הפרוייקט: וילה בנגב
שטח: 250 מ"ר בנוי על 500 מ"ר מגרש
אדריכל: כפיר וקס
עיצוב פנים: חגית לונדנר
מפתחים: כוכב אלומיניום
הבית ממוקם בלב הנגב ועל כן הדרישה המרכזית בפרויקט הייתה בית בסגנון מדברי, שישתלב היטב עם הנוף. הבית תוכנן מחומרים טבעיים שבאו לידי ביטוי בסוגי הטיח, החומרים מהם עשויים פרטי הריהוט, והבניה עצמה שהיתה בעלת זיקה לטבעי. הדיירים היו מעורבים בכל שלבי התכנון, עד כמה? הם אפילו יצרו דגם מאבני לגו כדי להמחיש את החזון שלהם.
תכנון הבית כלל יחס מיוחד ליצירת מרקם אקלים, לסוגיות של כיווני אוויר, בידוד ואיטום במטרה להתמודד עם תנאי מזג אוויר ושטח מדבריים, ועדיין ליהנות מבית נוח ונעים לחיות בו לאורך כל עונות השנה.
עוד ביקשו הדיירים שפנים הבית יתקשר באופן סינרגטי עם החוץ, ולהיפך. היה להם חשוב שהעיצוב והתכנון יכללו חלל ציבורי בקומה התחתונה, שבה תוכל המשפחה להיות יחד ולהשקיף החוצה אל גינה עם צמחייה מדברית.
האתגר המרכזי בתכנון הבית היה הצורך להתמודד עם החום, החול והשמש המדברית הקופחת. לצורך כך נעשה שימוש בהרבה הצללות טבעיות באמצעות ענפי עצים, ותכנון מערך של פתחים גדולים שפונים אל הפטיו. כדי להשתלב בסביבה הקיימת, נבחר טיח בוץ טבעי לחלל הפנים, ולחלל החיצוני טיח טבעי. בוויטרינות הגדולות וגם בחלונות המקושתים, הותקנו פרופילי אלומיניום מינימליסטיים בסגנון של ברזל בלגי. אך חשוב מכך, מערך הפתחים מספק גם רמה גבוהה של בידוד ואיטום, ויוצר מרקם אקלים נוח ונעים לשוהים בתוך הבית.
אל הכניסה הראשית מובילות מדרגות אבן רחבות, שמוליכות מהרחוב אל מבואת כניסה. המבואה היא חלל בנוי מאבן חירבה, ומסוככות עליה סנדות אקליפטוס מעל פינת ישיבה קטנה ומוצלת הסמוכה לדלת.
מימין לכניסה ממוקם מטבח בגוון טורקיז ירקרק, שבמרכזו אי גדול עם משטח שחור עשוי גרניט פורצלן. סביב האי נכנסים שישה מקומות ישיבה שמתאימים לכל בני המשפחה, ומעליו תלוי גוף תאורה נמוך ומאורך שיוצר אווירה משחקית ומזמינה. קיר אחד של המטבח עשוי זכוכית, פתוח אל הפטיו ומאיר את החלל באור טבעי.
משמאל לדלת הכניסה, מתחת לתקרה המקומרת שגובהה שבעה מטרים, ממוקמת פינת האוכל, שבה שולחן שמורכב מפלטת עץ ורגלי ברזל שחורות. לשולחן הותאמו כיסאות במראה פלסטי, במספר גוונים בהירים, שילוב שיצר פינת אוכל מעניינת מבחינת חומר וצבע, על רקע ריצוף מפרקט עץ אלון טבעי.
בין הסלון למטבח ממוקם מסדרון שמוביל אל האזור הפרטי של הבית שבו חדרי השינה והרחצה. צדו הימני של המסדרון עשוי זכוכית שמאפשרת מבט חופשי אל הפטיו. הפטיו מרוצף באבן טבעית ובו הצללה שבנויה מסנדות קטנות של אקליפטוס והוא מהווה נוף אסתטי ונעים לעין למי שצופה מהמסדרון. מצדו הימני של המסדרון ספרייה שבנויה מקופסאות MDF צבעוניות, וכן כניסות לשירותי האורחים ולגרם המדרגות המוביל לקומה השנייה.
המסדרון מסתיים בפינת המשפחה שממנה יציאות לחדרי הילדים וההורים, לחדר הרחצה ולחדר הכביסה. הפינה כוללת חלון גדול ומקושת שפונה גם הוא אל הפטיו, שבו ספסל ישיבה בנוי, ולוח משבבי עץ דחוסים (OSB) שצמוד אל אחד הקירות ומוסיף לעושר החומרים והמרקמים.
בחדרי הילדים בולטות מיטות גלריה עשויות עץ, שהעלייה אליהן נעשית באמצעות סולם עץ ומעקה שעשוי מרשת חבלים. אמבטיית הילדים מרוצפת באריחים מעוטרים בהדפס ירקרק בהיר, וקיר אחד של בריקים בגוון ירוק שהונחו בדוגמת פישבון מהווה קיר כוח שמושך אליו את המבט. כל יתר הקירות צבועים אפור, ועל רקע זה בולטים ארון האמבט מאלון טבעי והברזים השחורים.
יחידת ההורים נמצאת בסמוך לחדרי הילדים אך מופרדת מהם באופן מוחלט. החדר מעוצב בפשטות, עם נגיעות של גווני כחול וטורקיז.
חדר האמבט מרוצף באריחים מצוירים וכולל מקלחון ייחודי עם פתח מקושת, מחופה באריחים כחולים כהים מבפנים ומבחוץ, במראה שמזכיר חמאם טורקי.
גרם מדרגות מעץ אלון טבעי מוביל לקומה העליונה, שבה ממוקם חדר אורחים עם תקרה מקומרת ודלת מקושתת שמובילה למרפסת עם נוף למדבר. עוד באותה הקומה, חלל פתוח גדול למשחק, שמשלב נגיעה של טורקיז בדמות ספריית מתכת גדולה במראה תעשייתי. בקצה החלל ממוקמת פינת העבודה שצופה אל הסלון.