לאן הגענו
רחוב בן עטר בפלורנטין, ללופט בגודל 55 מ"ר.
כאן גרים
עומר בן יעקב (31), רכז מערכת של עיתון "הארץ" באנגלית ובעל טור "אמש בוויקיפדיה" במוסף העיתון בעברית, העוסק בפוליטיקה של הידע. "עיקר העבודה שלי כרכז מערכת היא ייצור חדשות באנגלית עבור אנשים שעוקבים אחרי מה שקורה כאן. זו עבודה מעניינת שעוזרת לי להנגיש את הנעשה בישראל, שלטוב ולרע אני מאוד אוהב, כלפי חוץ". אהבה נוספת של הדייר נתונה לכל הקשור בידע ובאופן שבו הוא נוצר ומונגש לציבור. מלבד כתיבת טור בנושא, הוא חוקר ומקדם את התחום במסגרת לימודי פילוסופיה של המדע באוניברסיטת תל אביב ודרך פרויקטים עליהם הוא עובד בשיתוף פעולה עם חוקרים ממכון וייצמן. "תמיד אהבתי ללכת לאיבוד בין ערכים בוויקיפדיה, זה מדהים לראות איך ידע משתנה ונצבר לאורך זמן. המידע אמנם שקוף לכולנו אבל לא תמיד ברור לנו איך הוא הגיע לשם".
יגעת ומצאת
בימים אלה סוגר עומר 5 שנות מגורים בדירה, אליה הגיע דרך תיווך. "זה אולי לא מגניב אבל זו המציאות. אחרי שראיתי המון דירות יקרות שאני לא יכול להרשות לעצמי הגעתי לכאן ובגדול אילצתי את המתווך לחתום על זיכרון דברים כמה דקות אחרי שראיתי אותה", הוא נזכר בחיוך. "חוץ מזה שהדירה מצאה חן בעיני מיד, אני גם מחבב את האזור והווייב. אני גר ליד מפעל הקמח הראשון של תל אביב, יש בזה קסם".
הום סטיילינג
כשעבר אל הלופט וניגש אל מלאכת הלבשתו יחד עם בת זוגתו, ביקש עומר להפוך את הספייס הלבן וכמעט מנוכר לאישי וחמים, על ידי יצירת פינות ומרחבים שונים בתוכו. את הסלון למשל, הוא הגדיר באמצעות שטיח פרסי רחב מימדים שקיבל בירושה מסבתה של זוגתו, וסביבו יצר את מרחב האירוח. "אני מאוד אוהב את השילוב של ישן וחדש, כך שיש כאן לא מעט רהיטי וינטג' שעוברים במשפחות שלנו. האופי התעשייתי של הלופט מאזן את זה מנגד". מוטיב דומיננטי נוסף בדירה, הוא תאורה. כתאורן בדימוס, השקיע הדייר רבות באופן שבו מואר החלל, עם דגש על נורות אדיסון המכניסות לכאן תאורה אינטימית וחמימה. "אין נורת לד אחת בבית ולעולם לא תהיה", הוא מכריז נחרצות.
סמוך לחלל האירוח מוקמה פינת עבודה המורכבת ממכתבה ישנה וכיסא ששימש בעבר את אנשי המערכת של "מעריב". "ביום שסגרו את העיתון הלכתי עם חבר ואימצנו כמה מהדברים שנשארו אחרי שהמערכת ננטשה. יש פה גם כמה פריטים ממשרד הייטק שנסגר ונבזז, בעיקר עציצי פלסטיק". את הציוד המשרדי הוא מאחסן בקופסת צלמים עתירת נוסטלגיה של קודאק, הניצבת בכניסה לדירה תחת מתלה מעילים באלתורו של הדייר. "זה קרש עץ שקדחתי בו ווים לתלייה. זה למעשה הדבר היחידי שבניתי מימיי". יחידת המדפים שלצדו, משמשת לאחסון ספרים ועציצים - שני האלמנטים הדקורטיביים החביבים עליו.
עבור עומר, אחד הלוקיישנים האהובים בדירה הוא המטבח. "אני אוהב לבשל וחוץ מזה שהמטבח נוח, הוא מאוד יפה בעיני". שילוב של עץ ומתכת, מדפים פתוחים, ווים לתלייה ופינת אוכל מזמינה- יוצר חלל שהדייר מבלה בו לא מעט זמן. ישיבה בפינת האוכל מספקת הצצה אל צדו השני של הלופט, שנמצא מאחורי קיר החוצה אותו לשניים. כאן מוקם חדר השינה שהולבש באופן מינימליסטי הכולל מיטה, צמד שידות לילה וארון. על הפן הדקורטיבי בחלל אמונים צילום שחור לבן שנתקבל במתנה מחברה, כמו גם קישוט קיר בדמותו של פק-מן. "צילמו פה בעבר קטע מהקליפ של רייסקינדר שנקרא באטמן פק-מן. החלטתי להשאיר את הפק-מן אצלי ולתלות על הקיר".
מוציאים חוזה
שכ"ד - 4,000 שקלים בחודש. ארנונה - 300 שקלים לחודשיים. חשמל - 350 שקלים לחודשיים.
פאנלים
"אני לא מתבייש להודות שמגיעה לכאן מנקה פעם בשבועיים, זה הגילטי פלז'ר הכי משמעותי שלי. אחרי שמתחילים אי אפשר לחזור אחורה", עומר מתוודה. בין ביקורי המנקה, הוא מקפיד בתגובה לשמור על הדירה מסודרת ככל האפשר.
דו"ח מקרר
במקביל לשלל עיסוקיו, מחזיק הדייר באורח חיים קולינארי שוקק. "אני מבשל לפחות פעמיים-שלוש בשבוע. אין לי רפרטואר קבוע אבל מתמקד בעיקר בפסטות ותבשילים, שאת חומרי הגלם שלהם אני קונה בשוק לוינסקי". מלבד קיבותיהם שלו ושל זוגתו, גם אלה של חבריו ומשפחתו נהנות ממנות מעשה ידיו. "כל המשפחה שלי גרה בקרבת מקום ואני מארח פה חגים שכוללים תמיד הרבה אוכל". במקרר הוא מחזיק באופן קבוע גבינת פקורינו, חמאה וסודה לאורחים.
עתידות
"כשנכנסתי לדירה הזו דמיינתי שכאן אגדל את ילדיי וכאן גם אמות", צוחק הדייר. "היום אני מבין שזה פחות ריאלי ומניח שכשארצה משפחה אזדקק לבית גדול יותר". כשיגיע היום המיוחל, מאחל לעצמו הדייר להתגורר בבית בבעלותו, הממוקם בעיר האהובה עליו בעולם: תל אביב.
חושבים שהדירה שלכם מתאימה למדור?
שגרו מייל לגילי אלעד gili_elad@hotmail.com
רוצים להציץ לעוד דירות שכורות ברחבי הארץ? כנסו לכאן
