מסלי הפלסטיק האיקוניים ועד למוצרי פלסטיק במראה סרוג, חברת כתר פלסטיק הפכה לחלק בלתי נפרד מהנוף המקומי הישראלי. אפשר לאהוב או לסלוד מאסתטיקת הפלסטיק המוכרת, אבל קשה להכחיש שהעיניים שלנו מזהות את מוצרי החברה באופן אינסטינקטיבי. הפריטים הללו שלובים היטב בתוך מבנה הדי.אן.איי הישראלי, ורוב הסיכויים הם שכמעט ואין כיום אדם בישראל שלא בא במגע עם אחד ממוצרי החברה. השנה מציינת החברה, שהחלה את חייה כמפעל משפחתי קטן ביפו, שבעים שנות פעילות. המפעל היפואי הקטן הפך ברבות השנים לחברה בינלאומית הפועלת בתשע מדינות ומעסיקה מעל 4,000 עובדים, והשם "כתר" הוא כיום כמעט מילה עברית נרדפת לתיאור מוצרי פלסטיק.
חברת כתר פלסטיק הוקמה ב-1948 על ידי משפחת סגול. המפעל יצר בתחילה מסרקים וכלי בית מפלסטיק, שכן בבית מלאכה ליד כיכר השעון ביפו ומכר ברחבי הארץ מוצרים תעשייתיים פשוטים ושווים לכל כיס. עם השנים התפתחה השפה האסתטית המוכרת של כתר פלסטיק, ומוצריה החלו נמכרים ברחבי העולם. בין הפריטים, שהפכו עד מהרה איקוניים בתרבות הישראלית, היו סל השוק המחורר המוכר וכמובן גולת הכותרת - כיסא המונובלוק. היכסא, שפותח בשנות השמונים, היה מהראשונים בעולם שיוצרו באמצעות טכנולוגיה מתקדמת לאותם הימים כיציקה אחת ללא חיבורים, מכאן אין זה מפתיע שהפך לסמל המזוהה ביותר עם החברה.
לקריאה נוספת:
פסיפס ישראלי: האספנים הגדולים של חפצים מקום המדינה
שירגישו בבית: מבנה המגורים שעוצב במיוחד לחיילים הבודדים
בסוף 2005 התחילה כתר לקדם מעצבים צעירים באמצעות פרויקט וילת המעצבים - D-Vision. הפרויקט הוקם על-ידי מנהל החברה סמי סגול, שזיהה קשיים בקשר בין מעצבים לתעשייה וראה הזדמנות ליצור חממה ייעודית לקידום חדשנות בעיצוב. "כתר הבינה, אחרי תקופה ארוכה של העתקה טובה מאוד של מוצרים מחו"ל, שהגיע הזמן להפסיק להעתיק ולהתחיל ליזום", מספרת רעות יצחק-סגרון, מנהלת הפיתוח של יחידת החדשנות של כתר מזה 12 שנים. "מדובר בחברה שצריכה להיות קובעת הטעם, ולא חברה שעוקבת אחרי טרנדים קיימים".
הווילה הוקמה על חוף הים בהרצליה פיתוח ואפשרה לבוגרים מצטיינים מבתי הספר לעיצוב לפתח את כישרונותיהם, להתמחות בתחומי התעשייה השונים באמצעות עבודה ישירה ושיתופי פעולה עם המחלקות השונות בכתר וכן, לקבל הכשרה בנוסף ללימודיהם. בהמשך נפתח פרויקט דומה גם למהנדסים בשם E-Vision.
ההתמקדות הזו בחדשנות הביאה לפיתוחים חדשים כגון הטכנולוגיה זוכת הפרסים שאפשרה לה להשיק את קו ה"סרוגים" האופנתי הכולל פופים, שרפרפים, מתקנים לחיות המחמד ועוד, וכן סגנון הראטן של החברה, שעוצב בהשראת עבודות היד מהמזרח הרחוק. אמנם פרויקט הווילה הסתיים באופן רשמי לפני כחמש שנים, אולם הוא הוחלף ביחידת החדשנות של החברה, המתמקדת בפיתוח ובחיזוי טרנדים. "המטרה שלנו היא ליצור מוצרים חדשים ברי קיימא תוך כדי שילוב חדשני בין עיצוב וטכנולוגיה" אומרת יצחק-סגרון. "הטכנולוגיה בסוף משרתת את העיצוב. זו לא טכנולוגיה לשם טכנולוגיה" מוסיפה חגית בליצר ברקוביץ', מנהלת שיווק בכתר.
עם התחזקות המותג ברחבי העולם, החלה החברה לרכוש חברות פלסטיק שונות בארץ וברחבי העולם ולהרחיב את קו המוצרים שלה, עד שלבסוף נמכרה החברה ב-2016 לקרן ההשקעות האירופאית BC PARTNERS תמורת 1.36 מיליארד דולר.
בגלגולה הנוכחי, למרות שאיננה עוד בידיים ישראליות מנסה כתר לפצח את הלקוח הישראלי העכשווי. "בסקר שערכנו לאחרונה, התברר כי ל-82% מהישראלים יש מרפסת או חצר בבית, בה הם מבלים בממוצע כשעתיים ביום" מגלה חגית בליצר ברקוביץ'. "המרפסת והחצר מהוות עבור הישראלים הרבה יותר מאשר מקום אירוח בלבד. מסתבר שישראלים, כמו גם אירופאים ואמריקאים, מבלים יותר ויותר זמן מחוץ לבית". למעשה, מעל למחצית המשתתפים בסקר דיווחו שיפסלו מעבר לדירה אם אין בה מרפסת או חצר, אפילו אם הדירה מוצאת חן בעיניהם"/ ואכן, נתח גדול מהשוק של כתר טמון באהבתם של הישראלים לאירוח תחת השמש: המחקר שערכה החברה מראה כי שני שליש מהישראלים מרהטים את הגינות והמרפסות שלהם בפינות ישיבה ואירוח. פעילויות שפעם היו תחומות לארבעת כתלי הדירה יוצאות כעת החוצה, ואורח החיים הטכנולוגי המודרני מצריך פתרונות חדשים ומעוצבים לבעיות אנושיות מהותיות כגון צפייה בסדרות במרפסת באמצעות האייפד.
הפאזה הנוכחית של החברה שמה לה למטרה להתרחב ליעדים נוספים ומעניינים בתחומי הלייפסטייל: כך למשל, תחום הגינון לא נפקד מעיני החברה, ששמה דגש מיוחד על גידול עצמי של צמחים, תבלינים, פירות וירקות בסביבה אורבנית. הצורך האנושי בסביבה ירוקה חזק מתמיד, הליינים החדשים מספקים מענה בדמות אביזרים המתאימים לחללים עירוניים קטנים כגון עציצים תלויים וערוגת גינה אורבנית בעלת מערכת השקיה פנימית. גם בעלי החיים מקבלים פתרונות אטרקטיביים ועמידים במיוחד בפני שריטות ונזקים שונים, החל מבית ייעודי וכלה במנשא ומיטה לחיות המחמד.
