(בווידאו: הקולקציה החדשה של נטוצי שהושקה בשבוע העיצוב במילאנו)
הוא עלה לישראל מבולגריה בגיל 14, למד בפנימייה צבאית בבן שמן, שירת בצבא וכשסיים את חובו - בזמן שחבריו נסעו לעשות טרקים בהודו ובדרום אמריקה, הוא החליט לטוס לאיטליה וללמוד אדריכלות בפוליטכנו שבמילאנו בעודו בן 22. ויקטור וסילב (מנחם- בתרגום לעברית) מתחזק לוק שמתמזג היטב בתמהיל האיטלקי ועכשיו, כשהוא גם מעצב רהיטים לנטוצי (חברה משפחתית איטלקית), הוא יכול להרגיש כמו איטלקי של ממש. במסגרת אירועי שבוע העיצוב שנערך במילאנו בחודש שעבר הוא אומר לוואלה! בית ועיצוב: "אני חושב שמי שמגיע לחיות באיטליה לתקופה מסוימת קשה לו לעזוב אותה וזה מה שקרה לי". בסיום לימודי אדריכלות, וסילב השתתף בתחרות לעיצוב חדרי רחצה שנערך ביוזמת ארגון היצרנים של שיש בקררה. "אנטוניו לופי עמד בראשו דאז" משחזר וסילב "החלטתי בצורה ספונטנית להגיש עיצוב של כיור. הוא נעשה בקווים ליניאריים מאוד מדויקים, והיה נדמה שמדובר ברישום של ממש. למרבה ההפתעה זכיתי במקום הראשון והיום, אני יכול להגיד שהכיור הזה הפך לכרטיס כניסה שלי לעולם העיצוב פה באיטליה. זמן קצר לאחר מכן, השתתפתי בעוד תחרות עיצוב שגם בה זכיתי במקום הראשון ואז הבנתי: אני במקום הנכון וזה מה שאני רוצה לעשות".
בהמשך, וסילב מצא עצמו מעצב לחברות בעלות שם, כמו בופי אנטרקס וליבינג דיבאני. לחברת נטוצי הגיע במקרה. כמו כל הדברים הטובים. נציין בהזדמנות זאת שמדובר במותג משפחתי שמייצר רהיטי יוקרה, מזה 56 שנים. לנטוצי רשימה של מחזרים העומדים בתור רק כדי לעצב עבורה רהיט כלשהו. זוהי חברת הרהיטים האיטלקית היחידה שנסחרת בבורסה שבניו יורק ובאופן כללי, נחשבת לאחד המותגים היציבים בארץ המגף, המתורגם למחזור מכירות שנתי של כ-450 מיליון אירו לשנה. "המעצב קלאודיו בליני שהכיר עבודות שלי התקשר אליי ביום בהיר אחד לפני כשנתיים וביקש שאעצב שולחן אוכל עבור נטוצי. בליני עובד הרבה עם נטוצי והוא שהרים את הכפפה". חשוב להבין שזוהי חברה שהתאפיינה עד אז בעיצוב של סלונים ופינות ישיבה בעיקר ומכאן, עיצוב שולחן אוכל היה בגדר יציאה חדשה לגמרי בתמהיל המוצרים. "אני טיפוס שלא מתרגש בקלות" אומר וסילב. "אבל הטלפון הזה הפתיע כי בכל זאת מדובר בנטוצי והעיצוב האופייני של החברה שונה לגמרי משלי".
כשוסילב ניגש לעצב את השולחן עבור נטוצי הוא שחזר חוויות אישיות שלו סביב השולחן המשפחתי. "למזלי, שולחן אוכל של המשפחה האיטלקית לא שונה מהרבה מזאת שהגעתי ממנה ולכן, התהליך היה פשוט והרמוני". שולחן האוכל האמור נעשה בהשראת העבודות של ג'יו פונטי, אחת הדמויות החשובות בעולם האדריכלות והעיצוב. פונטי היה אדריכל, מעצב תלבושות ותפאורות בלה סקאלה. הוא היה גם בין היתר עיתונאי, משורר, סופר וצייר. פונטי תכנן את מגדל פירלי במילאנו, את משרדי התעופה של אל איטליה בניו יורק ועוד. "בשבילי פונטי הוא מילאנו. הוא שהנחיל את המורשת המינימליסטית הרבה לפני מיס ואן דר רוהה". לשולחן שזכה לשמה של ביתו ליזה, יש נוכחות ואין נוכחות באותה העת. הוא מינימליסטי אך גם מושך מיד את המבט. "היום משלמים הון על חלל על שטח" מסביר וסילב. "לא עלה בדעתי לעצב שולחן שיתפוס הרבה מקום, מעבר לעובדה שזה פחות הסגנון האישי שלי".
נטוצי, ראו כי טוב, הם התאהבו בקונספט של וסילב וביקשו שיוסיף גם כיסאות אוכל. "עם האוכל בא התיאבון, אי מניח. שולחן אוכל לא יכול לעמוד לבדו בחלל וכשנטוצי אהבו את הכיסא, היה ברור שיש ביננו חיבור טוב". בהמשך, וסילב עיצב גם ספרייה וגופי תאורה עבור נטוצי.
מה מרגש אותך בעבודה המשותפת עם נטוצי?
"מדובר במשפחה בראש ובראשונה. מר נטוצי - פסקואלה שבנה את החברה בעשר אצבעותיו היה בן 19 בתחילת דרכו. הוא מכר רהיטים והיום הוא מתקרב לגיל שמונים, איש עשיר מאוד ועדיין, הוא מדבר עם כולם בגובה העיניים. הרעב של ההתחלה בהחלט ניכר במבטו. הוא לא יהיר ולא מתנשא. הוא מגיע לפגישה איתי בג'ינס וחולצה לבנה בלי יותר מדיי מניירות. הוא פתוח לרעיונות חדשים, הוא אמנם חושב ביזנס, אבל אם אתה מגיע עם רעיון חדש הוא לא דוחף לך לפרצוף את הנושא המסחרי. יש למותג הזה פנים מאחורי הרהיטים כמו שלאפל יש את סטיב ג'ובס. תמיד יש עם מי לדבר, עם זה עם מר נטוצי או עם הבן יורש העצר פי ג'יי, שמקבל בשנים האחרונות את השרביט של החברה".
עם כל המוניטין של נטוצי, הם לא משתפים פעולה עם הסטארים הגדולים של עולם העיצוב. יש לך מושג למה?
"אני חושב שיש יותר אבק כוכבים בשיתוף פעולה מהסוג הזה. פיליפ סטארק, מרסל וונדרס, קארים ראשיד הם שמות גדולים אבל לדעתי מתקשרים אליהם הרבה חברות שחושקות בחברתם והעיצוב עצמו קצת נדחק הצידה. מכאן, זאת לא המטרה של נטוצי". פסקואלה ג'וניור המכונה פי ג'יי (25), יורש העצר של נטוצי, הבן של פסקואלה האב שנשאל את אותה השאלה אומר "אנחנו לא זקוקים לכוכבים. יש לנו מפעל שמתמחה בכל חומר. מפעל לעץ, מפעל לבד, מפעל לזכוכית מה שמבטיח לנו הרמוניה. במורוסו לדוגמה לצורך העניין" מוסיף פי ג'יי, "אי אפשר לייצר די אן איי קבוע. יש מגוון של מעצבים מעולים בתחומם שמעצבים עבור החברה, אבל לכל אחד שפה משלו. לנו לעומת זאת חשוב לשמור על קו אחיד. לכן, אנחנו בוחרים את המעצבים לפי העיצוב והסגנון ולא לפי השם והזוהר שמסביב. וכך גם בחרנו לעבוד עם ויקטור".
לפעמים, כששומרים על קו אחיד למשך שנים יש סכנה של חוסר התחדשות
"החידושים שלנו באים לידי ביטוי בכך שהשנה יותר מכל אנחנו מכוונים לחללים קטנים. הספות והשולחנות הם לא במטרים ארוכים" מסביר פי ג'יי. "דירות קטנות הן ההווה. עולם העיצוב כולו צריך ללכת בכיוון הזה. מעבר לזה, יש את הנושא הטכנולוגי שתופס מקם נכבד בשנים האחרונות בייצור שלנו. יש לנו מחלקה שלמה מפתחי אבטיפוס. כך לדוגמה, השקנו עכשיו ספה שנראית על פניו קלאסית לגמרי אבל היא למעשה נפתחת בטכנולוגיה מיוחדת. אנחנו שומרים על המראה המוכר שלנו אבל משלבים בו את כל מה שמתבקש לעידן הנוכחי".
עשר שנים שיש לכם נציגות בישראל, אתה מכיר קצת את הלקוח הישראלי?
"יצא לי להכיר כמה ישראלים ואני יכול להגיד באופן חד משמעי שהישראלים והאיטלקים קצת דומים" עונה פי ג'יי. "הם אנשים חמים, לבביים ולכן הם מתחברים למוצרים שלנו, גם בצורות ובצבעים. לפי הדוחות שאנחנו מקבלים מהזכיין הישראלי אני מבין עד כמה אנחנו באמת מצליחים לקלוע לטעם הישראלי".
היית פעם בישראל?
"עדיין לא ואני מצטער על כך, כי הבנתי שמדובר בארץ כלבבי" אומר פי ג'יי. "אנחנו צפויים לפתוח חנות בהרצליה בקרוב זאת ללא ספק תהיה הזדמנות שלי לבקר".
הכתבת הייתה אורחת של חברת נטוצי במילאנו.
לראיון המלא עם פסקואלה ופי ג'יי נטוצי