פרופ' נרי אוקסמן שוב בכותרות - הפעם לא בזכות החבר בראד פיט

פרויקט חדש של פרופ' אוקסמן מחזיר הפעם את הזרקור לעבודתה החדשנית ופורצת הדרך. הפעם מדובר בתחום החומרים והאדריכלות, כשהיא משלבת חומרים ביולוגיים עם ייצור דיגיטלי בתלת מימד של חומר מתכלה

מערכת וואלה!
מנוזל למוצר - ההמצאה החדשה של אוקסמן (צילום: יחצ)

פרופסור נרי אוקסמן עלתה לאחרונה לכותרות ברחבי העולם לאחר שנחשפה הזוגיות בינה לבין השחקן בראד פיט, אולם אור הזרקורים אינו זר לאדריכלית-מעצבת-חוקרת הישראלית המתגוררת ופועלת בארצות הברית, שכבר זכתה לתואר של אחת מ-100 האנשים היצירתיים ומעוררי ההשראה ביותר בעולם. פרויקט חדש של אוקסמן מחזיר הפעם את הזרקור לעבודתה החדשנית ופורצת הדרך בתחום החומרים והאדריכלות, כשהיא משלבת חומרים ביולוגיים עם ייצור דיגיטלי בתלת מימד של חומר מתכלה.

אוקסמן, מהחוקרות הבולטות באדריכלות הדיגיטלית, עומדת למעלה מעשר שנים בראש מעבדת המדיה הדיגיטלית של אוניברסיטת המחקר MIT שבקיימברידג' מסצ'וסטס. במרכז הפרוייקט החדש שלה ושל עמיתיה עומד פיתוח של פלטפורמת יצור של חומר מבוסס מים, אשר עושה שימוש בפולימר שמקורו באוקיינוס. תהליך היצירה של החומר החדש מתבסס על חומר קדום שמקורו ביצורים ימיים כמו סרטנים, בייצור רובוטי ממוחשב ובביולוגיה סיטנטטית. התוצאה, כמו תמיד בעבודתיה של אוקסמן, היא לא רק פורצת דרך ומסקרנת - אלא גם אסתטית ויפה לעין.

עוד באותו נושא

המעצב ההולנדי טורד בונטייה שמעריץ את נרי אוקסמן

לכתבה המלאה
אוקסמן עסוקה בימים אלה במחקר העיצובי ופחות בחבר החדש (צילום: GettyImages)
תיקים, ארנקים ושקיות קשיחות (צילום: יחצ)

השם המלא של הפרויקט החדש הוא, בתרגום חופשי, "פבריקציה דיגיטלית מבוססת מים: יצור נתמך רובוטיקה של חומרים קלי משקל, מתכלים והטרוגניים בקני מידה שונים" ולקחו בו חלק תחת פרופ' אוקסמן עשרה חברי צוות נוספים ממעבדת המדיה הדיגיטלית של MIT. כמו בפרוייקטים קודמים שלה, גם כאן נחקרו תהליכים מן הטבע במטרה ליישם אותם בתחומי הייצור, האדריכלות והעיצוב. אותו תהליך יצור דיגיטלי מושפע מתהליכים ביולוגים המתרחשים בטבע והתוצר שלו היא מעין קונסטרוקציה שנראית כמו אריג, עשויה חומר המבוסס מים שאפשר יהיה למחזר אותו או להביא להתכלותו. החוקרים מציעים לעשות בחומר החדש שימוש במוצרים שנועדו למחזור כמו שקיות, או מבנים אדריכליים ארעיים כמו אוהלים.

הקונסטרוקציות עשויות ממערכת מבוססת חומר אחיד שמקורו בכיטין - הפולימר המתחדש הרווח ביותר באוקיאנוס והשני הנפוץ ביותר על פני כדור הארץ. כיטין הוא למעשה רב סוכר המצוי בשלדים חיצוניים של חרקים ומיני יצורים שונים, והוא מאופיין בכך שהוא קשה וגמיש בו זמנית. צוות החוקרים עיבד חלקים משריונים ושלדים של פרוקי רגליים והפך אותם לכיטוסן (chitosan), חומר המופק מכיתין באופן מסחרי לרוב למטרות חקלאות ורפואה, ועיבד אותו לכדי חומר שהוא "פתרון מבוסס מים המסוגל להשתנות", כך לפי תיאור המחקר. לאחר מכן החומר מודפס בתהליך המשלב אוויר דחוס היוצר תבניות בצורת אריג - המתוכנן להתכלות באופן טבעי עם הזמן.

עוד באותו נושא

המעצב הספרדי חיימה חיון כבש את הארמון של נפוליאון וג'וזפין במילאנו

לכתבה המלאה
חומר אורגני שמתכלה (צילום: יחצ)

אוקסמן, בת 42, נולדה בחיפה לזוג אדריכלים ועברה לירושלים על מנת ללמוד במרכז הרפואי הדסה של האוניברסיטה העברית. לאחר שנתיים עברה ללימודי אדריכלות בטכניון ובהמשך לבית הספר הגבוה לאדריכלות AA בלונדון וסיימה את לימודיה בשנת 2004. היא המשיכה לדוקטורט באוניברסיטת MIT, ובשנת 2010 התקבלה לפרופסור באוניברסיטה היוקרתית. יצירות התלת המימד והטכנולוגיה שפיתחה אוקסמן הוצגו ב-MOMA - המוזיאון לאמנות מודרנית בניו יורק, המוזיאון למדע בבוסטון, כמו גם בוושינגטון, וינה, בייג'ינג ובמרכז פומפידו בפריז.

עוד באותו נושא

תשכחו מאיקאה! המותג הדני שנחת בישראל הוא אחד הדברים הטובים שקרו כאן

לכתבה המלאה
עובדה משותפת של אוקסמן ו-MIT (צילום: יחצ)
החומר היציב עשוי להגיע גם לגובה מעל מ' (צילום: יחצ)

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully