פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      איזה חנוכיה מדליק אספן שמחזיק יותר מ-1,000 חנוכיות בבית?

      זאב זליג התאהב בסמל חג החנוכה "אני רואה זאת כמשימתי לאסוף חנוכיות מרחבי העולם ולהחזיר אותם לישראל". באוסף הפרטי שבביתו יש יותר מאלף חנוכיות שונות ומעוצבות. מכאן, לא מפתיע שהנכדים של זליג כל כך מצפים לחג הזה

      אספן חנוכיות זאב זליג (ראובן קסטרו)
      זאב זליג בביתו שבכפר סבא עם אוסף החנוכיות (צילום: ראובן קסטרו)

      לפעמים, דווקא כשנוסעים רחוק מוצאים את הבית. כך התחילה לפני כעשור וחצי אהבתו של זאב זליג, פנסיונר מכפר סבא, לעולם החנוכיות. "ככל שנחשפתי לאמנות ולאוצרות של תרבויות אחרות - תחריטים באיטליה, קרמיקה בריטית, פורצלן צרפתי - רציתי לחזור אל התרבות שלנו, המקומית," הוא מסביר. זליג החל לאסוף חנוכיות תוצרת הארץ שיוצרו בעשורים הראשונים למדינה ואף לפני קום המדינה. "אני רואה זאת כמשימתי לאסוף פריטים מחו"ל, 'לגאול אותם' ולהחזיר אותם לישראל." למעשה, מכל אוסף החנוכיות הנרחב שלו, רק שלוש יוצרו מעבר לים.

      האהבה לחנוכיות היא ללא ספק הדבר הראשון שמבחינים בו כאשר נכנסים לביתו של זליג, שכיהן עד לפני מספר שנים כסגן נשיא בחברת ביוטכנולוגיה. קירות הבית עמוסים בחפצי אמנות, כאשר החנוכיות תופסות את מרב תשומת הלב. "זה אפילו לא רובו של האוסף שלי," הוא צוחק. "יש לי מעל לאלף חנוכיות, אבל רובן מאוחסנות ומקוטלגות במחסן מאובטח."

      עושה רושם כי החפץ הזה, היהודי במובהק, היה חלק מהעם היהודי מאז ומתמיד. מדובר בפריט היודאיקה הכי נאסף בעולם, ולא בכדי: עבור רבים, מסמלת החנוכייה את ניצחון האור על החושך, את התמדתה של הרוח היהודית - ולא מזיק שהיא גם נחוצה על מנת לקיים את מצוות החג. אולם צורתה המוכרת של החנוכייה התקבעה רק במאה ה-17. לפני כן, נהוג היה להציב כדי שמן מחרס זה לצד זה וליצור מעין גרסה של הקנים בבית המקדש. גם המילה "חנוכייה" חדשה יחסית: היא לא הייתה ידועה עד לשנת 1897, ולא נכללה אפילו במילון בן יהודה. את שמה של החנוכייה העניקה לה חמדה, רעייתו השנייה של אליעזר בן יהודה.

      לקריאה נוספת:
      הכל מואר: 20 פריטים שיאירו לכם את חנוכה
      שופכת אור: קולקציית החנוכיות של אילנה גור
      מקארים ראשיד ועד דניאל ליבסקינד: המעצבים הגדולים עושים חנוכה

      אספן חנוכיות זאב זליג (ראובן קסטרו)
      חלק מהאוסף מוצג בסלון ביתו של זאב. מימין חנוכייה תוצרת וולפרט, 2 חנוכיות כסף ארץ ישראליות וחנוכיית קרמיקה תוצרת וייסהוף (צילום: ראובן קסטרו)

      אמנם, כאמור, החנוכייה מהווה חידוש יחסי בעם היהודי, אבל בישראל היא כבר יוצרה טרם קום המדינה. האוסף של זליג מונה פריטים רבים שמקורם בבצלאל, שהוקם בירושלים בשנת 1906 על ידי בוריס ש"ץ. "מבצלאל הגיעו אמנים יוצאים מן הכלל, בעיקר עולים מגרמניה שלמדו שם או שעלו לארץ עם השכלה אמנותית. האמנים עסקו באמנות שחיברה בין ארצות המוצא שלהם, הדת היהודית והמקום בו חיו - ארץ ישראל," מסביר זליג. במרוצת השנים הוקמה המדינה ואיתה, מפעלים כגון אופנהיים ונורדיה שייצרו חנוכיות, מנורות ופמוטים לייצוא.

      למעשה, במהלך השנים חוברו מוטיבים וסמלים מקומיים רבים לעיצוב החנוכייה, כך שמדובר בפריט המקפל בתוכו ערכים של זמן ומקום: החל מחנוכיות בצלאל שהושפעו במידה רבה, כאמור, מהתרבות המזרחית ומהאימפריה העות'מאנית ששלטה באזור, ועד לחנוכיות מאוחרות יותר בהן מופיעים מוטיבים כגון חלוצים וקיבוצניקים. מוטיבים נפוצים נוספים שניתן למצוא בעיצוב החנוכיות כוללים חשמונאים, גור אריה יהודה, בית המקדש, אדם וחווה, סיפור יהודי. גם מבנים אדריכליים מקומיים מופיעים לעתים קרובות בחנוכיות: אמנים רבים שהגיעו ממדינות אחרות נהגו לשלב קישוטים מבתי מגורים ובתי כנסת בגוף החנוכייה.

      אספן חנוכיות זאב זליג (ראובן קסטרו)
      חלק מהחנוכיות אפילו נצבעו בצבעים ומתארים קרבות וניצחונות.חנוכיית ?מכבים? תוצרת דייגי, שנות ה-50 (צילום: ראובן קסטרו)

      בחנוכיות ניתן לראות גם מוטיבים מתרבויות אחרות: אריות מכונפים גרמניים, טווסים וסמלים של בתי מלוכה ונסיכויות אירופאים או כתרים הממוקמים על ראש החנוכייה. אפילו לדמות הערבי יש מקום מסוים בחנוכיות: האמנים, שעלו ארצה טרם קום המדינה, דמיינו את דמותו של הכנעני כבעלת השפעות ערביות ורומאיות. בחלק מהחנוכיות שולבו גם פמוטים לשבת בשל קשיים כלכליים: הן עוצבו עם שמונה קנים באמצע, ושניים גבוהים יותר בצדדים, אותם נהגו להדליק מדי שבת, כאשר בחנוכה אחד מהם שימש כשמש.

      "חנוכה," אומר זליג, "הוא למעשה החג היחיד בו אנחנו חוגגים ניצחון. בכל הדורות ראו בו נס, ששרדנו למרות הכל ונשארנו עם. כשמסתכלים על ההיסטוריה הלא כל כך רחוקה שלנו ורואים הדלקת נרות בגטאות או בבתי יתומים של יהודים באירופה, או כאשר רואים חנוכיות משנות ה-30 בהן מופיעים ילדים משחקים, ולאחר מכן - חנוכיות תקומה המתארות גזע שנשבר ומתוכו צומח צמח חדש. מתוך השבר הזה קמה מדינת ישראל. החנוכיות מזכירות לנו להעדיף את האור ואת החירות על פני החושך, גם מחשבתית ופילוסופית. הן מבטאות עולם של פעם ותקווה לעתיד."

      אספן חנוכיות זאב זליג (ראובן קסטרו)
      חנוכיות של חיילים ומגינים (צילום: ראובן קסטרו)

      גאולת חנוכיות והשבתן ארצה אינו עניין של מה בכך, והוא מערב קהילת אספנים ענפה שמקדישים את עצמם לאיסוף חנוכיות ושאר חפצי יודאיקה, והם גם מחליפים ביניהם פריטים. רכישות נוספות מתבצעות דרך מכירות פומביות באינטרנט ודרך מכירות גראז', בעיקר בארצות הברית. "אנשים רבים לא יודעים להעריך את החפץ שנמצא ברשותם," אומר זליג. מצבן של החנוכיות, הוא מוסיף, נוטה להיות מצוין - משפחות רבות נהגו לאחסן את החנוכיות שלהם בבוידעם ולא להוציא אותן לעתים קרובות.

      כמו בכל אוסף, גם באוסף הזה יש חנוכיות מסוימות שקיבלו מקום מיוחד בלבו של האספן. "פעם הוזמנתי לקזחסטן וערכו לי סיור בעיר. במהלך הסיור, ראיתי לתדהמתי רוכל יושב על הרצפה ובמרכולתו חנוכייה. כמובן שמיד קניתי אותה, ניקיתי אותה וכיום היא מאוד קרובה ללבי. לא האמנתי שמצאתי אותה בארץ כל כך רחוקה, ועוד מוסלמית." חנוכייה נוספת ומיוחדת באוסף היא כמובן החנוכייה שנהגו להדליק בבית הוריו של זליג.

      אספן חנוכיות זאב זליג (ראובן קסטרו)
      חנוכייה בסגנון יווני/רומאי בעלת מוטיב רוכב חשמונאי נושא לפיד במרכבה רתומה לשני סוסים. שנות החמישים, תוצרת ?רות? (צילום: ראובן קסטרו)

      ואיך חוגגים את חג החנוכה בבית מלא חנוכיות? "בשנים האחרונות," הוא מספר, "אני נוהג ללכת לגנים של הנכדים, לעשות פעילויות עם הגן ולהדליק איתם נרות. זה כיף לא נורמלי. בערבים אנחנו חוגגים עם המשפחה. הנכדים מוזמנים לבחור חנוכייה מהאוסף, כך כל נכד מדליק נרות בחנוכייה משלו. זה נותן המון אור והמון שמחה, הנכדים מאוד אוהבים את זה." הוא צוחק. "הבית שלי מלא בחנוכיות, מהרצפה עד התקרה," הוא מדגיש, "ומעולם אף נכד לא שבר לי חנוכייה." אנחנו נוסיף – טפו טפו.

      אספן חנוכיות זאב זליג (ראובן קסטרו)
      הנכדים בביתו של זאב זליג בוחרים מה להדליק בחנוכה. בכחול: יהודה המכבי נושא חנית ובידו מאיר השמש. שנות ה-50 (צילום: ראובן קסטרו)
      אספן חנוכיות זאב זליג (ראובן קסטרו)
      חנוכייה נדירה ומיוחדת בעלת פטינה ירוקה. תוצרת דייגי, שנות ה-50 (צילום: ראובן קסטרו)
      אספן חנוכיות זאב זליג (ראובן קסטרו)
      חנוכייה מתוצרת פל בל, שנות הארבעים (צילום: ראובן קסטרו)
      אספן חנוכיות זאב זליג (ראובן קסטרו)
      חנוכיית קרמיקה תוצרת וייסהוף: אריות נושאים את לוחות הברית. גב החנוכייה מעוטר במגן דוד. שנות ה-60 (צילום: ראובן קסטרו)
      אספן חנוכיות זאב זליג (יח"צ , באדיבות המרואיין)
      (צילום: מתוך קטלוג האוסף של זאב זליג)
      אספן חנוכיות זאב זליג (יח"צ , באדיבות המרואיין)
      חנוכיית רשות השידור (צילום: מתוך קטלוג האוסף של זאב זליג)
      אספן חנוכיות זאב זליג (יח"צ , באדיבות המרואיין)
      (צילום: מתוך קטלוג האוסף של זאב זליג)
      אספן חנוכיות זאב זליג (יח"צ , באדיבות המרואיין)
      חנוכייה בה מופיעה דמותו של שרוליק, הישראלי החדש, פרי עטו של המאייר דוש. על כיסו מוטבעת הספרה עשר, שכן החנוכייה יצאה לרגל חגיגות העשור של מדינת ישראל (צילום: מתוך קטלוג האוסף של זאב זליג)
      אספן חנוכיות זאב זליג (יח"צ , באדיבות המרואיין)
      חנוכיית ?הרב והחלוץ? מסמלת את היהדות הישנה והחדשה (צילום: מתוך קטלוג האוסף של זאב זליג)
      אספן חנוכיות זאב זליג (יח"צ , באדיבות המרואיין)
      חנוכיית בצלאל (צילום: מתוך קטלוג האוסף של זאב זליג)