יומנו של מנקה: איך עושה חתול?

העולם נחלק לשתי קבוצות. אוהבי בעלי חיים וכאלו שפחות אוהבים אותם. בתוך קבוצת אוהבי בעלי החיים יש את אוהבי הכלבים ואת אוהבים החתולים. באופן אישי אני טיפוס של כלבים אבל "מיס פוסיקט", הלקוחה שלי ממתחם בזל היא טיפוס של חתול.

בכל פעם שאני רוכב לכיוון הבית שלה אני עושה זאת בחשש קל. זה נובע מהטראומה של הפעם הראשונה שהגעתי לדירה שלה לנקות ואחד החתולים שלה החליט לתקוף אותי בלי הכרה או סיבה. אולי כסוג של מגננה, אולי כדי שלא אגנוב לו את ה"נקבה שלו". כך או אחרת, מאז הושרשה בי הסטיגמה, שכל החתולים תוקפניים.

מיד כשאני מסיים לקשור את האופניים, אני שולח ל"מיס פוסיקט" מסרון. בדרך הזו היא יודעת שהיא צריכה לרכז את ה"חבורה" שלה במרפסת, כי אחרת לא אוכל להתחיל לנקות את הדירה. "פוסיקט" גרה לבדה בדירת שלושה חדרים גדולה ומרווחת. אך למרות מספר החתולים הרב (אפרופו סטיגמות), פוסיקט היא רווקה מאד מבוקשת. מספר המאהבים שהיו לה עולה על מספר השמלות שהיא רוכשת לעצמה בכל שבוע. היא עוסקת כסטייליסטית, מה שאומר שהיא מחלקת את זמנה בעבודה בין החנויות בעיר לבין דירתה. את אחד החדרים הסבה ל"שואו רום" עבור לקוחותיה הדיסקרטיים.

אני נכנס לדירה. "החבורה" כבר במפרסת ופוסיקט נמצאת ב"שואו רום" וממשיכה לעבוד. אני מנקה אצלה בשיטת חדרים מוסיקאליים. כלומר, אני מנקה את כל הבית חוץ מחדר העבודה בו היא נמצאת, ואז אנחנו מתחלפים. כמובן לצלילי המוסיקה.
מבחינת מוסיקה סינדי לאופר זאת הבחירה הנכונה ליום הניקיון הזה. השמועות על ההופעה הקרובה עושות לי חשק. בזמן שאני עסוק בשאיבת האבק, אני מגיע למסקנה שהיתרון הגדול ביותר שיש בגידול חתול (מעבר לאהבה האגואיסטית שלו כמובן), הוא שהוא יצור נקי. כן הם משירים פרווה אבל בדרך כלל הם דואגים לגלגל אותה, ולבלוע. מה שאומר שמלאכת הניקוי שלי קלה יותר. עיקר הבלגן הוא ליד ארגזי החול שלהם אבל בשאיבה אחת הכל נעלם.

אחרי שאני דואג לנקות את הרצפה משאריות וסימנים לא רצויים הגיע הזמן להעניק לה ברק מושלם. כזה שיעניק לחבורת החתולים הנרקיסיסטים של "פוסיקט" מעין מראה משתקפת, ככה שהם כל הזמן יוכלו להביט בעצמם.

בשביל להגיע לרמה הזאת אני משלב קורטוב של אקונומיקה עם נוזל ניקוי רצפות שעשיר בניחוח לימוניים. את הכל אני מערבב טוב טוב, סוחט את הסחבה אך משאיר רטיבות קלה ורצויה, מניח על המגב ופוצח במופע החימום של סינדי בפארק הירקון. סליחה. בבזל.

מהמטבח אני מחליק לי לכל חלקי הבית ולא פוסח על מילימטר אחד של רצפה חשופה. בחדר השינה, בחדרי השירותים, באמבטיה ועד לפינת הכביסה. .כשהרצפה יבשה, אני מאותת ל"פוסיקט" שהגיע הזמן לתחלופה. היא ניגשת למטבח מכינה לעצמה קפה, ועוצרת את העבודה במנוחה בסלון.

מבחינתי זה כמו להפעיל שעון חול, כי הלקוחה הזו לא אוהבת לבזבז את זמנה. אני נכנס ל"שואו רום" שלה לתקתק את המשימה ומתחיל בשאיבה קלה ועדינה. כן לנקות את הרצפה, אבל לא לשאוב בטעות חלילה עגיל, סיכה או אבן יקרה.
כשהרצפה נקייה, אני ניגש לדלי והפעם סוחט את הכל עד הטיפה האחרונה כדי שלא להשאיר שלוליות. בזהירות אני עובר בין בסיסי המדפים, והבסיסים שעליהם תלויים כל הבגדים. כשהרצפה מתייבשת קלות, אני דואג לקחת לי את מטלית הצמר ופשוט לעבור על כל פינה בחללים שנמצאים הבגדים, כדי שלקוחותיה בטעות לא יחשפו לגרגירים מיותרים.
הדבר היחיד שנשאר לטיפולה של הדיירת היא המרפסת שמצריכה מגע של הקבוצה השנייה של אוהבי בעלי חיים. אלו שמתמסרים לגרגורים. זהו. אני סיימתי להיום. כל המייללים יכולים לרבוץ בסלון המקורצף על לפעם הבאה.

כל השיטות היעילות לנקות בית עם כלבים

לכל טורי הניקיון של ריצ'י בעיר הגדולה