ממסלול האופנה לחזית הבית: בשיתוף פעולה ייחודי, מציגה חברת רב בריח קולקציית קפסולה של דלתות בעיצובו של מעצב האופנה אלון ליבנה. סדרת הדלתות, הכוללת חמש דלתות כניסה ושתי דלתות פנים, מבוססת על הקולקציה האחרונה של ליבנה שפתחה את שבוע האופנה הישראלי בחודש מרץ. התוצאה היא אסופת דלתות מעוצבות בהשראת פנטזיות עתידניות ותרבות הפאנק של שנות השמונים והשבעים, ובראשה דיוויד בואי.
ליבנה, מעצב ישראלי בעל קריירה בינלאומית, הלביש כבר סלבריטאיות כגון ביונסה, ליידי גאגא וניקי מינאז', ועבודותיו הוצגו במגזיני האופנה הנחשבים. הוא אפילו נבחר לעצב את חליפות החלל לסוכנות החלל הישראלית - אבל שיתוף פעולה כגון זה עם חברת רב בריח עדיין הצליח לסקרן ולהפתיע אותו. "כאשר רב בריח פנו אליי לעשות קולקציה של דלתות," מספר ליבנה, "זה היה מין רעיון באוויר ולא ממש היה לנו קונספט מגובש. הם הציעו שאולי ניקח את מותג שמלות הכלה שלי, Livne White, כבסיס רעיוני עבור הדלתות - לעצב סדרה של דלתות פנים ודלתות כניסה המבוססות על גווני הלבן. אך מהר מאוד שמתי לב שהרעיון של שמלות כלה ממש לא מתחבר עם דלתות. רציתי משהו עם זיקה לעולם העיצוב, משהו יותר אמנותי שמתקשר לצד הזה שלי."
את ההשראה, כאמור, מצא ליבנה בקצה השני של הספקטרום, שבצדו האחד נמצאות שמלות הכלה הלבנות ובצדו השני הקווים הגיאומטריים החזקים ושילובי החומרים הנועזים של הקולקציה האחרונה שלו. "הקולקציה שלי כוללת מערכות לבוש מאוד חזקות ובומבסטיות," הוא מסביר. "היא מבוססת על המון אבזמים שלקוחים מתרבות הפאנק, על משחקים של שקיפות עם בדים אטומים, על קווים ישרים. היא שואבת השראה רבה מהעיצוב העתידני כפי שהוא מוצג בסרט הקלאסי "מטרופוליס" ועל המשחק בין נשיות לגבריות שדיוויד בואי הביא אל התרבות הפופולארית".
כאשר החל לחשוב על המבנה של הדלתות, נפל האסימון: "ברגע שנתבקשתי לעצב ידיות, זה זרק אותי אל התצוגה, אל הדוגמנים והדוגמניות על המסלול, שכולם ענדו ספטום - תכשיט פירסינג במרכז האף. את הספטום הזה תרגמתי לידית משיכה ענקית - רעיון כל כך מופרך בעולם עיצוב הפנים. באתי לבעלים של רב בריח ואמרתי, 'יש לי רעיון, בואו, תזרמו איתי'. והרוח הגבית שקיבלתי בחזרה פשוט הדהימה אותי." את הידיות הייחודיות, אחת בהשראת הספטום והשנייה בצורת משולש, התעקש ליבנה לעצב מאפס. "רציתי לעצב ידית מקורית לחלוטין, ולא משהו בהשראת ידית אחרת. רציתי לעצב ידית שלאף אחד אין ושלא נעשתה בשום מקום".
ואכן, ענקית הדלתות סיפקה לליבנה את העושר החומרי המאפיין את עבודותיו. "הגעתי למפעל והייתי בשוק מהמפעל הענקי עם כל המכונות המדהימות והחדשניות שלהם. מבחינתי, זה השתלב בול עם הקונספט שלי, ופשוט התחלתי לצייר סקיצות בסמוך להשראה שעמדה מולי. היה לי חשוב להשתמש במשחקי חומרים - שהדלת לא תהיה עשויה מחומר אחד, כי זו לא השפה שלי. השפה שלי נובעת מחיבור של עולמות, של חומרים, של חיתוכים. יצרתי דלתות עם חיתוכים גיאומטריים ושילובים של פורמייקות למיניהן בגימורי מט, מבריק וברזל".
"אני חושב שיצא לנו מוצר שמתבלט בנוף המקומי. לקחת את השילוב הזה של אופנה ועיצוב פנים וליצור סינתזה ביניהם - זה משהו שמאוד נדיר בעולם שלנו. עד היום, אם מסתכלים על מעצבי אופנה אחרים, בדרך כלל הם יעצבו ריהוט, כריות, מצעים - מעט מאוד יעזו לעצב דלת. זה מאוד שונה מתחום העיסוק של מעצבי אופנה".
"זה גם המקום להודות לרב בריח, כי זאת חברה כמעט ממלכתית שנתנה לי במה יצירתית מדהימה, שבאמת לא ציפיתי לה, וזה היה שווה את הכל. הופתעתי לגלות שם אנשים שבאים מתחום האמנות והעיצוב שלא פנו אליי רק בשביל השם, אלא כי הם באמת רוצים משהו חדש - מוצר מעוצב.
את הדלתות והידיות שעיצב ליבנה עבור המותג הוותיק אפשר להשיג בשילובים שונים של צבע וכיאה לעולם האופנה, ניתן לעשות מיקס אנד מאץ' של צבעים, ידיות וחומרים ולהתאים את הדלתות לאופי הייחודי של הלקוחות. "בניגוד לבגדים שמחליפים כל יום," אומר ליבנה, "דלת זה בכל זאת משהו שצריך להישאר בבית כמה שנים טובות, יש שיאמרו לנצח. לכן רציתי לתת ללקוחות את האפשרות להגיע לתוצאה המדויקת ביותר עבורם".
