"אני פובליציסט שלא כותב. יש בי חלק בראש שכותב מאמרים רבים אך לא מבטא אותם. יש לי מעין מעצור שאני בעצמי לא מצליח להבין אותו. אני גם צוחק על עצמי בעניין הזה. לא לוקח אותו יותר מדיי ברצינות וגם לא יותר מדיי קשה. אני מוצא עצמי אפילו מדבר על זה אך לא מממש. כנראה שזה יבוא, באיזה שהוא זמן, בתקווה שיבוא".
"אני מרגיש שיכולתי להיות טוב כמעצב אופנה. העובדה שלא עשיתי שום מהלך בכיוון הזה, גורמת לי תחושת החמצה. אני מאמין שכבר לא אגיע לזה, כי כדי להיות מעצב אופנה, כמו אדריכל זה להיות בתחום עד הסוף או בכלל לא. היופי באופנה מבחינתי שהיא איננה מחייבת. יופייה כמו כן, בא לידי ביטוי בארעיות שלה, כשהיא מוכתבת על ידי רחשי לב. יש המון משחקיות באופנה שמזכירה כמובן את עולם האדריכלות, אך מטבע הדברים האופנה בעולם שבו אני עוסק ארוכה יותר. מאז שיש הדמיות אנו חיים את הבניינים והחללים שלנו כמעט במלואם, אך באופנה הכיף והשינוי הרבה יותר גדולים מאחר שאין את ההתחייבות והמחויבות. אני לגמרי מרגיש שאופנה היא חלק ממני כמקום שכיף ליצור בו".
עוד בפרויקט אילן פיבקו עורך אורח בוואלה! בית ועיצוב:
כך חגגנו לאילן פיבקו יום הולדת 70
פראדה של עולם האדריכלות: המתכננים שאילן פיבקו כל כך מעריץ
תל אביב שלו: טור מיוחד של אילן פיבקו
בסיום לימודי אדריכלות בטכניון שבחיפה, פזל פיבקו לעולם הרהיטים. "חבר איטלקי הציע לי לעצב רהיטי ראטן - קש ואני, נדלקתי על הרעיון". בשנות ה-70 המאוחרות פתח פיבקו את המותג גזיבו שכלל רהיטי קש ובמבוק. הייצור נעשה בעזה, אליה הקפיד להגיע פעם בשבוע. "ביחד עם שני שותפים הקמתי מפעל במחסום ארז. נסענו לשם הרבה. עזה הייתה שונה לחלוטין מהיום. מלאה בקסם אותנטי, עולם אחר עם בתי קפה על הים שכאלה, עדיין לא היו קיימים בתל אביב. הביקור השבועי בעזה היה כמו להגיע לעולם אחר לגמרי במרחק נסיעה של 70 ק"מ בלבד". לימים, פתח פיבקו חנות רהיטים ברחוב דיזנגוף 231 ולאחר מכן חנות נוספת נפתחה במיאמי. שתיהן נסגרו בשנות ה-80.
ב-91' נפתחה תערוכת יחיד של פיבקו במוזיאון ישראל באוצרותו של איזיקה גאון (שותף מוביל להתפתחות תחומי העיצוב והתערוכות בישראל). שם התערוכה "מצב קיים מצבים אפשריים" והיא הציגה תכנון המבנה הקנוני שתכנן פיבקו במתחם הצדף אשר ביפו. "זהו בניין שאני רואה בו כעבודה הכי חשובה שלי. היא מתייחסת לעבר, להיסטוריה, להווה ואפילו, הצגתי בתערוכה אילוסטרציה (שהכנו בריטוש, כי אז לא היה פוטושופ), של המבנה כפי שאולי יראה בעוד עשרות שנים. התייחסתי לזמן כאלמנט עיצובי. את קירות הכורכר של המבנה הישן ראיתי כצורה מאוד יפה שאינני שופט על הבלייה, שכן דברים הנמצאים בתהליך יפים יותר מדברים מובנים".
בתערוכה האמורה הוצגו גם כלי אוכל שפיבקו עיצב בעצמו, ואחד המוצגים אף היה מתכון שהמציא לפסטה. התערוכה שהתרכזה באדריכלות שילבה בצורה יוצאת דופן וחדשנית לזמנה בארץ, בין כל עולמות הלייף סטייל מעיצוב, תכנון ועד אירוח וכך, למעשה מגנטה את המבקרים בתערוכה. כלי הקרמיקה שעיצב פיבקו נעשו במהדורה מוגבלת. בתחתית כל כלי התנוססה חתימתו המעוגלת של פיבקו ולדבריו, אם יחפש ביסודיות - יש סיכוי שימצא כמה מהכלים הללו בדירתו.