פילדנדרום מטהר אוויר

לגינון בכלל ולצמחים בפרט, יש השלכות טובות על הבריאות שלנו, המתמקדות בעיקר בהורדת רמות הלחץ בהן אנו נמצאים בחיי היומיום.

העובדה כי צמחים מורידים את כמות הפחמן הדו-חמצני באוויר הבית, ומעשירים את כמות החמצן ידועה כבר מזמן. אבל רק בשנים האחרונות, הוכיחו מחקרים של נאס"א שצמחים יכולים לשמש אפילו כמטהרי אוויר, בזכות היכולות שלהם לאגור גזים רעילים שנפלטים ממכשירים אלקטרוניים, בדים, ריהוט סינתטי ומחומרי ניקוי שיש לנו בבית.

בתקופת החורף משמעותם האקולוגית של צמחי בית גדלה. כשקר בחוץ יוצאים פחות לשבת בגינה או במרפסת, רוב הזמן החלונות סגורים והחשיבות של צמחי הבית כמטהרי אוויר גדלה.

גם צמחים במשרד יכולים לתרום לבריאות. מחקרים מצביעים על כך שסביבה "צמחונית" גורמת לפיתוח רעיונות יצירתיים ולהשגת פתרונות לבעיות. במחקר שנעשה באוסלו, נמצא שצמחים ופרחים במשרד מקטינים גם את תדירות המחלות בקרב העובדים: פחות כאבי גרון, כאבי ראש, שיעולים ופחות עור יבש. מחקרים נוספים, מוכיחים שלצמחים יש השפעה מרובה על הורדת המתח היום יומי שלנו שנובע מהימצאות במשרד סגור במשך שעות רבות. נמצאה השפעה ישירה על רגשות חיוביים כמו שמחה, אושר וחברותיות במשרדים בהם גדלו צמחים. צמחים ירוקים גם מעודדים גם את גלי האלפא, בצד הימני של המוח, מה שעוזר לנו להירגע להוריד מתח ולחץ.

קיסוס הדרה, אחד מצמחי הבית המקובלים, מסלק 90% מאדי הבנזין בחדר, שנפלטים על ידי יוד, צבעים ופלסטיק. גם הצמחים ספטפילום ודרצנה ג'נט פועלים בקליטה של אדי הבנזין. ואפילו סחלב פנלופסיס האקזוטי, מתאים מאד לקליטת אדי הבנזין בבית ובמשרד.

פילדנדרומים למינם וירקה יילחמו למענכם נגד פורמלדהיד - חומר מזיק נוסף, שנמצא בהרבה מחומרי הניקוי בבית, מגבות נייר ובנייר טישו. הוא מגרה את ריריות העיניים, אף וגרון ויכול גם לגרום ולהחריף לאסטמה. פילדנדרומים מסוגלים להוריד את רמת אדי הפורמלדהיד כמעט ב-90%.

כדי לסלק כמות של 4,000 מ"ג פורמלדהיד, בחדר שגודלו 10 מ"ר, תוכלו לשלב בין שרך בוסטון אחד, קיסוס הדרה וספטפילום. לכל אחד מהצמחים האלו יש יכולות לקלוט חלק מאדי הגז באוויר ובתהליכים מטבוליים לפרק את הגזים הרעילים ולהשתמש בחומרי הפרוק לבניה של חומצות אמיניות וסוכרים בצמח.

כמובן שצמחים שנראים טוב גם מקשטים את המשרד ואת הבית. חשוב לשמור עליהם בריאים וחיוניים. כאשר הם נראים לא טוב כדאי לסלק אותם, משום שהדבר מצביע על כך שהצמח נמצא במצב סטרס מתמשך והוא מזיק יותר מאשר מועיל.


שוני ענדא הוא אגרונום במשתלת הסוכה-בית ירוק בכפר אז"ר