משהו פשוט לא עבד: "מותק, צריך להפוך את הבית"

הפרוייקט: שיפוץ בית בקריית אונו
שטח: 240 מ"ר בנוי על מגרש של 400 מ"ר
דיירים: זוג + 3 ילדים
תקציב השיפוץ: 350 אלף ₪.
עיצוב פנים: קרן גנס

זוג הורים לשלושה ילדים מתבגרים, בנו לפני 8 שנים בית קסום בקרית אונו, בדיוק על פי מידותיהם, לא יותר לא פחות. אלא שתהפוכות הקורונה הביאו אותם להבין שפנים הבית לא מותאם להם - ומאב שהיה נוסע הרבה לחו"ל, אמא שעובדת מחוץ לבית וילדים שלומדים בבית הספר, התחילו חמישתם לעבוד וללמוד מהבית. הם פנו למעצבת הפנים קרן גנס שעשתה לבית -"ונהפוכו".

"הדרישה של הדיירים הייתה ליצור חוט מקשר בבית וקשר בין הפנים, לחוץ ולקומה העליונה. לפני השיפוץ הייתה תחושה שהבית עוצב בשיטת 'כיבוי שריפות', הרהיטים מוקמו בצורה טכנית בחלל, אם היה צריך איחסון הוסיפו אחסון, אם היה צריך שולחן, הוסיפו שולחן, לא היה קשר בין הדברים והם גם נראו כטלאי על טלאי", אומרת גנס.

השינוי הראשון היה הפיכת הסלון עם הפנים לגינה ולא בירכתי הבית. "הפכנו לגמרי את תוכנית העמדת הריהוט של החלל הציבורי ושינינו את מיקום הטלוויזיה בחלל, כך שבמקום שישבו על הספה עם הגב לגינה, היום הם יושבים עם הפנים אל החוץ ואל הגינה. במקביל, חילקנו את החלל המרכזי לסלון וחדר עבודה. מעבר לכך שהמשרד עבר מחדר השינה של ההורים אל החלל המרכזי יצרנו משרד-חדר אורחים 'פתוח - סגור' המצטרף ונפרד מהחלל לפי הצורך", מסבירה גנס.

למעצבת לקח המון זמן לשכנע את הדיירים להעמיד את שולחן העבודה דווקא מול החלון ולא עם הגב אליו. הדיירים ביקשו חדר עבודה בו לא יראו את כל הבלאגן ואת השולחן ולכן מיקמה המעצבת ספריה ייעודית למשרד, פתוחה וסגורה ולצידה קיבל השולחן מקום של כבוד כשהוא פונה לחלון. אין ספק שההרגשה היא אחרת כאשר עובדים עם הפנים לחוץ, לירוק ולטבע.

אתגר נוסף איתו התמודדה המעצבת הוא שהבית ממוקם בכיוון צפון ואינו מקבל הרבה אור שמש. היה צורך לתכנן איך להכניס יותר אור טבעי לבית מבלי לשבור מפתחים. "את האור והבהירות הכנסנו דרך צביעת החלל המרכזי בגוונים בהירים של תכלת ונגיעות כתום, שילבנו ספרייה גדולה בסלון המכילה אחסון רב אך נותנת מראה אוורירי הודות לתכנון חלק תחתון ועליון פתוחים והמשכיים. הוספנו גופי תאורה מינימליסטיים בגוון התקרה ויצרנו מוקד אחד של מנורות תקרה תלויות בפינת האוכל בגווני כחול-לבן-כתום", אומרת גנס. המעצבת שילבה גם ריהוט בעץ אלון טבעי בהיר ובחרה ספה מרכזית בגוון אפור בהיר. לחלוקת החלל נבחר פרופיל ברזל בלגי מינימליסטי בעל מודולים המחברים למודול של הקמין וקיר הקמין נמתח לגובה התקרה, לקבלת חזית המשכית ומראה נכון יותר.

שינוי נוסף שהביאה הקורונה הוא בחשיבות הגדולה לייצר לכל אחד מבני הבית פינת עבודה משלו, גם לילדים. "לכן," אומרת גנס, "בחדרי הילדים שינינו את תכנית ההעמדה ובנינו שולחן עבודה וארונות המשלבים אחסון פתוח וסגור. במקום ליצור טלאים של מדפים וארונות, יצרתי מקשה אחת של ארון גבוה עד התקרה שמשלב מדפים, שנותנים מקסימום אחסון, וריכזתי את המדפים הפתוחים בחזית אחת נקיה ".

לכל ארון בבית עיצוב שונה, בחדר ההורים ארון רומנטי לבן עם ידיות פליז בעבדות יד, אצל הילדים ידיות כחולות בגוון הקיר, ואצל הבת ידיות מעץ לבנה בעבודת נגרות אישית. "רצינו לתת ייחודיות לכל ילד, לכל חדר אופי משלו אבל כן לשמור על הקו המקשר", אומרת המעצבת.

האם המהפך הצליח להשיג את מטרות השיפוץ? "הצלחנו ליצור חוט מקשר מהכניסה לבית, אל החלל המרכזי ולהמשיך את הקשר גם אחרי העלייה במדרגות אל חדרי השונים. הבית הפך להיות בית של יחד, ההרגשה של בני הבית השתנתה, הם ממש רוצים להיות בבית ואפילו חגגו בו אירוע משפחתי גדול", אומרת גנס.