לאן הגענו: בפאתי רחוב שינקין בתל אביב, בין פיח ורעשי מכונית, עומד מגדל בן חמש קומות ומי גר על הגג? לאחר טיפוס מפרך בחדר מדרגות חשוך התגלתה בפנינו דלת ברזל מסתורית, מעוטרת במדבקות.
כאן גרים: הדלת נפתחת ואת פנינו מקבלת בוטן, כלבת הבית. מה שנגלה במבט ראשון הוא גג ענק, הכולל 40 מ"ר, מעוטר בקולטי שמש, ספות, כורסאות ושמיכות צבעוניות אה-לה הודו. בדירה, המשתרעת על פני 50 מ"ר, מתגוררים: אביעד אוקרט, 26, סטודנט לצילום במנשר, מלצר בקפה ברנש ומוסיקאי לעת מצוא וליזה טלמזסקי, 26, קונדיטורית מצודדת במסעדת סושיאל קלאב. סוגרת את הרשימה המצטרפת הטרייה ונגנית הבסון המהוללת נדיה רז- חכם, 20, שמתחילה ללמוד מוסיקה קלאסית באקדמיה למוסיקה.
מוציאים חוזה: בשביל להגיע לחדרים עצמם צריך לפנות שמאלה במסדרון שמוביל מהגג אל פנים הדירה. המפרט עצמו כולל מיני סלון, חדר גדול מחופה קורות עץ, המתקרא בפי בני הבית "צימר" ומאכלס את נדיה ואת "פטריק" הבסון שלה, שני חדרים קטנים הרבה פחות המשכנים את אביעד וליזה, מטבח צבעוני ושירותים תכולים.
בגלל ההבדל המשמעותי בגודל החדרים ומכיוון שארון הקיר של אביעד מהווה חציצה ביו חדרו לזה של ליזה, במקום קיר אמיתי, השותפים החליטו על חלוקה דיפרנציאלית של תשלום שכר הדירה וכך נדיה ו"פטריק" משלמים יחד 2300 שקלים, אביעד נפרד מ-2100 שקלים ואילו ליזה החיננית משאירה צ'ק של 1600 שקלים בלבד. השלישייה משלמת "200 ומשהו" שקלים ארנונה ("כנראה בלי הגג", הם לוחשים בהקלה), 500 בקירוב על חשמל ו-200 פלוס על מים.
רק אצלנו: מטבח וורוד, שירותים שהגוון השולט בהם הוא תכלת וחדר בצבע "וורוד חזיר" שהוסב לחום על ידי אביעד. המיקסר האגדי המשוכלל של ליזה ניצב כלאחר כבוד במטבח ומהווה עדות דוממת להסמכתה של ליזה כקונדיטורית לאחר שהתנסתה גם בטבחות ("זה מקצוע יותר נוח לנשים, פחות אדים לפרצוף"). בנמצא גם ארגז כלים קטן, השייך לנדיה כי "אביעד לא יודע להחליף נורות", היא צוחקת ואביעד מתרעם ומנסה להכחיש. את הארון בחדרה הרכיבה נדיה בעצמה. באסלת השירותים צף לו מטבע של עשר אגורות, מעין "קמיע", שהפך לחלק אינטגראלי ממשקל הדירה.
וועדת תרבות: בחדרה של נדיה, פסל של דודו גרשטיין שהפך למתקן של תכשיטים ופריט מעניין בדמות תמונה של מריה הקדושה שנתלתה כך שתאורה רכה תאיר את פניה. פטפון ותקליטים נחים בחדרו של אביעד, שאף יצר לעצמו פינה לגיטרה המוקפת בבובות מסרטו של טים ברטון. ליזה מצידה מחזיקה באוסף בבושקות נאה החולש על החדר במבט עילי.
דו"ח מקרר: המקרר הפך למקפיא וגושי קרח גדולים מתפקדים כ"חור שחור", אליו מודבקים מיני מזון שלא שפר עליהם מזלם. כך ניתן למצוא, בין השאר, חבילת שוקולד "מרסי" שלמה וקפואה שנלכדה בתוך אחד הגושים, ללא אפשרות חילוץ ופדיון שבויים.
מה בפנים: מלבד דמותו הקפואה של ה"מרסי" מתארחים במקרר גם מיני פירות וירקות, למברוסקו וקאווה, רוטב מייפל ("פעם בחודש יש ארוחת פנקייק משותפת"), ביצה בודדה, "קופסאות אוכל שצריך לחמם או לזרוק", חזה עוף, אדממה, אפונה קפואה, גיוזה, דג וסורבה מאלכוהול שאביעד הכין. פעם היו מבשלים הרבה יותר, אבל מאז שאין גז ויש תנור "רק בכאילו" (מתחמם עד 270 מעלות ושורף את תכולתו) הדיירים זוכים לארוחות מפנקות, רק כשליזה חולה או בחופש מהעבודה והשוק הקרוב מספק חומרי גלם נאים.
מגבניקים: בהתחלה סיכמו על הסדר בו כולם מנקים כשמתחשק, אך כשנוכחו לדעת שזה לא עובד, שינו את ההסכם שעובד עתה לפי "לכלכת- ניקית", כל איש לעצמו. פעם בכמה זמן הם עושים ניקיון כללי בחברותא.
כביסה שחורה: אמה של ליזה קנתה לה מכונה כי מדי הקונדיטורית שלה מתלכלכים חדשות לבקרים ואי אפשר לכבסם כל יום במכבסה.
מזג האוויר: אין מזגנים, יש מאווררי ענק.
ותק: ליזה ואביעד הכירו בלונדון בעת שמכרו ציורים וגרים בדירה כשתשעה חודשים. נדיה הגיעה לפני חודש מירושלים.
עתידות: אביעד מתכנן להישאר עד סיום הלימודים, עניין של ארבע שנים לפחות. ליזה רוצה לעבור לגור עם בן זוגה ונדיה, כאמור, זה עתה הגיעה.
רוצים שגם דירת השותפים שלכם תתפרסם במדור? כתבו לרוני
חדר משלהם: לכל הטורים
חדר משלהם: דירת שותפים ירושלמית שעושה שמח
חדר משלהם: איך נראית דירת השותפים של חברי להקת אומללה?