מאחורי הדלת הטרוקה: כך מעצבים חדר למתבגרים

מתבגרים צריכים להרגיש שהחדר שלהם מייצג אותם ונותן להם חופש ביטוי. כך תעצבו יחד איתם חדר מהמם שמתאים להם בול ומה לעשות אם הם מבקשים (והם יבקשו) לצבוע את כל הקירות בשחור?

ניבה יחיאב
20/01/2022

כל אחד מאיתנו רוצה להרגיש שיש לו מקום משלו, שבו הוא יכול להיות מי שהיא או הוא, ולתת ביטוי לדברים שאנחנו אוהבים. החדר שלנו הוא בדיוק המקום הזה. אם הסלון, המטבח ופינת האוכל הם החדרים היותר "ייצוגיים" של הבית, החדרים האישיים הם כמו ממלכה פרטית, שבה אפשר לעשות (כמעט) כל מה שרוצים. זה נכון לכל הדיירים בבית, אבל במיוחד לדיירים הצעירים - בני הנוער.

אז קבלו כמה הצעות ורעיונות איך לעשות את זה נכון:

עוד בוואלה!

עידוד לבידוד: בית צבעוני ושמח בעמק יזרעאל

לכתבה המלאה
קודם ממקמים את הדברים הגדולים - מיטה, ארון, שולחן. חדר מתבגרת בעיצוב רחלי זוהר(צילום: יונתן תמיר)

איך מתחילים?

קודם כל - משתפים. אם אמרנו שהחדר הוא מקום לביטוי, ההחלטות על עיצוב החדר צריכות להתקבל ביחד עם הדיירים שלו. לילדים יש רעיונות ודעות משלהם כבר מגיל מאוד צעיר, על אחת כמה וכמה - למתבגרים ומתבגרות. זה המקום לשחרר קצת את החבל ולתת להם להתבטא.

אני מציעה להתחיל מהשאלה - "מה קורה בחדר הזה?" איזה פונקציות הוא ממלא, ומה הפונקציה החשובה ביותר? האם הוא משמש בעיקר לשינה, אולי למשחקים או לעיסוק בתחביבים? אולי גם וגם וגם? האם צריך לכלול בו הרבה מקומות אחסון או מעט? וכן הלאה. השאלות האלו יעזרו לנו למקם בחדר את הדברים ה'גדולים': מיטה, ארון, שולחן עבודה/כתיבה. אם אתם מגיעים ביחד למסקנה שהחדר כולל יותר משתי פונקציות - אני ממליצה למצוא פתרונות שעובדים גם בגובה, או פתרונות מודולריים. לדוגמא: מיטה מוגבהת שאפשר לטפס אליה עם סולם (וכמובן לשמור על הבטיחות), ומתחתיה למקם מזרון או ספה שמתאימים לארח חברים. לחלופין ניתן למקם מתחתיה שולחן עבודה או שטח אחסון נוסף.

עיצוב פנים: בוגרות בית ספר סקולה. תמונה אמצעית: עדיה רובינזון. בתמונות: הגדרה של אזור השינה באמצעות תחימה צבעונית שלו. השימוש במקטע צבעוני יוצר גם 'גב מיטה' בראש המיטה(צילום: נויה שילוני חביב, ערן סלם)

אחרי שמיקמנו את הפונקציות העיקריות בחדר, אפשר להגדיר לכל אחת מהן את הטריטוריה שלה - באמצעות צבע. לדוגמא: אזור השינה מקבל תחימה צבעונית אחת, ואזור הלימודים מקבל תחימה צבעונית אחרת.

שלב שני: סגנון

השלב הבא (וזה השלב האהוב עלי) הוא שאלת הסגנון. מאחר שאנחנו נותנים דגש לחופש הביטוי - לא מדובר כאן באיזה סגנון אנחנו אוהבים, אלא במה שהדיירים הצעירים שלנו אוהבים. אפשר לשוטט ביחד בפינטרסט או באינסטגרם ולהכין לוחות השראה לסגנונות שהם (ואתם) אוהבים. כשיש לנו לוחות השראה או דוגמאות של חדרים שאנחנו אוהבים - אפשר לבחור מהם את הצבעים של החדר.

שידות צד ייחודיות ומקוריות שהובלטו באמצעות צביעה שלהן או באמצעות צביעת הרקע שלהן. עיצוב פנים: בוגרות בית ספר סקולה(צילום: נויה שילוני חביב)
ארונות ש'הוטמעו' בקיר, באופן מלא או חלקי, באמצעות אשליה אופטית שנוצרת כתוצאה מצביעה שלהם באותו הגוון כמו הקיר. עיצוב: בוגרות בית הספר סקולה(צילום: נויה שילוני חביב)

טיפ שלנו: לא תמיד הבחירות של החבר'ה הצעירים תואמות את העיצוב הכולל של הבית. המלצה שלנו: לא לעשות מזה עניין. תזכרו שתמיד אפשר לסגור את הדלת.

שלב שלישי: מה להדגיש ומה לטשטש

אפשר ומומלץ לשלב פריטי ריהוט שכבר קיימים בחדר או ברחבי הבית, ולתת להם חיים חדשים בזכות פונקציה חדשה וצבע חדש (את הצביעה אתם יכולים לעשות ביחד, כחלק מתהליך העיצוב). זה מכניס טאץ' אישי וייחודי לחלל והופך את העיצוב למקורי ומעניין. אני ממליצה להעז ולצבוע את הפריט בצבע בולט, שמושך את העין ומדגיש את הייחודיות.

לחלופין, אם 'נתקעים' עם פריט ריהוט קיים שקשה להזיז אותו כמו ארון קיר למשל, אפשר לעשות פעולת 'הסוואה' ולהטמיע אותו בתוך החלל, כך שימשוך פחות תשומת לב.

קיר אחד בשחור יכול להפוך ללוח גיר או לקיר מגנטי. אפשר גם לשלב את השחור בפריטים קטנים. עיצוב: בוגרות ביה"ס סקולה(צילום: נויה שילוני-חביב)

שלב רביעי: שאלת השחור - כן אן לא?

בשלב מסוים בהתבגרות שלהם, המתבגרים שלכם יבקשו לצבוע את כל החדר בשחור. אם אתם מוטרדים מהבקשה הזו - אנחנו כאן כדי להרגיע. זה שלב טבעי ואפילו מבורך. שחור מייצג תחושת כאוס ודרמה, שמזוהות מאוד עם תהליכי התבגרות. ומבחינתנו, עדיף שהתחושות האלו תהיינה מוחצנות ולא מודחקות. מצד שני, בהחלט אפשר להבין שחדר שצבוע כולו בשחור יכול ליצור בנו תחושת אי נוחות. ההמלצה שלנו: לנהל משא ומתן ולהסכים להגביל את השחור לקיר אחד, מקסימום שניים. אפשר לחזק את המוטיב השחור באמצעות אקססוריז.

שלב חמישי: כשהם חולקים חדר משותף

קידוד צבעוני מגדיר איזה חלק בחדר שייך לכל אחד. עיצוב פנים: כרמית גת(צילום: איתי בנית)

הצד שלו, הצד שלה, גרסת חדרי הנוער: כששני ילדים חולקים חדר אחד, אפשר להגדיר איזה חלק שייך לכל אחד מהם באמצעות 'קידוד צבעוני'. במקרה שלנו: את.ה כחול, אני ורוד.ה. האביזרים בשחור-לבן מחברים בין שני החלקים ויוצרים מכנה משותף בצבעוניות ניטראלית.

עיצוב: רחלי זוהר(צילום: יונתן תמיר)

חדר שמשלב מקום לשינה, מקום ללימודים ועבודה, ומקום לביטוי אישי (קיר שעם). גוון המנטה העדין בקיר משמאל מחבר בין כל הפונקציות ומשרה אווירה רגועה ונינוחה.

הכותבת היא אדריכלית ומומחית צבע מטעם טמבור

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully