עובדים מהבית

עם השתלטות האינטרנט, הפקס והטלפון הנייד על חיי התקשורת שלנו, מקבל מיקומו הפיזי של המשרד חשיבות פחותה. בעקבות זאת הולכת וגוברת המגמה של עבודה מהבית. אין עוד צורך להתלבש, לצאת לדרכים או לשלם שכר דירה. די לתכנן את פינת העבודה הנכונה והנוחה ולנהל את העולם מהבית.

חשוב שפינת העבודה תהיה נוחה ומזמינה למצב עבודה, גם אם היא בבית, אומרת מעצבת הפנים מירה מור מזכרון יעקב. אף על פי שפינת העבודה בבית, כדאי שיהיה גבול פסיכולוגי בינה ובין שאר הבית. לשם כך חשוב לרכז הכל באותה הפינה. וכשמתכננם זאת, יש לוודא שכל השקעים והחיבורים הנכונים נמצאים.

כשעובדים בבית חשוב לשמור על אחסון נכון וידידותי למשתמש, עוד יותר מאשר במשרד, גם עקב בעיות מקום. גם את האחסון כדאי לרכז בפינה מסויימת, ולתת את הדעת למה שצריך להיות גלוי וזמין, לעומת מה שיכול להיות סגור או ביחידות שקופות. חשוב לא פחות להקפיד לזרוק, מפעם לפעם, ניירות לא רלוונטיים, כדי לא לקבל תחושת מחסן. ואף שהמשרד בבית וללא ספק קשור אליו עיצובית – לא להעמיס בפרטי נוי מיותרים.

עיצוב הפינה עצמה קשור כמובן לפונקציות העבודה שהיא משמשת לה. לגרפיקאי, לדוגמה, כדאי שיהיה משרד צבעוני, מעוצב עדכנית, עם פריטים באוריינטאציה אמנותית ליצירת אווירה יצירתית. אצל רואה חשבון, לעומת זאת, סביר להניח שיהיה ריהוט סולידי ומאופק יותר עם ספרים מקצועיים על המדף.

אם בפינת העבודה מארחים לקוחות, חשוב שתהיה גישה נוחה ונפרדת, כדי שלא יחצו את כל הבית להגיע אליה. אם מדובר בדירה, כדאי למקם את פינת העבודה קרוב לכניסה. רצוי שפינת העבודה תהיה ליד חלון ולא בכוך קלסטרופובי ואפשר לשים גם שולחן נוסף עם כיסאות לאירוח נעים.

בכל מקרה, מעניין גם לגוון את פינת העבודה בפריט עתיק כזה או אחר, ליצירת אווירה תרבותית וקלאסית, דבר הנותן נגיעה אישית גם על רקע מודרני במיוחד.

"על אולמות וכיתות האוניברסיטה אמנם לא נוכל להשפיע, אך על הכנת שיעורי הבית דווקא כן", אומר יועץ התאורה יעקב גולדמן. הוא מציע לשים לב לתאורה בה משתמשים בזמן הלימודים או העבודה. "לתאורת הלימודים יש חשיבות עליונה, מעבר לפרקטיות שבאספקת האור. מציין גולדמן. "התאורה היא כלי לעבודה, הניתן לשינויים בהתאם לצרכינו. טענה זו נתמכת על ידי העובדה כי 80% מהמידע שאנו קולטים נקלט באמצעות העיניים".

לפני שעוסקים בסוגי התאורה השונים, המתאימים עצמם לפונקציות שונות, חשוב לציין שני כללים בסיסיים:
1. עיצוב המנורה הוא אלמנט בעל חשיבות מרובה. אמנם תאורת לימודים היא לא תאורה דקורטיבית, אך גוף תאורה מעוצב, מדליק ומעניין יעודד שימוש בו. מבחינה פסיכולוגית פריט מעוצב, שמוצא חן בעיניו חיצונית, יהיה מזמין יותר ויעלה בנו אסוציאציות חיוביות.

2. לתאורה יש אפקט מעורר. אין להתבסס על מנורת קריאה בלבד, אלא לדאוג לתאורה כללית בחדר שבו לומדים. אם יושבים בחלל חשוך וקוראים ספר לאורה של מנורת שולחן, מתעייפים מהר יותר. תוספת של תאורת קירות בפינות אחרות בחלל, תעזור לשמור על העירנות. כלל זה תקף גם בנוגע לשימוש במחשב או בטלוויזיה בחושך – העיניים מתעייפות אם אין אור נוסף בחדר.

"חשוב לעשות חלוקה בין תאורת קריאה לתאורת מחשב" אומר גולדמן. בתאורת מחשב יש להקפיד על הארת המקלדת ועל תאורת חלל. אין צורך, ואפילו לא מומלץ, להאיר את המסך, מאחר שתיווצר השתקפות שתגביל אותנו מבחינת זווית המבט על המחשב. התאורה בחדר שבה משתמשים במחשב צריכה להיות מפוזרת ולא ישירה – התאורה מתפזרת על הקיר או על התקרה, אשר תעזור לשמור על ריכוז ועירנות.

תאורת המקלדת תהיה מנורת שולחן אשר תאיר מהצד על המקלדת בלבד. ישנם כיום בשוק פטנטים רבים לתאורת מקלדת מיוחדת, אך כל מנורה שולחנית מתכווננת תספק את האור הנדרש על ידי הצבתה בזווית הנכונה.

קרן האור הממוקדת "תרכך" את התאורה הכללית בחלל וכך יימנעו צלליות דרמטיות. תאורת השולחן מחושבת כך, שתספיק גם לנייר או לספר המונחים לצד המקלדת. ההמלצה היא להקפיד על מנורות שולחן מתכוונות וגמישות ככל האפשר – כך הזווית תשתנה בהתאם לאדם היושב מול המחשב וגובהו. מאחר והתאורה בחדר מיועדת לריכוך ולשמירה על ערנות, מומלץ לבחור בפלורסנט – אשר אינו מתחמם ובעיקר חסכני בחשמל – לשעות פעילות ארוכות.

בתאורת קריאה, מטרתנו היא להאיר בצורה ממוקדת את האובייקט – הספר או המחברת", מציין גולדמן. מומלץ לעשות שימוש ב"מנורות רגילות" (לא פלורסנט) המעניקות אור רך, נעים ולא בוהק. חשוב שזווית הצבת המנורה (בהנחה שקוראים בשולחן העבודה) לא תגיע מהצד ולא מלמעלה, דבר היוצר צל מהידיים או הראש. המקום המומלץ להצבה הוא מולנו – כך שגוף הנורה יהיה גבוה יותר מהעיניים (ולא נראה את המנורה).

גם כשמדובר בקריאה בלבד, חשוב לא לשכוח תאורה כללית בחדר, אשר תרכך צלליות ותעורר את עינינו, שלא כמו בעת שהקריאה מתבצעת במיטה, עם מנורת צד או קיר, שם נקפיד שהתאורה הכללית לא תגיע מהתקרה או מול עינינו כדי למנוע סינוור.

"ראשית, חשוב לבדוק את הפעילות המתבצעת בפינות העבודה: האם מדובר במקום הכולל קבלת קהל, עבודה אינטראקטיבית או לחלופין מקום בו העבודה מתבצעת באופן אינדיבידואלי, ואולי אף טיפולים כמו פסיכולוגיה, תראפיה וכו'" אמרת ניבה יחיאב, יועצת הצבע של "טמבור".

בעזרת שימושים בגווני הצבע המתאימים ובהדגשות הנכונות נוכל לאפיין את סוג הפעילות: ניתן לומר כי לפעילות אינטנסיבית יותר מתאימים יותר גוונים חמים, המעודדים אינטראקציה ותקשורת חיובית בין אנשים, דוגמת הכתום והצהוב על גווניהם השונים.

לפעילות טיפולית ורגועה יותר, מתאימים גוונים שלווים, המעודדים התנתקות מהסביבה והתרכזות ב"אני": דוגמת התכלת, הכחול והסגול. בחדר הכולל יותר מסוג פעילות אחד, ניתן להתשמש באותם עקרונות כדי להפריד בין האזורים האקטיביים לפסיביים. הכי חשוב זה לשמור על איזון: גם אם עובדים בעבודה טיפולית, הדורשת שלווה ורוגע, יש להקפיד ליצור לפחות נקודה אחת של "עניין" בעזרת גוון אחר. לדוגמה: חדר טיפולים הצבוע רובו בסגלגל, מומלץ לשלב בו "נקודת חן" כתומה או צהובה, בעזרת עיטורים בגוונים אלו.

הצבעים המומלצים לצביעת חדר עבודה הם צבעים מתונים ורגועים. ללא ניגודים גדולים מדי. הגוונים המומלצים הם צהובים, המאפשרים ריכוז טוב יותר במהלך העבודה. לחדר עבודה המשמש חדר טיפולים מומלצים גוונים כחולים וירוקים, המשרים תחושת רוגע.

חדר עבודה המקבל לקוחות חייב להיצבע בצבעים שמתאימים לאופי
המשרד והלקוחות. חדר עבודה של רואה חשבון שונה מזה של אדריכל. אולם בסופו של דבר מה שחשוב באמת הוא שלעובד בחדר העבודה תהיה כימיה עם אווירת החדר.