מ-315 דולרים ל-250 דולרים בלבד. בתוך אחד הארונות מצא מנהל פרויקט הדיור הסוציאלי בן ה-50 שתי קופסאות חבויות שהכילו חבילות של שטרות בסכומים גבוהים מאוד.
במקום להכניס את הכסף לכיס ולהמשיך בסדר היום, הוא החליט לאתר את הבעלים ולהחזיר להם את כספם האבוד. הלר לקח את הרהיטים לתחנת המשטרה המקומית וביקש את עזרתם. הוא סיפר לכלי התקשורת המקומיים: "קופסה אחת הייתה פתוחה והיו בה הרבה שטרות של 100 אירו שהביטו לעברי. כשפתחנו את הקופסה השנייה הנעולה ראינו שטרות גבוהים יותר במעטפות - של מאתיים וחמש מאות אירו".
המשטרה פתחה בחקירה בניסיון למצוא את בעליו המקורי של המטבח. דוברת המשטרה, אסטריד קוצ'טה, אישרה כי המטבח הגיע מ"מכירת חיסול של משק בית של זוג קשישים מהאלי", וכי אישה בת 91 הייתה הבעלים המקורי של השטרות. "שתי קופסאות המזומנים הוחבאו היטב באזורים שקשה לראותם", הסבירה קוצ'טה. מאוחר יותר התברר שנכדם של בני הזוג הקשישים מכר בשמם את המטבח. הוא ציין בפני התקשורת המקומית שלא היה לו מושג על הכסף המוחבא בהם.
עוד ב"אסור לפספס":
אם אתם תוהים האם זה רק טוב לבו של תומאס שהוביל אותו לחפש אחר בעל הכסף ולהחזירו - יתכן שהייתה שם עוד סיבה מכרעת. על פי החוק הגרמני, שמירה על יותר מ-10 אירו של כסף אבוד מהווה עבירת מעילה, כאשר העובר עליה עלול לעמוד בפני שלוש שנות מאסר. בנוסף לכך, על פי החוק הגרמני, מי שמוצא ומחזיר כסף אבוד לבעליו זכאי ל-3 אחוז עמלה. כלומר תומאס לא רק זכה לעשות את הדבר הנכון והמוסרי - הוא גם הכניס לכיסו סכום לא קטן של 4,750 דולר (4,500 אירו). האם הייתם מסתפקים ב-3 אחוזי העמלה או נשארים עם הכסף?