משחיזים סכינים

חלק בלתי נפרד משולחן נאה הם לא רק הכלים הנאים, אלא גם "כלי העבודה" שעמם אנו מגישים את המזון לפינו. הסכו"ם, שטובי המעצבים הקדישו לו מדמיונם ומכוחם היוצר.

הסכו"ם הגיח אל העולם אחרי העידן שבו הצלחות היו בצורת קעריות, ובני האדם נהגו לאכול בעזרת אצבעות הידיים. רק במאה ה-16 התפתחה הכף שעשויה מעץ, כנגזרת של המצקת שהיתה עשויה אף היא מעץ, והכף שימשה ככלי יחיד שבעזרתו נהגו לאכול. לגברים היתה בדרך כלל גם סכין, כחפץ אישי לשימושים שונים. כשהם נעזרו בה לחיתוך המזון, היה זה אך ורק עבור עצמם - לא לשימוש של סועדים אחרים, וגם לא של בני משפחתם. בסוף המאה ה-16 נולד המזלג, שדמה תחילה למוט עם שני דוקרנים, רחוק מאוד ממראהו של המזלג העכשווי, ושימש לאכילת הבשר הלוהט, שקשה היה להחזיקו ביד מפאת החום.

רק במאה ה-18 החלו משפחות האצולה לערוך שולחן עם סכין, כף ומזלג (סכו"ם). אלה היו עשויים מכסף או מזהב טהור, והונחו בצד ימין של הצלחת. באותם ימים נהגו משפחות האצולה להזמין את הסכו"ם עם חריטה של אותיות שמם או סמלי המשפחה. חריטת המונוגרמה והסמלים היתה אף היא בבחינת סמל מעמד. הצרפתים נהגו לחרוט על גב הכלי, ואילו האנגלים על חלקו הקדמי של הפריט, ומכאן התפתחה גם המסורת לפיה הצרפתים והאנגלים מניחים את הסכו"ם באופן שונה על השולחן: הצרפתים מניחים את המזלג עם השיניים לכיוון השולחן ואת הכף עם הצד הקעור כלפי השולחן, והאנגלים מניחים את הכלים הפוך - הכף עם הצד הקעור כלפי מעלה וכך גם המזלג עם השיניים.

גם במאה ה-19 נחשב הסכו"ם לאחד האביזרים החשובים בבית. מזוודת הסכו"ם היתה מרכיב חשוב בנדוניה של כל נערה, פריט שהועבר מאם לבת, ועדיין נהגו משפחות רבות לחרוט את ראשי התיבות של שמם על חלקי הסכו"ם השונים. עם ההתפתחות הטכנולוגית ופיתוחם של חומרים "חדישים" וזולים יותר, החלו לייצר בעולם מערכות סכו"ם ממתכות זולות, בדרך כלל מאלומיניום. הסכו"ם הפך לעממי יותר וחדל להיות נחלתם של בני האצולה בלבד.

ב-1947 היתה חברת BARTENTHAL הצרפתית לחלוצה בייצור מערכות סכו"ם, שעשויות מפלדה בשילוב כרום וניקל. חברה זו, השוכנת בעיירה קטנה הנושאת אותו שם וממוקמת בהרי ה-VOGES בצרפת, היתה הראשונה שהכניסה את סכו"ם הפלדה לבית הצרפתי.

התפתחות זו הביאה למהפכה בכל הקשור לחלקי הסכו"ם השונים, ומכאן נחשף עולם השולחן לאביזרים רבים נוספים הקשורים לתרבות השולחן, ואלה הם כל אותם חלקי סכו"ם נלווים שבמשך מאות שנים יוצרו אך ורק ממתכות יקרות והיו בהישג ידם של בני אצולה, רוזנים ומלכים.

בשנים האחרונות מיוצרים סכו"מי הפלדה (פלדת אל חלד, או סכו"מי נירוסטה, כפי שאנחנו רגילים לכנותם) בטיב מעולה, בגימור יוקרתי ובמחירים שווים לכל נפש. עיצובם אינו נופל מאלה העשויים כסף טהור. לעתים מוציאה לשוק גם חברת "ברנטל" הצרפתית סכו"מי פלדה המעוצבים בדגמים קלאסיים, זהים לחלוטין לסכומי הכסף. גם המגע והמשקל אינם יכולים ללמד על ההבדלים, ורק מומחים לדבר יכולים להבחין אם מדובר בסכו"ם שעשוי כסף או פלדה. יתרונם של סכו"מי הפלדה בעמידותם, הם אינם מצריכים טיפול מיוחד ואפשר להכניסם למדיח.

בנוסף לכלים הבסיסיים - כף, מזלג, סכין וכפית - מציעות היום החברות המייצרות מערכות סכו"ם, שפע חלקים נוספים המשרתים את תרבות האירוח. מזוודת סכו"ם מלאה מציעה סכו"ם למנה ראשונה, למנה עיקרית, וגם לקינוח. בנוסף לאלה קיימים גם מזלג וסכין לדגים, כף אישית לרוטב הדגים, מזלג לפירות ים, מזלג מיוחד לצדפות וסכין לחיתוך סטייקים. ובתחום השתייה החמה והקינוחים: כפית לקפה, כפית לתה וכפית למוקה, כל אחת בגודל שונה, וכן כפיות לגלידה, לסירופ ומזלג לעוגה.

ועוד אפשר למצוא היום: סכין לחמאה, כפות הגשה מסוגים שונים, מזלג להגשת בשר, סכין ומזלג לחיתוך בשר, סכין ומזלג להגשת דגים, מצקות מיוחדות, כף מיוחדת להגשת גלידה וכפות ייחודיות להגשת עוגה, לקרם, להגשת קרח, להגשת פירות ועוד. לכל אלה מצטרפים סכין מיוחדת לגבינות, ללחם, צבת לסוכר, צבת לקרח ומצקות מסוגים שונים למרקים ורטבים.

מזוודת סכו"ם ראויה כוללת לעתים 150 חלקי סכו"ם ואף יותר - הכל בהתאם לדרישות של כל משפחה והרגלי האירוח ועריכת השולחן. מערכות הסכו"ם מגיעות בגימורים שונים: בציפוי כסף (מוכסף), בעיבוד מבריק, בעיבוד משי (מט) או בעיטורי זהב 24 קראט, ובמקרה כזה אסור להכניסם למדיח.

בשנים האחרונות התפתחו מגמות שונות בעיצוב הסכו"ם. בנוסף לשימוש במתכות חדשות, משתעשעים המעצבים בשילובים של פלסטיק ומתכת, בצבעוניות עליזה, ולצד הסכו"ם המסורתי אנחנו עדים גם לכניסתם של מערכות סכו"ם אופנתיות בעיצוב מודרני בצבעים מרהיבים, לאו דווקא בתוך מזוודה מהודרת, ולעתים אפילו על מתקני תלייה המונחים על השולחן או על הדלפק במטבח.

בנוסף לשיקול העיצובי, נמדד טיבו של הסכו"ם בהתאם לחומר שממנו הוא עשוי, וגם לפי מספר הליטושים שעברה המתכת לטובת הברק והבוהק. סכו"ם טוב לא יקבל שריטות עקב שימוש אינטנסיבי ויישאר נעים למגע לאורך זמן. מערכות סכו"ם יוקרתיות של חברת "קריסטופל" הצרפתית נמכרות גם בישראל במגוון רחב של דגמים בסגנון קלאסי או מודרני, בדגמים חלקים או מעוטרים. החברה נוסדה ב-1830, ומאז היא מייצרת מערכות סכו"ם איכותיות, חלקן מיוצרות מאז ועד היום באותו עיצוב ובאותה דוגמה.

* שימו לב לפרופורציה בין הידית לבין החלק הפונקציונלי שאיתו אוכלים, וכן לפרופורציה בין גודל הפריט למשקלו.

* בידקו את נוחות האחיזה בידית.

* אל תשכחו לשאול אם הסכו"ם מתאים לשימוש במדיח הכלים. אם הוא עשוי מכסף או מצופה כסף, לא תמיד אפשר להכניסו למדיח.

* חישבו היטב על מספר החלקים שאתם רוכשים. לעתים כדאי להשקיע קצת יותר ולקבל כלי הגשה נלווים, ועוד חלקים הדרושים לארוחה מלאה של כמה מנות.

* כדאי לבחור בסכו"ם של חברה מוכרת, כדי שאפשר יהיה להוסיף חלקים ולהשלים את המערכת בהדרגה, גם אחרי שנים רבות. החברות הללו מחדשות עבורכם את הציפוי (עקב שריטות), מעניקות שירות של חידוד להבים, וניתן למצוא את חלקי הסכו"ם מהדגם שרכשתם בכל עיר גדולה בעולם.

* כדאי להחליט מראש מה יהיו התקציב והקו העיצובי של הסכו"ם - קלאסי, מודרני, עכשווי, אופנתי או פיסולי.

* בידקו אם הסכו"ם המעניין הוא גם נוח לשימוש.

* שימו לב לחומר ממנו עשוי הסכו"ם - כלי אכילה מכסף מלא הם יפים ואיכותיים, אלא שהם כבדים וצריך להקפיד לצחצח אותם לעתים קרובות. סכו"ם מעוטר בזהב יהיה תמיד אלגנטי ומפואר, אלא שלא תמיד אפשר להכניסו למדיח הכלים. ידיות עץ, פלסטיק או פרספקס - מקבלות שריטות ונשחקות עם הזמן.

* חישבו ובידקו אם אתם אוהבים לאכול בכלים כבדים או קלים.

* בדקו אם הסכו"ם אינו מתעקם בקלות ואינו משנה צורה וצבע בחום של מי המדיח.

* הכלים האיכותיים במיוחד הם אלה עם הגימור והליטוש הידני, כאשר המזלגות מושחזים בעבודת יד והסכינים מורכבים משני חלקים (ידית ועליה להב שמיוצר מחומר קשה ועמיד במיוחד).

* אם אתם אוהבים את מערכות הסכו"ם המוכספות - כדאי לדעת שיש היום בשוק מערכות סכו"ם שמיוצרות מפלדה ונראות כהעתק מדויק של הסכו"ם המוכסף. יתרונם של ה"חיקויים" הוא בעמידותם הגבוהה, בכך שאין צורך למרק אותם כמו את כלי הכסף ובכך שאפשר להכניסם למדיח. ועוד יתרון בולט: מחירם זול בהרבה.