בכפכפי אצבע, צעיף משי וכובע לבד שהפך לסמלו המסחרי - המעצב הבינלאומי רון ארד הגיע היום (שלישי) לספר על התערוכה החדשה שלו שתפתח ב-22.3 בגלריה גורדון בתל אביב. ארד, חי ופועל קרוב לארבעה עשורים בלונדון, אך נדמה שאף פעם לא עזב את הארץ. הוא מגיע לכאן תדיר, בין אם זה לבקר את המשפחה, החברים ובין אם לשתף פעולה בפרויקטים שונים של עיצוב, אדריכלות ואמנות. הוא איננו מלווה בפמליה של אנשים המקיפים אותו, כמו המעצב פיליפ סטארק למשל, שנמנה יחד איתו בצמרת העיצוב הבינלאומית. ארד צנוע, שקט ולפעמים מצטייר כביישן. לא תמיד ברור אם הוא לובש משחק על עצמו או באמת כזה - כך או אחרת, בתערוכה החדשה "הכל וכלום" ארד הרגיש שכמעט ואין צורך לדבר, לפרט ולהסביר. מה שתבינו תיקחו אתכם ותפרשו בעצמכם, כשהכל פרוש לפניכם. התערוכה כוללת מיצב של 32 שולחנות עשויים פלדת אל חלד בליטוש מראה ופלדה עם פטינה. כל שולחן עוצב בצורה אמורפית אחרת, כשכולם אורגנו בשטח הגלריה באופן שכמו משלים אחד את השני. כמו מבוך שאפשר להתהלך בתוכו ולהיחשף להשתקפויות השונות שעל גבי המשטחים. מכאן, גם לכלום יש משמעות.
לקריאה נוספת:
בשורה מרעישה בעולם האדריכלות: המעצב הבינלאומי רון ארד והאדריכל אבנר ישר מתאחדים
רון ארד מרגיש כמו אאוטסיידר
רון ארד מגיע לירושלים וחושף - 720 מעלות
ארד שבשנים האחרונות הציג תערוכות רטרוספקטיבה הסוקרות את תמהיל עבודותיו לאורך הקריירה ביניהן, זאת שנערכה על ידי מורוסו בשבוע העיצוב במילאנו ב-2016 לציון שלושים שנות עשייה משותפת עם ארד, "נאלץ" הפעם לעבוד וליצור מחדש פריטים במיוחד עבור המיצב. אמון יריב - בעל גלריית גורדון לא הכיר את ארד בהיכרות אישית קודם לכן, אבל החליט לנסות את מזלו ולהרים את הכפפה. "זה התחיל משיחת טלפון תמימה, פשוטה שבה אמון הציע רעיון" מספר ארד, "לא הכרתי את אמון, אבל החלטתי ללכת על זה והעבודה על התערוכה הנוכחית הוכחה כתענוג לעבודה משותפת. אמון הוא טיפוס שקט".
כל אחד מהשולחנות שארד עיצב הגיעו ארצה מהולנד. כל אחד מהם הוא אובייקט עצמאי ואיננו תלוי בשולחן שלידו או לזה שתלוי על הקיר הסמוך. "מכאן הם ינדדו למקומות שונים, כל אחד למקומו הוא וייפרדו זה מזה" אומר ארד.
על הקיר החזיתי מול מיצב השולחנות נתלתה מעין עבודת קולז' צבעונית וויזואלית המורכבת מכמה תמונות שמשלימות תמונה אחת. היא מתייחסת לעבודה "פרחים מיובשים" של ארד שהוצגה בתערוכה "ברוורס" (במוזיאון העיצוב בחולון), וכללה שש מכוניות פיאט 500 ישנות שארד מעך ותלה על קירות המוזיאון כמו היו יצירות אמנות. עבודת הקולז' מכסה גם את דלת הגלריה והאופן שהן שבו הן משתקפות על גבי השולחנות יוצר עניין נוסף במיצב. "גם הן ייפרדו וינדדו כל אחת למקום אחר" מציין ארד. וגם כאן, אפשר להבין שלכלום משמעות משלו.
ארד כאמור נמנה עם המעצבים החשובים והמשפיעים הפועלים כיום. הוא זוכה מדליית העיצוב של לונדון לשנת 2011 ונבחר השנה בתחרות בינלאומית לעיצוב אנדרטת השואה הבריטית בלונדון בשיתוף עם הארכיטקט דיוויד אדג'יי. תערוכת רטרוספקטיבה של עבודותיו הוצגה ב MoMA בניו יורק ב-2009 ונחשבה לאחת התערוכות המוצלחות. באמצע חודש אפריל הקרוב, יציג ארד במהלך שבוע העיצוב שייערך במילאנו תערוכת זכוכית: Where are my Glasses? - שיתוף פעולה עם המותג האיטלקי וניני. בנוסף, עיצב ארד מספר רהיטים חדשים עבור מורוסו שיוצגו אף הם לראשונה.
"הכל וכלום", 22 במרץ עד ה-2 ביוני, גלריה גורדון, הפלך 6