בדרך לפיסגה: שפיותו של מקרר

במסגרת השיפוץ המקסים והמקיף של המטבח שנערך אצלנו בבית לפני כשנה (תחילת סיפורו כאן בשבוע שעבר), הוחלף המקרר לדגם משובח ומיוחד יותר. לא עוד מקרר מיושן וצהבהב שעבר בירושה מסבתא שהועברה לדירת חדר בדיור מוגן ושמזמן עמד להתפגר (ואל דאגה - לסבתא שלום) אלא התחדשתי בחבר חדש דו צדדי למטבח. כסוף, גבוה, שרמנטי. נקי.

המפרט הטכני של המקרר לא עורר התלהבות במשפחה, אלא בעיקר הרמות גבה מצד מנהל הבנק. איך זה שעוד 8,000 שקלים ירדו בכרטיס האשראי בלי מצמוץ? אבל מנהל בנק לחוד ובעל לחוד, כי בקשה אחת הגיעה מצדו. כל שהוא ביקש ממני בשיפוץ המטבח הוא קיוסק קרח שיוצא מהמקרר. כן, כזה שבהינף כוס מקבלים מים קרים או קרח מרענן. זה הוא שאוהב את הסודה שלו עמוסה בקרח ואת האוזו שלו קפוא. חמושה בבקשה זו יצאתי למצוא מקרר ומצאתי את השווה שלי, גבוה ותמיר בנפח 750 ליטר שיכילו את קופסאות האוכל הקפואות שלי בפריזר ואת הגבינות על המדף בסדר מופתי.

אבל אחרי שבוע עם החבר החדש הרגשתי צורך לנקות. מוציאה את כל המצרכים ומניחה על השולחן במטבח. מנקה. מנקה. מנקה. איך מנקה? מעבירה סמרטוט רטוב, אם משהו מלא פירורים, הם ידבקו במהרה. משפריצה רסס ונגב, ליתר ביטחון. מאווררת כמה דקות ומשאירה פתוח. מכניסה תפוח אדמה, שיספוג ריחות לא נעימים וישאיר רושם ניטרלי של ניחוח אדמה. לגיטימי. מוציאה את מגרות הירקות ועשבי התיבול, שוטפת עם סבון וסקוץ' וטובלת במים חמימים בכיור. מניחה לייבוש, מרפדת במטלית נקיה ויבשה ומחזירה את הירקות לפי צבעוניותם: עגבניות, פלפלים וגזר ביחד. מלפפונים, עשבי תיבול, כרישה, זוקיני וכרובית במגירה שניה. הגבינות מונחות לפי דרגת קושי וכמובן שהכל מאורגן לפי תאריכים כך שהקרובים קדימה והרחוקים מאחור, כדי שלא בטעות יישאר לי יוגורט ישן אי שם במעמקים.

אבל חזרה לירקות: דרכם של ירקות להירקב ולהימעך אחד לשני במהירות במגירה. כדי שזה לא יקרה ישנם חוקי בסיס. הקשוחים יעשו עוד צעד קדימה אבל כשמדובר בירקות, אני נותנת להם זמן מסך של 15 דקות גג. לעשבי התיבול ישנו טיפול נפרד שמתחיל ביום שהם מגיעים, או אז הם עוברים שטיפה רצינית ומרעננת מגבעול ועד עלה. נעטפים בנייר מגבת ולאחריו עוברים לשקית עם סגירה רב פעמית. גם העגבניות עוברות טיפול דואג, נארזות בשקית רב פעמית מחוררת ונכנסות למגירה. לסלק אפשר לקטום את העלים ולהניח בחופשיות (כן, ללא כל משוא פנים! (במגירת הירקות הצבעוניים.

ומה אם קורה מקרה מצער של ירק מרקיב בשעת לחות לא מאווררת? כזה מקרה שבו המקרר מתחיל לאט לקבל ריח של גבינה צרפתית משובחת (שעד כמה שהיא משובחת היא לא תדרוך במקרר שלי)? ובכן, זה הזמן של חברי רסס ונגב לחזור לפעולה וכשזה סיים את עבודתו המקרצפת, אין מנוס מהנחת קערית קטנה עם סודה לשתייה בתוך המקרר, רצוי קרוב למקום הפשע, כדי לספוח את הריחות בזריזות.

ואם תהיתם למה חולת הניקיון לא מנקה את הדלת החיצונית של המקרר, טעות בידכם! מנקה גם מנקה. אבל כאן חשוב מאוד להיות עדינים כי אם תשתמשו בחומרים חזקים, המקרר יכה אתכם בחזרה בלי לחשוב פעמיים. מטלית לחה רב פעמית, הנחתכת מתוך גליל רך היא האידאלית לתפקיד. רק דעו שאצלי היא חד פעמית, אחרת זה מלוכלך מדי...