סטודנטים מאוניברסיטת קייפטאון שבדרום אפריקה עשו היסטוריה בסוף אוקטובר, כאשר פיתחו בהצלחה את הביו-לבנים (bio-bricks) הראשונות בעולם - כינוי יפה שבא לתאר לבנים עשויות משתן אנושי. כן, מסתבר שאפילו השתן שלנו עשוי להיות בעל ערך מהותי לאנושות, והפיתוח החדש הזה מהווה פריצת דרך בתחום ניצול הפסולת והקיימות.
קבוצת הסטודנטים, אותה הובילה המסטרנטית סוזאן למברט, פיתחה את החומר החדש באמצעות איסוף שתן שנלקח ממשתנות גברים ייחודיות המשמשות לייצור דשן. המשתנות מפרקות את השתן והופכות אותו לדשן מוצק, ואת שארית הנוזל ערבבו החוקרים עם חול ובקטריה על מנת ליצור את הלבנים. ד"ר דילון רנדל, המנחה של למברט ומרצה בכיר בתחום איכות המים, מסביר: "הביו-לבנים הללו נוצרות באמצעות תהליך טבעי בו הבקטריה מייצרת אנזים בשם urease שמפרק את האוריאה שבשתן ומפיק סידן פחמתי. כאשר מערבבים את הסידן הפחמתי עם חול, נוצרת תגובה כימית מורכבת המאפשרת לעצב את החול בכל צורה שהיא, החל מעמודים וכלה בלבנים." יש לציין כי הרעיון להשתמש באוריאה לשם ייצור לבנים כבר הוצג בעבר בארצות הברית, אולם לפי דברי האוניברסיטה, זוהי הפעם הראשונה בה נעשה שימוש בשתן אנושי על מנת להפיק את הלבנים הללו.
הלבנים, העשויות מפסולת אנושית, מפתיעות בוורסטיליות שלהן: החוזק והעמידות שלהן משתנה בהתאם לדרישות הלקוח וצרכיו הספציפיים. ניתן לייצר לבנה חזקה יותר ב-40% מאבן סיד, לדוגמה, באמצעות "גידול" הבקטריה שמייצרת את הלבנה במשך זמן רב יותר. "ככל שאנו נותנים לבקטריה זמן להכין את החומר, כך ניתן לייצר מוצר חזק יותר," אומר רנדל.
מעבר לעובדה שהלבנים נוצרות באמצעות ניצול מקסימלי של פסולת אנושית נפוצה, הן גם נוצרות בתוך תבניות בטמפרטורת החדר - בניגוד ללבנה הרגילה, שהכנתה דורשת טמפרטורה של 1,400 מעלות צלזיוס ומשחררת דו-תחמוצת הפחמן המזהמת את האוויר ותורמת להתחממות כדור הארץ. כמו כן, השימוש בשתן חוסך מים ועל כן מוריד חלק מהלחץ שמפעילה תעשיית הבניין על משק המים ומקלה על קיום חקלאות גם בתקופות בצורת. מתהליך הייצור נוצר גם סידן זרחתי, מרכיב כימי המשמש בתעשיות רבות כגון חקלאות וטקסטיל. "בדרך כלל," מסביר רנדל, "הדשן הוא התוצר היחיד שמדענים מנסים להשיג מתהליך ניצול הפסולת. איש עדיין לא ניסה לייצר מכלול שלם של מוצרים בעלי ערך. השאלה הבאה היא כיצד לעשות זאת בדרך שגם מאפשרת לנו להרוויח מהשתן."
