כך חגגנו לאילן פיבקו יום הולדת 70

ברחוב גורדון 7 בתל אביב ניצב היום בניין משופץ לחלוטין שאינו מזכיר את מה שהיה פה פעם, מזמן. אך לאדריכל אילן פיבקו יש הרבה זיכרונות מהכתובת הזאת. מדובר בדירה הראשונה בה התגורר בתל אביב עת הגיע ארצה עם הוריו מפריז, בהיותו בן שנה וחצי בלבד. "זה היה בשנות ה-50, אני זוכר את הרחוב הזה נעים וקרוב לים. חברתי הטובה רותי דונקל התגוררה בגורדון 9. לבניין הייתה גינה אחורית עם עצים והרבה ירק. לקראת הערב הציפורים "השתלטו" על הגינה וצייצו ללא הפסקה. אני זוכר ששילוב האפלוליות וציוץ הציפורים היה מעציב אותי בתור ילד, הבנתי שהלילה מגיע. היום, אני מעריך את השעה הזאת הרבה יותר. השתניתי..."

עוד בפרויקט אילן פיבקו עורך אורח בוואלה! בית ועיצוב:
מה אילן פיבקו חיפש בעזה? חמישה דברים שלא ידעתם על האדריכל המצליח
תל אביב שלו: אילן פיבקו בטור מיוחד
פראדה של עולם האדריכלות: המתככננים שאילן פיבקו מעריץ

ברחוב הירקון 70 ניצב בית שתוכנן על ידי זאב רכטר, אבא של יעקב רכטר וסבא של אמנון רכטר - נצר של משפחת אדריכלים. המבנה עבר אי אלו שינויים, אך כשפיבקו מגיע למקום הוא רואה את מה שהיה פה כשהיה צעיר. "הבית שבו התגוררתי מגיל 7 ועד 21 היה יוצא דופן מבחינת האווירה שהייתה בו והדיירים והוא, ללא ספק השפיע עליי ועל עיצוב אישיותי. אנחנו התגוררנו בקומה הראשונה. מולנו התגורר חברי הטוב רוני השמן, שלהוריו היה בית חרושת לשוקולד ברמת גן. מעלינו התגורר צבי הרמן סגל, שהיה מחותמי מגילת העצמאות, מולו התגוררה לולה בר, מעצבת אופנה שהייתה אחראית על הבגדים של ראשי ממשלה ובעלה דולפי - אדולף היה מנגן בפסנתר, שאותו שמעו בכל הבניין. מעליהם, היה בית התרבות של שגרירות צרפת. אני זוכר אפילו שהשחקנית הצרפתייה מרטין קרול הגיעה לשם עם תלבושת מגונדרת, טורבן ופונפון והייתה נראית לנו מאוד אקזוטית".

"בקומה העליונה של הבניין התגוררו סבא וסבתא של חברי רוני. דירתם חלשה על 300 מ"ר ועיצובה היה מתוכנן להפליא, עם רצפת אריחים בשחור לבן והיה גם אמבט אר דקו בחדר הרחצה. חלונות הדירה היו בהזזה - שכלל לא נראו במחוזותינו באותה התקופה. זה היה פרט חדשני וממש לא אופייני לישראל. בסילבסטר, יצאו מהבניין הזה אנשים עם תלבושות מרהיבות שהמחישו את הבורגנות התל אביבית. אנשי כסף וחברה שאפילו נסעו לחו"ל. אנחנו, היינו הדיירים היחידים בלי יותר מדי אמצעים בבניין, למרות שאבי היה מנהל מחלקה אורטופדית בהדסה תל אביב".

"לימים, עברו סבא וסבתא של רוני - החבר שלי, לוילה בחצר האחורית של הבניין. אני זוכר שהיה להם רדיו קטן על בטריות, בזמן שכולם האזינו למכשירים עצומים. אז זה היה נראה כמו - נגיד אייפון...לא 8 אפילו 80 הייתי אומר. זה היה ללא ספק חדשני. הפתח הזה לעולם ולשפע הפך להיות חלק מהחיים שלי בתקופה שהכל היה כל כך נזירי ומינימליסטי. אני רואה את המקום הזה כתחנה מאוד חשובה בחיי, כי אני חושב שזה פתח אותי לכל הלייף סטייל של החיים הטובים. היה במקום הזה אדריכלות מפנקת וכבר כילד יכולתי להרגיש את ההדר שלו. גם מאימא שלי קיבלתי את כל ההבנה באירוח ועיצוב פנים. היא הייתה מאחרת למופת, כך שנולדתי לתוך זה".

"לזאב רכטר היה טאצ' ליוקרה, וזה היה נדיר באותה העת. הדירות היו עם תקרות מאוד גבוהות ומתוכננות למשעי, כאשר הן טומנות בחובן את כל חוקי המודרניזם. זה מזכיר לי שבשנות ה-90 לימדתי במכון הטכנולוגי חולון וכשכולם חיפשו את הפטנטים בקטן, אני ביקשתי מהסטודנטים שיתכננו ארמון, וילה מלכותית, שיחשבו בגדול וזה לא היה פשוט לסטודנטים לתת מקום לפנטזיה. מכאן, אני חושב שהבית הזה השפיע על החינוך הארכיטקטוני שלי".

** באותו הבית ברחוב הירקון 70, התגורר היוצר מאיר אריאל שלושים שנה אחרי.

לדירה בכיכר המדינה עבר אילן פיבקו באמצע שנות ה-70 ביחד עם אישתו אביבה. הכיכר הייתה עוד בבתוליה, חלק מהבניינים לא היו כלל וכך, גם לא החנויות. "למקום היה בזמנו הרבה קסם. כל דיירי השכונה צעדו ביחד עם הכלבים שלהם ואפילו היינו עושים עם השכנים פיקניקים על הדשא" מספר פיבקו. "התגוררנו בדירה הזאת שבכיכר המדינה במשך עשר שנים ומשם, עברנו ליפו".

20 שנה חלפו מאז הוקם מגדל הגן ברמת גן שתיכנן אילן פיבקו והסעיר מדינה שלמה בשל צורתו. "הגיעו אליי יום אחד יזמי הפרויקט (אורן זילכה ומוטי אורנשטיין) ואמרו לי, 'תשמע, יש לנו אישור לבנות בשטח הזה שני קוטג'ים', אלא שאני עניתי להם 'רבותיי, ישראל הולכת להיות צפופה מאוד עד 2020, לא נוכל לבנות בתים צמודי קרקע, כי אין לנו מספיק קרקע- חייבים לתת לזה איכות אחרת'. עם התשובה הזאת הם הלכו לראש עריית רמת גן לקבל אישור לבניית מגדל באזור הצפוני ביותר של העיר, על איילון".

"המבנה ניצב בנקודה מיוחדת על הירקון, פסי הרכבת וחורשה, ונהנה מנוף ייחודי. כשהסתיימה הבנייה שלו, שאלו אותי לי: מי יגור באיילון? היום חצי מדינה רוצה לגור על איילון. אמרו גם למי יש ז** על איילון? והתשובה היא שלפיבקו יש".

מגדל הגן ברמת גן כולל 16 קומות, כאשר כל קומה היא דירה. בקומה העליונה - בין הכיפה למגדל ישנה בריכת שחייה להנאת הדיירים. פיבקו התגורר במגדל זה במשך שלוש שנים.

הבית ברחוב הצדף היה למעשה המבנה הראשון שפיבקו תכנן ביפו. הוא אסף כמה חברים כדי לבנות את המבנה ולהתגורר בו - מה שנקרא היום קבוצה רכישה. "מדובר במבנה קנוני שאני רואה בו כעבודה הכי חשובה שלי. הוא לא מתעלם מהעבר ומההיסטוריה שלו אלא להפך, אני רואה בזמן כאלמנט עיצובי. את קירות הכורכר של המבנה הישן ראיתי כצורה מאוד יפה שאינני שופט על הבלייה, שכן דברים הנמצאים בתהליך יפים יותר מדברים מובנים. במאה ה-19 המקום הזה היה ארמון קטן, אחר כך הוא היה לחורבה ואני החזרתי אותו להיות ארמון".

ב-91' נפתחה תערוכת יחיד של פיבקו במוזיאון ישראל שהציגה את המבנה האמור. שם התערוכה "מצב קיים מצבים אפשריים" באוצרותו של איזיקה גאון, שהיה לשותף מוביל התפתחות תחומי העיצוב והתערוכות בישראל. בתערוכה פיבקו אף הציג, בצעד מפתיע את המבנה כפי שהוא אולי יראה בעוד עשרות שנים. הוא עשה זאת באמצעות אילוסטרציה של ריטוש תמונה של הבית הקנוני בצורה מקורית ואף משעשעת.

"את הבית הנוכחי שבו אני מתגורר כיום, השוכן ברציף העלייה השנייה בנמל יפו, בניתי כאדריכל וכיזם. מדובר במבנה הכולל 6 דירות, כאשר השארתי אחת מהן לעצמי. כמעט כל הבתים כמו יושבים על הים וכך, גם דירתי שלי. זה המקום הכי קרוב למים שאפשר לגור בו ולחוות את ההתרחשויות בנמל הפעיל. זוהי דירה שמתאימה לי מאוד כעת. היא צבעונית במיוחד לעומת דירות אחרות שלי שהיו מאוד מונוכרומטיות, אלא שהשילוב הזה עם הים יותר עבורי סביבה מושלמת".

בדירה של פיבקו המשקיפה ישירות לנמל ולסירות הדייג, יצירות אמנות ייחודיות, תמהיל מגוון של רהיטים וחפצי דקורציה ועושה הרושם שהאדריכל עם הטעם המשובח ללא ספק מוצא בו יום יום, מקום להשראה ויצירה.