הפרוייקט: שיפוץ בית פרטי בזיכרון יעקב
שטח בנוי: 180 מ"ר
עיצוב: איה & שני: שני דגן זילברמן ואיה אמוזג
עבודות אלומיניום ומפתחים: כוכב
עיצוב בית הוא מסע אישי ומורכב, שיכול להפוך גם לחוויה גדולה ומעצימה, מאמינות צמד המעצבות איה & שני, הן שני דגן זילברמן ואיה אמוזג. שתיהן מעידות כי בלבן אהבה גדולה לתחום העיצוב, ולשיטתן התאמת סגנון העיצוב לדיירי הבית באופן שיהיה על-זמני וישרת אותם נאמנה - זה אחד הדברים החשובים בתכנון המקדים. השתיים אוהבות לשמור על עיצוב בתים בקו נקי ובהיר, שישמש תפאורה מיטבית עבור החומרים הייחודיים, הקומפוזיציות השונות, הטקסטורות ותמהיל הפריטים שבחלל.
גם בית המשפחה בזיכרון יעקב עוצב מתוך תשוקה רבה למקצוע, באופן שהולם את ההתנהלות היומיומיות, והוא משדר אלגנטיות, רכות וביתיות כאחד. הוא עבר מהפך גדול, חלליו נפתחו, הוארו, מיקומי החדרים הוחלפו באופן שיגלם זרימה ונוחות שימוש, והחומרים שנבחרו מבטאים סגנון מודרני אך חמים וביתי.
"פתחנו את החלונות והגדלנו את הפתחים כדי לייצר בית מואר ומאוורר, והצלחנו להכניס את החוץ פנימה", מסבירה דגן זילברמן. "השימוש הדומיננטי בפרופיל האלומיניום הדק והמינימליסטי (כוכב אלומיניום) איפשר לנו לדייק את המראה ואת העיצוב כולו בחללי הבית השונים", היא מוסיפה.
אילוצים דוגמת עמודים מבניים וספריה עמוסה בספרים ובאלבומים - הוצנעו והורחבו, בהתאמה, והחסרונות הפכו ליתרונות בעזרת חשיבה יצירתית. העמודים המבניים הוסתרו בתוך עבודות נגרות שנעשו בידי נגר-אומן, והפכו למסגרת עבור מדפי תצוגה וספסל חלון, ואילו הספרייה הקטנה שיצרה עומס חזותי הפכה לספריית ענק, המתפרסת על פני מסדרון שלם, ומלווה את דיירי הבית אל חדריהם בסטייל ועם הרבה השראה.
"הבית היה מאוד מיושן, מכל הבחינות", מציינת אמוזג. "הוא היה סגור וחשוך, היו בו לבני זכוכית ושאר פריטים מיושנים, חדר שירותים שהיה יותר כוך קטן וצר, ארגון פנימי שונה ומיקומים שאינם אידיאליים", היא מסבירה. השתיים מסבירות כי הבעלים, זוג הורים קרייריסטים, לא עצרו מעולם לבחון את הבית, ורק לאחר שהילדים בגרו והצרכים השתנו במובהק, הן נדרשו להיכנס לפעולה. "יש שלב בחיים שבו אתה אומר לעצמך 'זה הזמן לשינוי, אני יכול להרשות לעצמי'", מוסיפה אמוזג.
המהפך המדהים כולל בית מואר ופתוח, עם חלונות מחולקים בעזרת פרופילים דקיקים, בצורה אלגנטית, נעימה וביתית; חדר משפחה נעים ואינטימי, עם טלוויזיה ודלת זכוכית עם מראות מרתקים יותר מאשר על המסך, בהשקיפה אל גינה רחבת ידיים; שירותי אורחים רחבים ומרהיבים, כמו במלון אירופאי, ואפילו תכנון נוף שיציג גינה היקפית מושלמת, שתהלום את המפתחים החדשים ואת הפתיחות אל החוץ. השתיים מספרות שהחלונות החדשים הפכו את תכנון הנוף ל"מאסט", כדי לשקף מראה מזמין בחוץ, שיהפוך לחלק אינטגרלי מחללי הבית. השתיים מספרות כי העדיפו לעשות חלוקה אלגנטית בחלונות, שתיצור מראה ביתי ואינטימי יותר, מאשר להציג חלון רחב ידיים וחשוף לגמרי.
פלטת הגוונים שנבחרה עבור הפרויקט היא מונוכרומטית, עם הבלחות קלות של צבעים עזים, כמו כחול כהה ומחשמל במטבח, כיסאות שחורים וכיסאות בר בורוד-עתיק, והרבה עץ אלון ששולב בחללי הבית ובפריטי הנגרות, לטובת חמימות ותחושת נינוחות. חיפוי הרצפה שנבחר הוא אריחים גדולים של 1.2/1.2 מטרים, בגוון אפור, שמזכיר בטון. הקירות, כמו בכל פרויקט אחר של השתיים, נותרו בהירים ונקיים. "אנחנו מאוד אוהבות את הרקע הזה, למרות שכן העזנו במטבח, ומאוד אוהבות את הקווים הטבעיים שמגולמים בכל הנגרות ש'נתפרה' בבית: במטבח, בכניסה, בספסל הישיבה", מסבירה אמוזג.
עבודות הנגרות עושות שימוש רב, כאמור, בחיפוי עץ אלון טבעי. "היה חשוב לנו מאוד לא לעשות התאמות של גוון, אלא להשתמש באותו העץ כדי ליצור את הנישות בתוך עבודות הנגרות, את חיפוי המדרגות, את המידוף ויחידת המגירות בכניסה לבית, את הספסל לחלון. כל אלה יוצרו מאותו העץ ממש", מוסיפה אמוזג.
ארון הכניסה תוכנן ועוצב בקפידה. הוא גדול מידות ומכיל את כל הפריטים של בני הבית, מונע מהם להתפזר בבלגן ברחבי הבית, וגם מסתיר בחוכמה את החשמל והתקשורת של הבית, ומציע אליהם גישה נוחה. "הוא ארון תמים למראה", צוחקת אמוזג, "אבל הוא פשוט מסתיר הכל בסטייל, ובנוסף מאוד מאוורר. בצוקל התחתון שלו יש חריצים של אוויר חוזר ומעליו פס לד שקוע של תאורה מחמיאה".
אלמנט ייחודי נוסף הוא באריחי המדרגות: אלה נעשו בהתאמה אישית ובהזמנה ייחודית מאמנית קרמיקה שמתגוררת בסביבה, והמעצבות ביקשו ממנה להגדיל את הרזולוציה של התבנית המודפסת, כך שתהיה ניכרת למראה, מחד, ומצד שני שלא "תשגע את העיניים". אלה נחתכו ושובצו בחלק ה"רום" של המדרגות, הוא הצד המאונך למדרכים, שחופו בעץ אלון טבעי - והצירוף יצר דואט מופלא ומרהיב למראה.
הקומה העליונה הורחבה קלות לטובת חדר שינה מרווח יותר עבור אחד הילדים. גולת הכותרת בקומת חדרי השינה היא, ללא ספק, הספרייה המעוצבת. זו הפכה מספריה קטנה שמוקמה ליד חדר ההורים לספריית ענק, שתתאים לאופי הדיירים, אוהבי הספרים.
"לקחנו את ההשראה מהמקור, והפכנו ספרייה קטנה למשהו מרכזי ממש", מתארת אמוזג. "הם אנשים של ספרים. יש להם המון ספרים ואלבומים. ובהתאם לזאת, לקחנו את הרעיון ויצרנו קיר שלם של ספרייה. בעצם כל המסדרון מהווה ספרייה אחת גדולה שדלתות החדרים כמו 'משובצות' בה ומשתלבות בתוכה. הספרייה הזו בעצם מלווה את הכניסה לחדרים ואת המסדרון", היא מסבירה.
דלת אטומה בקצה המסדרון הפכה לדלת זכוכית אלגנטית שקבועה בפרופיל בלגי. השינוי "הקל" הזה סייע לפתוח חזותית ולהכניס שפע של אור טבעי לחלל הסגור. דבר דומה נעשה גם בחדר המשפחה שהתווסף לבית. הטלוויזיה הודרה מחדר המגורים ועברה לחדר זה, שמהווה פינה שקטה לכל מי שמבקש לצפות בה. גולת הכותרת בפינה הזו היא קירות הזכוכית שבה. האחד מפריד בינה לבין חדר המגורים והשני חוצץ בינה לבין החוץ, ושוטף אותה באור. "הוספנו הכנה לווילון חשמלי לטובת עמעום האור ולפרטיות", מוסיפה אמוזג.