סודות מחדר המיטות של נטוצי

אם מישהו היה מגלה לפסקואלה נטוצי אי שם בשנות החמישים, כי יום יבוא והוא יככב בכל סלון מודרני המחשיב את עצמו, סביר להניח שהוא היה מעלה גיחוך וממשיך לנסר. 55 שנים עברו מאז שהנער האיטלקי בן ה-19 הקים את מותג הריהוט המצליח הקרוי על שמו ומאז, נדמה כי נטוצי הפך לסמל סטאטוס בורגני, נובורישי כמעט.

"הרמוניה" ו"לייף-סטייל" הן המילים המרכיבות את המנטרה המשוננת היטב המתנגנת במסדרונות מפעלי החברה בדרום איטליה, מילותיו של נטוצי שהפכו מאוחר יותר למצע אידיאולוגי. אי אפשר שלא לחוש ביראת הקודש המרחפת באוויר, נוכחותו של נטוצי, ניכרת בכל רחבי האימפריה רחבת הידיים שהקים במו ידיו.

"אני מרגיש מאוד צעיר עדיין", מגלה נטוצי וחושף חיוך רחב וסטייל נטול רבב שאינו מסגיר את 74 השנים שבאמתחתו. הוא לבוש לואי ויטון מכף רגל ועד ראש, מותג אופנת העילית שהפך ליקיר הנובורישים ולמרות זאת, חף מכל טיפה בגל העשירים החדשים והמוחצנים. בחולצת ג'ינס מחויטת ונעלי סניקרס גבוהות ואלגנטיות, המיתוג העילאי והמתנשא לכאורה מקבל תפנית נגישה ומרעננת. בדיוק כמו רהיטי היוקרה הפופולאריים שהוא מייצר. הדואליות הזו היא ככל הנראה סוד הקסם של נטוצי כשלצידו ניצב דור ההמשך, פסקואלה נטוצי ג'וניור הידוע בכינויו פי.ג'יי. בנו בן ה-24 של נטוצי האב, נכנס לחברה לפני כשנתיים, ופערי הדורות מורגשים היטב.

"כשהתחלתי את הדרך הייתי בן 19. באותם הימים בגיל הזה כבר נחשבת לגבר, והיית כבר מוכן להתחתן ולהקים משפחה. זו הייתה תקופה אחרת, תקופה טובה יותר – הכלכלה שגשגה והיה נדמה שכל האפשרויות פתוחות", משחזר נטוצי האב בערגה מפוכחת.

נטוצי הקים את החברה ב-1959. הצעיר הדרום-איטלקי שספג ריהוט מבית, החליט להשתחרר מכבלי העסק המשפחתי של אביו ולצאת לדרך עצמאית. שמונה שנים לאחר שהחל לייצר רהיטים בזכות עצמו, החל שמו של נטוצי לזלוג החוצה מהעיר הדרומית טרנטו לרחבי מחוז העקב של ארץ המגף. בשנות השבעים, כשהוא בשיא, האידיליה נשרפה כליל בלילה אחד. אך גם השריפה האימתנית שפרצה במפעליו ולא הותירה ולו ספה אחת, לא עצרה את נטוצי. מפעלי החברה נבנו והתמקמו מחדש בעיירה הפרובינציאלית מאטרה שבפאתי עיר הנמל בארי. שם עלה שוב נטוצי על הסוס והחל לדהור אל מחוץ לגבולות ארץ הפסטה ונעלי העור האיכותיות.

"החברה עברה מסע במהלך 50 השנים האחרונות והתקדמה גם במובנים של מיתוג ועיצוב. המותג שלנו התרחב אל כל העולם – מניו זילנד ואוסטרליה, עד יפן, קוריאה וסין, שרק בה יש לנו 60 חנויות", מדגיש נטוצי כקונטרה אוטומטית להילה המתועשת עד זילות של המעצמה האסייתית השולטת כיום בעולם. "מסתבר שהסינים מאוד אוהבים מותגי איכות בינלאומיים, במיוחד מאיטליה. זה נכון שסין הפכה למעצמה, אבל 'נטוצי' זה 'נטוצי', ומה שמעניין אותם באמת זה הסיפור שמאחורי שם המותג – היכולת ליצור הרמוניה, כלומר לשלב בין עיצוב, פונקציונאליות ואיכות. להפוך לחברה גלובאלית ולשמר את השם שיצרנו לעצמנו זה האתגר גדול ביותר בניצב בפנינו. זה אתגר שמצריך עבודה של חודשים ואפילו שנים".

למרות שנטוצי וצוותו חוזרים על המילה 'הרמוניה' פעמים רבות, נדמה כי התשוקה הנלווית להגייתה רק הולכת וגוברת מחזרה לחזרה. התשוקה הזו היא שהפכה את נטוצי למעצמה החולשת מעל 1,200 נקודות מכירה בחמש יבשות, המעסיקה מעל 6,000 עובדים ברחבי העולם ומתורגמת למחזור שנתי של כ-450 מיליון אירו לשנה.

אך מה זו אותה הרמוניה שממשיכה להניע את גלגלי השיניים של הפילוסופיה העיצובית של נטוצי? האם הכוונה היא לקומפוזיציה המסוגננת שנראית כאילו נשלפה מהמדריך לחיים בבועה, או שמדובר בתמהיל המאוזן שבין נוחות ליופי, ובין מסורת לחדשנות? כנראה שכל התשובות נכונות.

בשנות ה-80 הרעיש נטוצי את העולם המערבי כאשר הציג לראשונה ספת עור צבועה בוורוד עז. היציאה הזו הגיחה כמו רעם ביום בהיר, בתקופה בה הסלון הביתי לא הכיר צבעים מלבד שחור, חום ואדום לדבריו של נטוצי. הצעד הבא בתוכנית הכיבוש היה להתחיל לייצר גם מבד, ובהמשך להוסיף לארסנל אביזרים משלימים כמו שולחנות קפה, שטיחים וכיסאות. בשבוע העיצוב האחרון שנערך במילאנו, הציג נטוצי לראשונה בהיסטוריה של המותג מיטות – פיתוח עליו עמלו בחברה במשך שנה. כעת, עומדים האיטלקים משיקים את הלהיט הבא – "נטוצי ריווייב", כורסת טלוויזיה מתוחכמת שנותנת פייט אולטרה-שיקי לכורסת הלייזי-בוי האמריקאית שמזוהה יותר עם כרס בירה מאשר בטן קוביות.

"אני אוהב לצפות באנשים ולהקשיב לרצונות שלהם", מסכם נטוצי רגע לפני שהוא מעביר את השרביט לבנו היושב לצדו בדממה לאורך כל הריאיון. "לכל אדם יש את סגנון חיים משלו וחשוב לנו להתאים לכל אחד את ההרמוניה הנכונה לו. 'נטוצי' הפך למותג לייף-סטייל בגלל הדרישה שהגיעה מהלקוחות עצמם. האדם הממוצע רוכש ספה חדשה פעם ב-12 שנה, אבל הוא רוצה לצבוע את יתר הבית ב'נטוצי', כשהוא קונה מיטה, שטיח או קערה מעוצבת, ואנחנו השליחים".

נטוצי הבן אינו מזכיר את אביו מבחינה חיצונית, למעט חוש הסטייל המחונן. במהרה מתברר כי ההבדלים המהותיים בין פי.ג'יי האקזוטי וכהה העור לאביו הבהיר והצנום נמצאים מתחת לפני השטח.

"הוא לא אדם פשוט, אבל גם אני לא", פוסק פי.ג'יי ומתחיל לשרטט את ההבדלים בינו לבין אביו: "במובנים מסוימים אני אפילו יותר קשה ממנו, כי בניגוד אליי הוא מאוד סבלני. לולא הסבלנות הזאת, הוא לא היה מצליח להרים את האימפריה הזאת. אני לעומת זאת רואה דברים בשחור ולבן ואני הרבה יותר אימפולסיבי, אחרת אני משתעמם".

פי.ג'יי הוא מאותם ילדים ברי מזל שנולדו למשפחה הנכונה. יום יבוא והוא יירש את האימפריה שבנה אביו, ובשנתיים האחרונות הוא מתחיל ללמוד את העסק. סקירת בזק של אורח חייו של פי.ג'יי מרמזת על העתיד הצפוי לחברה. בשנים האחרונות פי.ג'יי מבלה את זמנו בין מילאנו, ניו יורק ושנחאי, שם הוא מממש את אהבת חייו – המוזיקה. הא הפך לדי.ג'יי מבוקש ברחבי העולם, הוא בין היתר גם חברם הקרוב של מעצבי העל דולצ'ה וגבאנה, רווק נחשק ובאופן כללי טיפוס לילי מהזן הנחשק.

אז מה לIt-boy האיטלקי ולרהיטים? "זה נשמע כמו קלישאה, אבל כשהייתי ילד, אבי היה מתיישב איתי לארוחת הערב בתום כל יום עבודה, ושואל אותי מה ארצה לעשות כשאגדל – הייתי משיב לו תמיד שיום אחד ארצה להיות נשיא החברה".

בינתיים פי.ג'יי התמקם לו בתפקיד בכיר במחלקת השיווק, הוא מעיד כי אינו אדם של מספרים. מטרת העל היא לחבר בין 'נטוצי' של העולם הישן לעולם החדש, שאיפה כמעט יומרנית בסביבת עבודה שבזה בבסיסה לאסטרטגיות שיווקיות כאלו ואחרות, ובמילים אחרות פשוט רוצה שתתנו לה לעצב לכם רהיטים ושתעזבו אותה בשקט. באופק של חמש השנים הבאות, פי.ג'יי היה שמח לייצר חיבור חזק בין העולם של 'נטוצי' לעולם האופנה. בחלומות הרטובים שלו הוא רוקם שיתופי פעולה עם מעצבי על כמו טום פורד, ג'רמי סקוט המעצב הראשי של מוסקינו, ריקרדו טישי המעצב הראשי של ז'יבנשי וכמובן ה-BFF’s דולצ'ה וגבאנה. בינתיים הספיק הוא לסמן וי על שיתוף פעולה באירוע השקה משותף עם מגזין ווג איטליה – המגזין היוקרתי והחשוב ביותר בתעשיית האופנה העולמית, הצהרת כוונות שאינה משתמעת לשתי פנים.

שיתוף הפעולה הטרי ביותר בין 'נטוצי' לעולם שבחוץ נמצא כן, בישראל. הספה עליה מתבקשים דיירי 'האח הגדול' להתנהג בהתאם פעמיים בשבוע, לקוחה מהקולקציה החדשה של האיטלקים. היא עברה כמובן שינויים וגלגולים, ולמרות שפי.ג'יי אינו עומד ישירות מאחורי שיתוף הפעולה האמור, קשה לדמיין שמפגש מהסוג הזה אכן היה יוצא לפועל בעבר הלא רחוק 'נטוצי' ללא נוכחותו.

"לפעמים התפיסות האלה מתנגשות אחת בשנייה, אבל החברה מתפתחת והזמנים משתנים. הגעתי לכאן בתקופה של שינוי בעולם ובחברה עם תפיסת חיים אחרת. התחלנו כיצרני ספות מעולים מדרום איטליה, עשינו מחזורים מטורפים וחיינו את החלום. עכשיו כשהפכנו למכונה משומנת, צריך להתחיל להתכוונן בהתאם. אני מנסה לדחוף את האנשים סביבי לפתוח את הראש ולחשוב אחרת, וזו מציאות שאני נאלץ להתמודד איתה מדי יום".

"בסופו של יום אם אין לך את התשוקה לדבר אז כלום לא יעזור", מסכם פי.ג'יי נטוצי וחוזר למקורות, אך כשנשאל האם הוא חושב שנולד עם התשוקה או גדל לתוכה בעל כורחו הוא לוקח כמה רגעים לאסוף את מחשבותיו. לבסוף הוא לוקח אוויר, מחייך במבוכה ומשיב: "אני חושב שנולדתי עם זה".


הכותבת הייתה אורחת של חברת נטוצי באיטליה.