בתור הורים המגדלים את הילדים שלנו בעידן החדש והמודרני אנחנו נוהגים לפנק אותם ולגרום להם להרגיש כמו מלכים כי בואו ונודה על האמת - לפעמים זה מה שאנחנו חושבים עליהם. שהם נסיכים קטנים שלא צריך להציק להם מדי ולבקש מהם בקשות מיותרות. שידעו שכל מה שירצו נעשה למענם. אבל למעשה, וכאן מתגנבת נימה מעט הורית-ביקורתית-ניקיונית: תנו להם עצמאות, תנו להם להיות חלק מהבית ויותר מהכל, תנו להם לנקות אתכם את הבית.
אם אתם נעמדים פעורי פה אל מול המסך, אין סיבה לכך. גם אל תהיו שוביניסטים כי אני מדברת לבני שני המינים ומדובר כבר על גיל של ילדים בני שנה. כן, נראה לכם שבגיל הזה היכולת שלהם מסתכמת בשתיית בקבוק חלב וגרעפסים? חשבו שנית. בגיל הזה הם כבר צריכים ללמוד איך לאסוף אחריהם את הצעצועים, בגיל 3 כבר להוריד את הכלים מהשולחן לכיור ובגיל 7 לסדר את החדר.
אין ספק שכל מטלה צריכה להגיע בזמן המיועד לה התפתחותית אבל כדאי שתתחילו כמה שיותר מהר. אחרת תמצאו את עצמכם עם פרזיטים שלא יודעים להניף סמרטוט בגיל 25, גרים אצלכם ומבקשים שתנקו להם את החדר. ואתם לא רוצים שיהיה לכם דבר כזה בבית.
הדרך הקלה ביותר להתחיל עם תורנויות בגיל צעיר היא פשוט להתחיל אותן. אין דרך אחרת טובה יותר. כל מה שצריך הוא לדעת מה רמת ההבנה של הילדים שלכם ופשוט לצאת לדרך. בבית הפרטי שלנו, זה התחיל כשהגדול היה בן 4 והקטנה בת שנה וחצי. הבסיס היה חלוקת עבודה ביניהם ובין שני ההורים וכלל חלוקת סכו"ם, צלחות וכוסות. בהמשך, המשיך להדחת כלים או הורדת הכביסה מהחבל יחד עם אחד ההורים, טאטוא הרצפה או שאיבת אבק בחדרי הילדים. כל זה בגיל 4. לא מדובר כאן על מטלות ללא הרף אבל משימה אחת ביום יכולה להיות לחלוטין התחלה של חינוך טוב שיביא אתכם לתוצאות טובות בגיל מאוחר יותר.
בגיל 15, לא רק שתודו לי אלא גם לגב שלכם. כי הרי תחזוקת הבית היא בלתי פוסקת ואין כמו עוזרים קטנים שיקלו על המשימה. אמנם חולי ניקיון אמתיים יעברו גם יעברו אחרי ילדיהם כמעט על כל דבר שהם עושים אבל דעו שבכך שאפשרתם להם בכלל לעזור לכם, לפחות חצי מהמשימה הושגה. לא רק שלימדתם אותם עצמאות, אלא נתתם לעצמכם קצת שחרור מהעול הבלתי נגמר של ניקיון אינטנסיבי אחרי ילדים ובני נוער.
המסקנה שלי? תנקו. זה נפלא וטוב ויפה, כי הרי בינינו אתם לא תפסיקו לעולם. גם אם תהיה לכם עוזרת כל יום. הלוא רק אתם תשימו לב לאבק מאחורי המגירות, ללכלוך מתחת לספה ולבגדים שהתחבאו בין מכונת הכביסה למייבש. אבל את היומיום תחלקו. כי אין סיבה למנוע מהקטקט להוריד בעצמו את הכלים לכיור (גם אם הוא משליך אותם, זה רק פלסטיק), לתת לו להעביר טאטוא אחרי ארוחת הערב ואפילו להכניס את הכלים למדיח. כי כל חולה ניקיון הרי יודע את החשקים הגדולים ביותר לניקיון, הוא קיבל מאימא שלו.
לכל הטורים החווייתיים של סאני סופט
להרגיל את הילדים לשמור על בית נקי ונעים
סאני סופט
23.5.2014 / 8:52