"איקאה" מיצבה עצמה זה מכבר כתאגיד בין לאומי ומצאה את דרכה לבתיהם של ישראלים רבים. בפברואר האחרון, במלאת עשר שנים להגעת הרשת לארץ, כילתה שריפת ענק את סניף הדגל בנתניה. מתוך ההריסות צמחה לה תערוכה בלתי שגרתית, בה מקבץ אומנים עכשוויים קיבלו הזדמנות להפוך את השאריות המפוחמות והשרידים שהיו פעם "איקאה" ליצירות אומנות. התערוכה, אשר זכתה לשם "זמאיקאה", כלומר - זה מאיקאה?, מוצגת בימים אלה בגלריית "על הצוק" שבנתניה.
בתערוכה, שאצרה מאיה קשביץ', יציגו: אוהד אלימלך, אליסיה שחף, דרורה ויצמן, הילה וגמן, יעל גסר, מאיה גלפמן, נועה תבורי, נטלי מנדל, ניבי אלרואי, עדי סנד, ענבר פרים, פז הדס, קרן שפילשר, רימה ארסלנוב, רני ששון, רעות קרן ושחף מנאפוב. בין עבודותיהם השונות ניתן לזהות שאריות מתכת, עץ ופלסטיק, שהיו בעברם מוצרים בחנות, ואף שלטים ושקיות צהובות כחולות, שהפכו לסמל ויזואלי המזוהה עם הרשת.
היצירות נוצרו תוך התייחסות למותג "איקאה", סמל מובהק של צרכנות וייצור תעשייתי המוני, על היבטיו הכלכליים. התייחסות זו באה בניגוד מושלם לאומנות החד פעמית, אותה יצרו האומנים באופן אישי מחומרי הגלם שנותרו מהשריפה. על אף שנקודת המוצא לעבודות הינה כמובן החנות המיתולוגית והשריפה הידועה, הן עוסקות במגוון רחב של נושאים הנוגעים בחברה, תרבות, אסתטיקה ומחזור. הביקור בתערוכה מעורר שאלות שיוצאות מגבולות הענק השבדי, אבל גם מספק הזדמנות לחוות לראשונה את "איקאה" בצורה קצת אחרת.
"זמאיקאה?" 1 בספטמבר עד ה- 6 באוקטובר 2011 גלריה על הצוק, רחוב המעפילים 10 (טיילת שקד), נתניה.
איקאה חוזרת לעניינים עם קטלוג חדש
היריבה האוסטרית, קיקה, לא נשארת חייבת