מאחורי כל חולה ניקיון, איש אוהב סדר ואישה המקפידה על ריח טוב בבית עומד פריט אחד שמונע מהם להיות הכי נקיים שיש, וזה הפח. כן, אותו אביזר שלמעשה אוסף עבורכם את הטינופת היומיומית ומעלים אותה מן העיניים בצורה מיידית מתברר כסרח הגדול ביותר בבית בפני עצמו.
המציאות שלנו בבית, הביאה אותי להכניס פח לכל חדר: חדרי ילדים זה ברור, אמבטיות ושירותים שאותם אי אפשר להשאיר ללא כלי קיבול שכזה וכמובן המטבח, שבו הטינופת הנאספת היא הגדולה והחמורה ביותר. אין ספק שלא התאפקתי והוספתי לכל החגיגה גם איזה פחונצ'יק בחדר המשפחה, עוד אחד במסדרון של הכניסה לבית ואפילו בחדר הארונות. לא מעט פחים בשביל כל כך מעט אנשים בבית.
אבל תשמעו, גיליתי שמדובר בתופעה שהיא תפעול בלתי נגמר, הפחים האלו. הם מתמלאים במהירות, הופכים בן רגע לערימה אורגנית חיה וקיימת שיכולה להוציא אותי ברגע מדעתי. ברגע שמגיע לערימת ניירות גרעין אפרסק שנאכל ונזרק לשם במקרה, הוא הופך לנגע רע ויש מיד לרוקן את הפח, כנ"ל בחדרי האמבטיה, לשם מגיעים לעיתים מסטיקים הנדבקים לגלילי נייר ישנים. זוועות שאין לתאר בכלל.
אחרי כמה מקרים מצערים של קליפת בננה שהתחבאה בתוך ערימה של ניירות טואלט וכמה דפי מחשב מקומטים והביאה לסירחון בלתי מוסבר שהסתובב בבית כמעט יום שלם הוחלט לרוקן את הפח בכל יום. סליחה, לרוקן את הפחים. את כולם. שחס וחלילה לא יישארו שאריות של אשפה אורגנית בתוך הפחים ויובילו לסירחון הזה שהיה באותו זמן. אז בנוסף לכל עכשיו אני מרוקנת כעשרה פחים ביום. נשמע פשוט אבל יש תחושה של אשת משאית זבל בכל יום: מרימה, מרוקנת, דוחסת, מחזירה למקום. ברגע שאתחיל לעשות את זה בשעות כמו 5,6 בבוקר זה יהיה הסוף שלי.
הפח היחד שדורש אקסטרה מאמץ הוא כמובן הפח במטבח, שאיך שלא נעשה את זה נכון, הוא תמיד יטפטף, תמיד יסריח קצת יותר מהרגיל. השקית אמנם אוספת היטב את הלכלוך אבל איכשהו יש תחושה של זליגת נוזלים וטפטוף לא רצוי בקרב רצפת הפח. אם מדובר לפעמים בשלולית שנקוותה לה בתחתית, אין ברירה אלא להוציא אותו בוש ונכלם למרפסת ולתת לו את הכבוד הראוי לו: שטיפה רצינית הכוללת קרצוף מאסיבי עם סבון כלים, הורדת הסבון עם המון מים חמים וסיום עם שפריץ רסס ונגב, ככה שלא יישאר עם טעם של עוד.
לפעמים, הוא כל כך מסריח שאני משאירה אותו יומיים בחוץ להתאווררות, כדי שיקבל עליו את העונש ויבין שמה שהוא עשה זה נורא ואיום, ככה לכלוא את הנוזלים האלה בתחתית שלו. כי בטח, גם לפחים יש אישיות ואולי (אני רוצה להאמין, אבל יודעת שזה לא יעבוד לי) שאם ארוקן אותו כמה פעמים ביום ולא אעמיס עליו עד להתפקע כפי שנוטים רוב האנשים לעשות, הוא יחזיר לי בטובה ויישאר עם ריח טוב, נעים באופן יחסי וללא משקעים למשך כל הימים.
לכל הטורים של סאני סופט
בדרך לפיסגה: חשבתם שהמון פחים בבית זה סימן לניקיון?
סאני סופט
16.5.2014 / 10:13