"המעצבים בקוריאה מתעניינים מאוד בגילוי טכנולוגיות חדשות, הם טובים בשימוש בכלים עיצוביים על מנת להמחיש רעיונות במהירות. יש להם יכולות למידה מהירות מאוד, הם סקרנים ומתעניינים בטרנדים חדשים ובמתרחש בעולם באופן כללי", מספר הפרופסור הקוריאני קן נא (Ken Nah), מעצב תעשייתי בהכשרתו בראיון לוואלה! בית ועיצוב.
זהו ביקורו הראשון בארץ של נא, המכהן כמרצה לניהול עיצוב באוניברסיטת הונגיק הדרום קוריאנית וכן כמנהל מעבדת המחקר ל"חקר החוויה האנושית והרגש" במסגרת מחלקת לימודי העיצוב המתקדמים (IDAS) באוניברסיטה. נא הגיע לישראל כמרצה אורח במסגרת יום העיון Demo Design של המכון הטכנולוגי חולון על מנת להרצות על הקשר בין משטר פוליטי לעיצוב.
לקריאה נוספת:
כמו חללית ביער: הבית האחרון שתכננה זאהה חדיד
המשפחה שהפכה אוטובוס לאחת הדירות היפות שראינו
סוד הקסם של המדרגות שמטריפות עשרות אלפי אנשים ברחבי העולם
"עד לאחרונה, נאבקו המעצבים הקוריאנים - שכמו חלק נכבד מתושבי המדינה, מועסקים בעיקר על ידי תאגידים גדולים - על מנת לבטא את היצירתיות שלהם בשל סולם הדרגות הנוקשה הנפוץ בארגונים מהסוג הזה. ברוב המקרים, מעצבים עבדו תחת מערכת נוקשה של הגבלים ונאלצו לעצב דברים רק על מנת לרצות את ההנהלה", מוסיף נא, המכהן לצד תפקידיו באוניברסיטה גם בהנהלה של ארגוני עיצוב קוריאניים בולטים כגון המרכז העולמי לטרנדים בעיצוב (IDTC) וכן איגוד המעצבים התעשייתיים הקוריאני, "אבל כיום, חברות קוריאניות רבות מושפעות מהאופי המשוחרר יותר של התאגידים המערביים. המנכ"לים במערב יותר פתוחים לקבלת רעיונות מגוונים מהעובדים שלהם ומחפשים חדשנות באופן פעיל. השינוי הזה הוביל לכך שמעצבים קוריאנים רבים יכולים כעת לעבוד בחברות שמכירות בערכו של העיצוב כיתרון תחרותי בשוק".
אתה עוסק רבות בנושא של עיצוב שנעשה תחת דמוקרטיה אל מול עיצוב שנעשה תחת דיקטטורה. כיצד הבדלי המשטרים בצפון קוריאה לדרום קוריאה משפיעים על העיצוב במדינות הללו?
"כאשר אנו עוסקים בנושא של דמוקרטיה ודיקטטורה בהקשר של תהליך העיצוב, צריך להבין שיש ליצור איזון הרמוני בין התהליך לאופיו של המשטר. אופיים של שני המשטרים נחוץ - החופש של הדמוקרטיה אמנם מעודד ריבוי של רעיונות, אבל ניתן להתייחס למצב זה כאל פעולה מפלגת, בעוד אופייה האנליטי של הדיקטטורה מהווה יתרון לאופי המשטר הזה, המעודד לקיחת החלטות".
"שתי נקודות המבט נחוצות, אם כך, בגלל שהמשמעות של אחת ללא השנייה עלולה ליצור מצבים כגון תהליך עיצוב שלעולם אינו נגמר או מחסור אקוטי ברעיונות שמוביל לכך שכלל לא ניתן להגיע לאף החלטה. במובן הזה, העיצוב הצפון קוריאני מתמודד כעת עם בעיה של חוסר תקשורת בין מנהיגי האומה, שהם מחליטי ההחלטות, למעצבים העובדים בה. בסופו של דבר לא יהיה שם עיצוב שמביא לידי ביטוי סוג כלשהו של אמירה, יצירתיות או דעה של מעצבים".
איך בכל זאת יכול מעצב לעבוד תחת משטר מורכב ועדיין לפתח אמירה אישית משלו?
"שוב, הכל זה עניין של איזון. אם רעיונות יצירתיים רבים עולים במהלך השלב הראשוני של תהליך העיצוב, הצעד הבא בתהליך הוא התאמת הרעיון לצורך המטרה אותה הוא משרת. על מעצבים לפתח אמירה אישית, ללא ספק, אולם חשוב אף יותר להבין את ההקשר - את הקונטקסט שמאפשר לאזן בין עיצוב ועסקים. לזכור תמיד עבור מי אנחנו מעצבים ומי מקבל את ההחלטות בסופו של דבר. במילותיו של החוקר הרברט א. סיימון, "עיצוב הוא בניית תכנית פעולה שמטרתה הפיכת המצב הקיים למצב הרצוי". האתגר הוא לשפר משהו ולא לקלקל אותו בתהליך, ליצור שינוי תוך שמירה על דמיון מסוים".
מה הרגע המכריע בקריירה שלך?
"אמנם לא מדובר בדיוק ברגע מכריע, אבל החינוך שהעניק לי אבי השפיע רבות על עבודתי ועל האדם שגדלתי להיות. החינוך שהוא העניק לי התבסס על חופש מוחלט, ותמיד נהניתי מהיכולת לחקור ולנסות כל דבר שהתעניינתי בו. הלמידה המתמדת הזו והתמיכה שקיבלתי אפשרו לי להגיע למקומות מגוונים ומעניינים".
מי המעצב האהוב עליך?
"המעצב האהוב עליי הוא לא אחר מאשר אלוהים, אשר יצר את כל העולם, כולל את בני האדם."
איזה מסר תרצה להעביר למעצבים ישראלים?
"המשמעות של למידה היא שמירה על איזון מושלם בעולמנו המשתנה תדיר. רק מתוך איזון הרמוני ניתן לשנות את העולם באמצעות עיצוב".
