אחרי שהביאה את העיצוב הבינלאומי במלוא העוצמה לארץ בתקופת כהונתה כאוצרת מוזיאון העיצוב בחולון, והפכה אותו לשחקן בעל שם במפת העיצוב העולמי, גלית גאון, כהרגלה, לא עוצרת. היא דוהרת קדימה, עם אותה בלילה של תשוקה, ידע, אש וחדות. נדמה שחלף רק רגע, אך מסלול האוצרות בעיצוב ואדריכלות אותו הקימה ב"שנקר" לאחר עזיבתה את המוזיאון, נכנס כבר לשנתו השלישית, כשהוא מייצר מסגרת הכשרה והגות שלפני כן היתה שמורה רק לתחומי האמנות.
זירות העיצוב המקומי והעולמי עוברות תמורות משמעותיות בעידן הנוכחי. מגדל השן האסתטי נפרץ כבר מזמן, אך חלק מהשינויים אותם אנו רואים כיום - ברמה החברתית, הטכנולוגית והפוליטית - אופייניים ספציפית לתקופה העכשווית. בפתח השנה החדשה, בניסיוננו לשרטט את תמונת המצב בתחום ולאן מועדות פניו, פנינו עם מספר שאלות לגאון. בחדות האופיינית לה, גם מאחורי תשובות קצרות כביכול מסתתר עולם שלם של סאבטקסט אותו כדאי להשכיל לקרוא. החדשות הטובות - אופטימיות לא מבוטלת עולה מבין השורות.
כמתבקש בראש השנה - מה תאחלי לעולם העיצוב בארץ בשנה הבאה?
"התשובה הקצרה: חופש יצירתי. תקציבי תמיכה ממשלתיים ראויים. ולקוחות שנהנים לסמוך על נשות ואנשי המקצוע שבחרו ויודעים שעיצוב - לסוגיו - הוא מקצוע. את כל השאר כבר נביא אנחנו - שמחת יצירה, חדשנות, הרחבת גבולות, מקצועיות, חיוביות, עיצוב בידי אנשים למען אנשים. באמת שאין עוד הרבה דברים שאנחנו צריכים".
מי הם לדעתך המעצבים המבטיחים שיפרצו בשנה הבאה? כל התחומים כשרים.
"כדי לפרוץ - בשנה הבאה ובכלל - לא צריך הרבה, וזה קשור לאיחולים עליהם שאלת: הזדמנויות מוצלחות - לקוחות מעולים וחופש יצירתי", היא אומרת בפשטות ומזכירה עד כמה לעיתים השילוב הכביכול טריוויאלי הזה קשה להשגה. "אבל אני רגע רוצה לדייק כאן: חפש יצירתי לא אומר 'בוא נשתגע', או 'אני עושה מה שבא לי'. ממש לא. חופש יצירתי מבטא שיח בין מזמינים ומזמינות ובין מעצבים ומעצבות, שבו מתקיים דיון ערכי-מכבד ואחראי. מי שמזמינים את העבודה - בוחרים נשות ואנשי מקצוע - מגדירים את המטרה, היעד, החלום - ומאפשרים למעצבות ולמעצבים לעבוד. ומי שיוצרות ויוצרים את העבודה מן העבר השני, מאפשרים לרעיון לצמוח באופן מלא, ולמלא את משאלת הלב, להפוך למציאות, להיות מדויק ומקצועי. יהיו אלה שישמרו על זהות מקצועית, על דיוק תכנוני. כאלה שלא יתפתו לשנות את מהלך העניינים בעקבות אופנה חולפת. אבל ברצינות - לפרוץ? מעצבים? בואי נדבר על מי יהיו הלקוחות שיפרצו".
אוהבים לדבר על המונח החמקמק הזה, "עיצוב הישראלי" ולייחס לו תכונות ומאפיינים ייחודיים. האם הוא עדיין מצליח לשמור עליהם, או שהגלובליזציה בלעה גם אותנו?
"כמו שאת מכירה את עמדתי, אין דבר כזה עיצוב ישראלי - יש מעצבים ישראלים והם גלובלים, וטוב שהם עושים את זה בעברית. אולי אין לנו מסורת חומרית - אבל יש לנו תהליכי חשיבה פורצי דרך וחדשניים. אולי אין לנו שוק מקומי - אבל אנחנו עובדים מהר-וגלובלי. אולי אין לנו תעשייה מקומית - אבל אנחנו יודעים למצוא את השותפים הבינלאומיים שיעבדו איתנו".
ואיזה מגמות את מזהה בצורת העבודה של המעצבים בעת הנוכחית?
"המגמות? עבודת צוות - תם עידן כוכבי העיצוב", היא עונה בנחרצות תשובה, שמומלצת לשימת ליבן של האקדמיות בארץ, שעדיין מטפחות בקרב הסטודנטים את נרטיב המעצב הכוכב. "עבודה בצוותים רב תחומיים - יצירת קבוצות אד-הוק של מעצבים רב תחומיים לטובת פרויקטים. תם עידן המעצבים הסוליסטים".
לדידה של גאון, גל חיובי של מודעות וחשיבה על האחר עובר על התחום - "עולם העיצוב והאדריכלות שם במרכז את רווחת האדם, את הרווחה הרגשית, הפיזית והחברתית - זהו עידן של עיצוב מכבד, נגיש ומכיל. עולם העיצוב מפנה את תשומת ליבו למצבו של העולם - שימוש בחומרים מתכלים, פיתוח תהליכים ידידותיים לסביבה. וברוח החג - לא לכלים החד פעמיים!".
"המגמות בעולם ככלל הן יש יותר ויותר שרים בממשלות, שאחראים על מצבם הרגשי של האזרחים - מגמה עיצובית מובהקת של השנה האחרונה היא - התייחסות למצב הרגשי של בני האדם. עיצוב שלוקח אחריות על כך, שיודע, שמשחקי מלחמה מביאים מלחמה ושיחות שלום, מתסכלות ככל שיהיו - מביאות בסוף שלום".
"העיצוב היום מבין שיש לנו כוח לעשות טוב. עיצוב למען האחרים. עיצוב שמתבונן לעולם בעיניים, לא מנסה לקשט את המציאות אלא פשוט לעצב אותה כמו שצריך".
ידוע שלא קל להתקיים מיצירה בארץ. לאן עולם העיצוב המקומי צריך לשאוף בנושא?
"להיות מעולה, אנושי ומרחיב את גבולות השדה, כמו שאנחנו מכירים אותם".