בשנים האחרונות אנחנו עדים לגל גואה של מרכזי לימוד, בתי ספר ואפילו גני ילדים שזוכים לתכנון אדריכלי ולעיצוב ייחודי שנובע דווקא מסיבות חינוכיות. כבר ידוע שסביבה תורמת להתפתחותם האינטליגנטית של הקטנים וככל שהם מקדימים לספוג את האסתטיקה שמסביבם, והחוויה הוויזואלית הופכת לחלק משגרת יומם, הצורך בחינוך מכוון ומבוים פוחת. במדינות רבות רואים בכך ערך עליון, ומבני חינוך מעוצבים במיוחד נבנו בשנים האחרונות במקומות רבים באירופה החל משווייץ ואוסטריה ועד ספרד, ארצות סקנדינוויה ועכשיו גם צרפת. גם אנחנו לא נותרנו מאחור, ובתי הספר שנבנים היום בישראל זוכים להתייחסות הראויה אבל עדיין יש הרבה מה ללמוד מעבר לים.
מתחם חינוך שנחנך לאחרונה בפרבר La Courneuve הסמוך לפריז זוכה לתשומת לב רבה בזכות גודלו, תכנונו ושמו. הפרויקט, שתוכנן על ידי משרד האדריכלים דומיניק קולון ושות', נקרא על שמה של הזמרת האפרו-אמריקאית ג'וזפין בייקר, שפעלה בצרפת בתחילת המאה ה- 20 למען זכויות האדם. בייקר, שאהבה מאוד ילדים, אימצה לאחר מלחמת העולם השנייה 12 יתומים מלאומים שונים ואת ההשראה שלה ממשיך גם המקום הזה.
המתחם, שנבנה עבור ילדי האזור, גדול במיוחד ומשתרע על 6,500 מ"ר, שמתוכם 4,500 מ"ר בנויים ונמצא במרכז שכונה שעוברת בימים אלה שדרוג כללי. המתחם, שצורתו כטרפז, נראה כמו שכונה קטנה שבה משולבים מבנים המפוזרים בין גינות ומיועד לאכלס עשר כיתות לילדי בית ספר יסודי; שישה חללים המיועדים לפעוטות ושש משחקיות המיועדות לימי החורף הקרים. במקום גם שני אולמות להרצאות, חדר אוכל ומשרדים עבור הצוות הפדגוגי.
חזיתות המבנים שונות זו מזו; חלקן בעלות זוויות חדות וחלקן קוביות אדריכליות ריבועיות או מלבניות שנראות כאילו מתפרצות החוצה ומשמשות כחלונות פנורמיים. הזכוכית היא אחד האלמנטים הדומיננטיים בפרויקט כשהכיתות, האולמות ושאר החללים חשופים לחוץ באמצעות קירות מסך, חלונות גדולים או סקייליטים, שמכניסים שפע של תאורת יום טבעית החיונית להתפתחותם של הילדים. אלמנט נוסף, דומיננטי ומשמעותי כאן, הוא הצבע הכתום שתורם לייחודיות המבנה ובא לידי ביטוי גם באדריכלות החיצונית וגם בעיצוב הפנים.
מבני הבטון השונים נצבעו בלבן וחלקים מהם הודגשו באמצעות הגוון האופטימי, ששולט גם ברצפת הקומפלקס שעשויה לינוליאום, ומדי פעם גולש לקירות ולתקרות. מעבר ליצירת חלל ססגוני, הכתום משתלב באופן מרהיב, כמו האדמה והשמים הכחולים, והדימוי הזה כתוב על חלק מחלונות הקומפלקס, באותיות כתומות כמובן. כיתות הגן נמצאות בצד המזרחי של המתחם וכיתות בית הספר היסודי בצדו המערבי. הן משקיפות החוצה לעבר מגרש המשחקים המרכזי, שמשמש את כל הגילים ואזורי הספורט מוקמו דווקא על גג המבנה המרכזי, כשהעלייה אליהם היא דרך מפלס ביניים גדול.
התכנון המוקפד לא מסגיר את הפונקציה של הקומפלקס ובקלות אפשר לחשוב שזהו מוזיאון או מבנה מסחרי אחר, אבל מי שמתבונן היטב יכול לזהות מיד את ההתייחסות לצורכי הילדים ואת ההתחשבות המעמיקה ביצירת תנאי נוחות מקסימליים. דוגמה נהדרת לכך היא קיר ארוך בכניסה למתחם ובו חרכים ארוכים. המטרה הייתה לאפשר לילדים להציץ דרך הסדקים ולהיפרד מהוריהם בהדרגה. המסדרונות הארוכים שמובילים לכיתות מתרחבים בכניסה לכל כיתה, כדי למנוע את הידחסותם של ילדים רבים בשעת הצלצול הקורא ליציאה להפסקה או לחזרה לשיעור וכל אלה יחד יוצרים חוויה אחרת לחלוטין במה שכולנו מכירים כבית ספר.
לאינדקס מעצבי פנים; לאינדקס אדריכלים
לפורטל העיצוב מבית מגזין בניין ודיור
עוד בתי ספר אטרקטיביים ברחבי העולם
