פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      פטריות הקסם: בעתיד נבנה איתן בניינים ונפתור את משבר הפלסטיק

      לא, זו לא הזיה: זן חדש של פטריה שהתגלה לאחרונה מסתמן כנשק יום הדין נגד הצפת הפלסטיק העולמית. לצד "הריסת" החומר הפלסטי המזהם, הפטריות מסתמנות כמקור לחומרי העתיד מהם נבנה בניינים ואפילו נתפור בגדים

      פטריות הקסם (GettyImages , Shutterstock)
      (צילום: Shutterstock)

      מחקר חדש של הגנים הבוטניים המלכותיים Kew Gardens בלונדון - אחד המוסדות המובילים בתחומו בעולם - טוען כי פטריות מסוגלות לזרז את התפרקות הפסולת הפלסטית. פטריית aspergillus tubingensis נדונה בהרחבה בדו"ח "מצב הפטריות העולמי" לשנת 2018, אשר מדווח גם כי חוץ מיכולות הפירוק, לפטריות יש את היכולות האופטימליות לייצור חומרי בניין ברי קיימא והן מסוגלות גם להסיר מזהמים מאדמה ומי שופכין. אכן פטריות קסם של ממש.

      פטריות הקסם (GettyImages , Shutterstock)
      (צילום: Shutterstock)

      בעוד שבדרך כלל לוקח לפלסטיק שנים רבות כדי להתפרק, הפטרייה שהתגלתה לראשונה במזבלה בפקיסטן בשנת 2017, יכולה לפרק את החומר המזהם בשבועות בלבד. דו"ח 2018 הוא הפרסום הראשון מסוגו, שמלווה את הופעת הבכורה שלו עם תגלית פורצת דרך כי פטריות יכולות לספק את הפתרון למשבר פסולת הפלסטיק שרק הולך וגדל. הדאגה העולמית בנושא עוררה מחקר רב וחדשנות בענפי העיצוב והטכנולוגיה, אולם כעת הבוטניקאים של בריטניה טוענים כי הטבע אולי כבר סיפק תשובה בעצמו, על ידי התחמשות ביולוגית שתספק הגנה נגד המגפה הפלסטית התוקפת אותו.

      פטריות הקסם (GettyImages , Shutterstock)
      (צילום: Shutterstock)

      על פי המדענים, לפטרייה יש את היכולת לגדול ישירות על פני השטח של פלסטיק, שם היא שוברת את הקשרים הכימיים בין המולקולות של החומר. כשהיא חמושה באנזים ייחודי אותו היא מפרישה, aspergillus tubingensis היא אחת הפטריות המעניינות ביותר שמתוארות בדו"ח של צוות המחקר.

      מלבד סגולות ייחודיות של הפטריות שיהוו את נשק יום הדין בסוגיות איכות הסביבה, מספר הדו"ח כי תפטיר פטרייתי גם הוא רכיב מרתק, שיהפוך להיות חשוב במיוחד עבור מעצבים ואדריכלים שמעוניינים למצוא תחליפים ברי קיימא עבור קצף פוליסטירן, עור וחומרי בנייה שונים.

      בשנים האחרונות אדריכלים ומעצבים רבים כבר החלו לחקור את הנושא, כשהם משלבים בין כובעי העיצוב והביוכימיה. דוגמה לכך בתחום האדריכלות למשל ניתן למצוא בפרויקט משותף של האדריכל דירק הבל והמהנדס פיליפ בלוק בפרויקט Mico Tree, בו גידלו לבנים לבניה, מתערובות אדמה ותפטיר.