צבעי המהפכה: למה ורוד הפך לצבע "של בנות"?

לפני 200 שנה הוא היה צבע של גברים, אחר כך הוא שימש להבחנה בין ילדים למבוגרים, והיום הוא עובר תקופה של לבלוב וניכוס מחדש באופנה ובעיצוב. אבל מי עדיין מפחד מהצבע הוורוד ולמה?

08/03/2022

בכל שנה ביום האישה, גרפיקאים וגרפיקאיות שמתבקשים לעצב מודעות, באנרים ומוצרים ממותגים ליום האישה צוללים עמוק לתוך האזור הוורוד של פלטת הצבעים שלהם: כותרות ורודות, רקעים ורודים, הכול ורוד. מתי בדיוק הפך הצבע הוורוד לכל כך מזוהה עם המגדר הנשי? נדמה שמאז ומעולם זה היה כך - ורוד לבנות, כחול לבנים. ממש מינקות אפילו, סיבוב קצר בחנויות למוצרי תינוקות ממחיש את החלוקה הזאת היטב.

אבל זה לא באמת היה כך תמיד. למעשה, הניכוס של הצבע הוורוד למין הנשי הוא משהו טרי יחסית, כמה עשרות שנים בלבד. בספר 'גטסבי הגדול' למשל, שעלילתו מתרחשת בשנות ה-20 של המאה הקודמת בארה"ב, דמותו של ג'יי מופיעה לארוחת צהריים כשהוא לבוש בחליפה ורודה. טום ביוקנן מבקר את בחירת הבגדים הזאת לא מטעמי גבריות או גנדרנות, אלא הוא רומז לכך שהבחירה בחליפה ורודה אינה הולמת את המעמד החברתי הגבוה והמשכיל. כלומר, בעבר הלא רחוק ללבישת ורוד היו קונוטציות של פערי מעמדות (הצבע היה מזוהה עם מעמד הפועלים, ולא עם אנשי החברה הגבוהה), אבל לא של פערים מגדריים.

עוד בוואלה!

מטבח ורוד? כן, וזה פשוט משגע! דירה שחייבים לראות

לכתבה המלאה
החלוקה המגדרית-צבעונית מתחילה מינקות. כפות ידיים של ילדים מחזיקות נצנצים בצבעי ורוד וכחול(צילום: ShutterStock)

נלך עוד קצת אחורה, למאה ה-18. "במאה ה-18 זה נחשב גברי לגמרי ללבוש חליפות משי ורודות עם רקמת פרחים", אמרה חוקרת האופנה ולרי סטיל, מנהלת המוזיאון של המכון הטכנולוגי לאופנה (FIT) בראיון ל-CNN. למעשה, מסבירה סטיל, ורוד אפילו נחשב לצבע עם נטייה יותר גברית, משום שהוא נגזרת של אדום - צבע שזוהה עם מלחמות. מאידך, בהמשך ההיסטוריה נקשרו בצבע הוורוד קונוטציות של בריאות ונעורים, וכך קרה שבמשך שנים ארוכות היה נורמלי ומקובל לחלוטין להלביש ילדים וילדות בבגדים ורודים, אך נשים וגברים כאחד נמנעו ממנו בבגרותם.

מה לפרויד יש להגיד על זה?

מי שחקרה את הנושא הזה בהרחבה היא ג'ו פאולטי, מחברת הספר Pink and Blue: Telling the Boys from the Girls in America (ורוד וכחול: להבחין בין בנים ובנות באמריקה). לדבריה, בדורות הקודמים היה לאנשים יותר חשוב להבחין בין תינוקות וילדים למבוגרים, מאשר בין בנים לבנות, באמצעות הלבוש. "ורוד וכחול נחשבו לצבעים ניטרליים מגדרית בבגדי תינוקות, והלבישו בהם תינוקות משני המינים, והם היו אופייניים גם לריהוט של חדרי ילדים", אמרה פאולטי בריאיון למגזין האטלנטיק.

במאה ה-18 האווטפיט הזה היה הכי גברי שיש. דיוקן הרוזן מלינקולן, שמן על בד(צילום: אתר רשמי, Nottingham City Museums and Galleries.)

לדבריה, קו פרשת המים היה בסוף המאה ה-19, עם פרסום התיאוריות הפרוידיאניות וגישות פסיכולוגיות נוספות אודות התפתחות הילד. הורים החלו להבחין ולהבדיל מוקדם יותר באופן גידול ילדיהם בהתאם למגדרם. ייתכן שאז החלו להפציע הניצנים של ורוד לבנות וכחול לבנים. אולם, פאולטי טוענת שבמשך עוד מספר עשורים, ההבחנה הזאת לא היתה גורפת. השינוי המהותי קרה לקראת שנות ה-50 של המאה העשרים, אז פתאום ורוד הפך לצבע נשי.

זה קרה קצת אחרי מלחמת העולם השנייה, שבמסגרתה נשים חוו דווקא פריחה והתפתחות מקצועית - הן יצאו מהבתים והלכו לעבוד במפעלים, תמכו במאמץ המלחמתי, החזיקו את העורף לבדן בזמן שהגברים היו בחזית וטיפלו גם בבית ובילדים וגם יצאו לעבוד. כמעין תגובת נגד, השקט שאחרי המלחמה החזיר אותן לבחירות 'מעודנות' יותר. הן פשטו את סרבלי העבודה הכחולים ולבשו במקומן שמלות נפוחות ונשיות - אז גם החל הוורוד לצבוע את כל מה שנשי - מאופנה, דרך תמרוקים ועד למכשירי חשמל למטבח.

אחרי המאמץ הנשי של מלחה"ע השנייה, הנשים פשטו את סרבלי העבודה וחזרו לשמלות נפוחות. אז גם החל הוורוד לצבוע את כל מה שנשי(צילום: ShutterStock)

אבל המהפך עוד לא היה מושלם וחד משמעי, כי בסיקסטיז ובעשור שאחר כך שוב נעה המטוטלת לכיוון הנגדי - ילדי הפרחים של שנות השישים ועד לגל השני של הפמיניזם בשנות השבעים, שוב קראו תיגר על חלוקת התפקידים המגדרית המסורתית (או ניסו, לפחות). ילדי שנות ה-70 הולבשו לרוב בבגדים ניטרליים מבחינה מגדרית - סרבלים, מכנסי ג'ינס וקורדרוי, צווארוני גולף. כל הסממנים היו ניטרליים ולא מגדריים ובקטלוגים של רשת בתי הכלבו סירס בין השנים 1976-1978 לא היו פריטי לבוש לילדים בצבע ורוד כלל.

פמיניסטיות שונאות ורוד?

המיתוג של ורוד כנשי הוא אולי גם סוג של תוצר לוואי לא לגמרי מכוון של האקטיביזם הפמיניסטי של שנות ה-70. ההוגות הפמיניסטיות עסקו הרבה ביחס ה"אינפנטילי" לנשים, שסווגו כמי שלא מחליטות על עצמן באופן אוטונומי, נשארות בתחומי הבית יחד עם הילדים, זקוקות לחסות גברית. הצבע הוורוד מבחינה היסטורית כזכור, שימש פעמים רבות להבדיל את הילדים מהמבוגרים. כנגד הסימול הזה יצאו הפמיניסטיות וביקשו להזכיר ולהדגיש שנשים הן ישויות בוגרות ואוטונומיות ולא ילדות הנתונות לחסדי בני זוגן, אבל הזיכרון של ההיסטוריה הוא לפעמים קצר וכך גם הקשב שלה. מה שנשאר מזה הוא הדהוד של פמיניסטיות נגד ורוד. וכשהגיעה תנועת הנגד (והיא תמיד מגיעה בסוף) היא אימצה את הוורוד לחיקה.

כמו רוב הדברים הדביקים, גם הצבע הוורוד עשה את הפריצה הגדולה שלו באייטיז - לדברי פאולטי שני דברים השפיעו על זה: הראשון, הוא האפשרות החדשה של הורים לעתיד לגלות עוד לפני הלידה את מין התינוק. מה שהוליד טרנד של מוצרי תינוקות בצבעים מקודדים לבנים ולבנות. השני, הוא העובדה שאותם ילדי שנות השבעים שהולבשו בביגוד ניטרלי מגדרית הם מי שהפכו להורים באמצע-סוף שנות השמונים, וכמובן רצו לעשות הכול אחרת מאיך שההורים שלהם עשו. אז הם הלבישו ילדות בוורוד וילדים בכחול, ועיצבו את חדרי השינה שלהם בהתאם לחלוקה הצבעונית והמגדרית הזאת. גם עגלות וצעצועים החלו לקבל את קידוד הגוון הזה וכו'.

אי אפשר לדבר על ורוד בלי לדבר עליה ועל מה שקרה לה באייטיז. בובת ברבי(צילום: Giphy)

ואם בצעצועים עסקינן, אי אפשר שלא לדבר גם על סמל הנשיות הוורודה האולטימטיבי - בובת הברבי של מאטל - שהפכה החל משנות השמונים לוורודה יותר וגם ילדית יותר. פאולטי אומרת שהשימוש בוורוד ונצנצים במיתוג של הבובה הפופולרית גבר במקביל לשינוי בתווי פניה שהפכו ילדותיים ומחוייכים יותר.

זליגת הוורוד מהאופנה אל הבית

ומה בתחומי עיצוב אחרים? "עיצוב פנים והום סטיילינג מאוד מושפעים מאופנה, טרנדים שקל לנו לזהות באופנה קודם, זולגים מהר מאוד לתחומי העיצוב האחרים, ויש חיבור מאוד אורגני בין התחומים", אומרת מעצבת הפנים ענת ברוך כהן, ראשת המחלקה להום סטיילינג בסטודיו 6B. "ברמה הכי בסיסית ופשוטה, ורוד כצבע הוא אדום מעורבב עם לבן. אדום הוא צבע של תשוקה, טעם, עוצמה ואנרגטיות, והלבן מאוד מרגיע אותו. ולכן יש שימושים בגוונים ורודים בעיצוב בדברים שבהם אדום לא מומלץ. אם בחדרי שינה לא ממליצים לצבוע באדום כי זה אמור להיות מפלט מרגיע, אז הוורוד דווקא כן מתאים שם", היא מסבירה.

זוכה לערגה בשנים האחרונות. גרם מדרגות ורוד בפרויקט מנטורינג, סטודיו 6B. אדריכל: אמיר נבון, מעצבות פנים: מעיין זוסמן, יפעת שטרלינג שוילי(צילום: גדעון לוין)
פרויקט מנטורינג, סטודיו 6B. אדריכל: אמיר נבון, מעצבות פנים: אורטל אורן, שיר בר גיל כהן(צילום: איתי בנית)
פרויקט מנטורינג, סטודיו 6B. אדריכל: אמיר נבון, מעצבות פנים: אורטל אורן, שיר בר גיל כהן(צילום: איתי בנית)
מעצבת פנים ענת ברוך כהן, ראשת המחלקה להום סטיילינג, סטודיו 6B
"בתקופה האחרונה אני רואה שהצבע הוורוד מקבל סוג של ערגה, אנחנו יותר סלחנים כלפיו. אנשים כבר לא מפחדים להיות מקוטלגים בגלל הבחירה שלהם בוורוד"

"בתקופה האחרונה אני רואה שהצבע הוורוד מקבל סוג של ערגה, אנחנו יותר סלחנים כלפיו. מבחינה היסטורית לאורך השנים הוא תמיד זוהה בצורה גורפת עם קבוצה מסויימת באוכלוסייה - בהתחלה היה של גברים, אחר כך עבר לנשים, אחר כך להומוסקסואלים ואחרי זה לתינוקות. כל הזמן שייכנו תרבותית את הצבע הזה למשהו מסויים, לעומת צבעים אחרים שלא הגבלנו אותם ככה. ומרגיש לי שבעקבות כל התנועות הפמיניסטיות, המחאה על המס הוורוד והתמורות החברתיות של השנים האחרונות, היום אנחנו קצת יותר מוכנים אליו. גברים לובשים אותו בגאון, רוצים להחזיר אותו לקדמת הבמה, ולהראות שהוא לא שייך רק לתינוקות וילדות וברביות. אנשים כבר לא מפחדים להיות מקוטלגים בגלל הבחירה שלהם בוורוד", אומרת כהן ברוך.

כמו עם כל צבע, גם הוורוד יכול להגיע בספקטרום רחב של גוונים והגוון מאוד משפיע על האופן שבו משתמשים בו בעיצוב. "זה מאוד תלוי גם על איזה ורוד אנחנו מדברים כי יש המון גוונים - מפוקסיה ובזוקה בקצה העז ועד לבייבי פינק, ורוד עתיק ורוד בלאש סמוק, שיש בו מעט מהחומים, שזה מה שהיום מאוד הולך", אומרת ברוך כהן. ואכן נדמה שבשנים האחרונות ורוד חזר לקדמת הבמה והוא אחד הצבעים הפופולריים והטרנדיים. "בגלל שהטרנד היום הוא חיבור למקורות טבע וצבעים טבעיים, אנשים הולכים לצבעים שהם מכירים מהעולם הטבעי, עולם האדמה. שם יש הרבה ורודים כמו טרה-קוטה שהוא טרנדי מאוד. הוורודים החומים הם הכי טרנדיים היום, חדרים שלמים נצבעים איתם, ואנחנו רואים אותם הרבה בנגרויות, טקסטילים ואביזרים. הם עוברים לאנשים יותר חלק בגרון כי הם יותר ניטרליים ואדמתיים. ורוד פודרה נחשב לממש סוג של ניוד".

בתחום העיצוב המסחרי התפיסה עדיין הרבה יותר שמרנית. בית קינוחים. בראשי לנדס אשד אדריכלות ועיצוב, באדיבות סטודיו 6B(צילום: מיכאל תקווה)
לקוחות מסחריים שעושים שימוש בוורוד מחוץ לתבניות המסורתיות נחשבים לאמיצים. חנות אופטיקה עם עיצוב ורוד - אלי בוכבזה Estudio, באדיבות סטודיו 6B(צילום: עומר ישראלי)

למרות זאת, יש הבדל ניכר בין השימוש בוורוד בעולם העיצוב הפרטי לעומת זה המסחרי. כשמותגים צריכים להחליט כיצד העיצוב ייצג אותם מול כלל החברה או הלקוחות, הם נוטים להיות שמרנים יותר ולחזור לתפיסות המסורתיות. "בעיצוב מסחרי אנחנו נראה הרבה שימוש בצבע הזה בגלידריות הבוטיק למשל, כי הוא נתפס כמתקתק. גם במכוני יופי נראה הרבה שימוש בוורוד בעיצוב. כלומר, בתחום הזה אנחנו עדיין לא ממש יצאנו מהשיוך הסטריאוטיפי של ורוד. אפשר בהחלט לעשות עיצובים ורודים שלא יהיו מתקתקים, אלא יוקרתיים ומדוייקים. הכל תלוי בבחירה של החומרים והשילובים. אבל לקוחות מסחריים שיעשו שימוש בוורוד בצורה אחרת, לא מסורתית, ייחשבו ליוצאי דופן ואמיצים".

"בעיצוב פנים ביתי פרטי, אנחנו רואים את הוורוד הרבה בחדרי שינה, במטבחים, בסלונים, קרמיקות ואריחים מיוחדים - הוא לא מדלג על אף פינה בבית, השאלה היא רק המינון", אומרת ברוך כהן. "יהיו לקוחות שיזרמו בשמחה ויהיו כאלה שיהיה להם יותר קשה. יש לקוחות שעושים מטבח ורוד, אבל כמה כאלה רואים? הצבע הוורוד כן תופס יותר מקום בבית בשנים האחרונות, אבל זה עדיין לא הכלל, זה עדיין יוצא דופן. בשביל לעשות מטבח ורוד צריך אומץ גם של הלקוחות וגם של המעצב".

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully