סינאלטנוביזם

אחד מהבתים היפים ביותר שזכו לשימור בתל אביב, נמצא ברחוב יוחנן הסנדלר 18 מול גינת שינקין. הבית המקסים בן שתי הקומות והטיח הוורוד עתיק, נבנה ב-1924 בסגנון אקלקטי, על ידי שמחה אמב"ש (ראשי תיבות של "אני מאמין באמונה שלמה"), שחי עם משפחתו באיסמעליה שבמצרים. כשהושלם הבנין הביא את משפחתו לגור בתל אביב.

בקומה הראשונה מתגורר אדריכל הפנים דניאל ליסי, שרכש את הדירה ושיפץ אותה, לפני שנעשו עבודות השימור בבנין. דניאל נולד בשווייץ, למד בניו יורק, באנגליה ובארץ במכללה לאדריכלות פנים בראשותו של רן שחורי וכן ב"אסכולה". יחד עם שותפתו מאיה פרסמן, פתח בתל אביב משרד לאדריכלות פנים. האביזרים, הרהיטים והריהוט המשלים שעיצב ובנה לדירתו, יכולים בהחלט לשמש כרטיס ביקור.

שטח הדירה היה 135 מ"ר, וגובה התקרות 3.60 מ’. מטרתו היתה להשאיר את החללים המקוריים כפי שהיו, למרות שהדירה היתה למעשה הרוסה. את רוב עבודת השיפוץ עשה במו ידיו, בעזרת מעט בעלי מקצוע ופועלים. הפתחים חויבו בשימור, וגם תריסי העץ נעשו לפי שרטוטים של גנזך העירייה.

גם בתוך הדירה שמר ליסי על רמזים היסטוריים, ובמקביל להם יצר פרטים חדשניים, כאילו נדבר עם גביש בקשר למושג ה"סינ אלטנוביזם" שלו. מיקום החדרים נשאר כפי שהיה, רק שחלקם נפתחו או נסגרו לחלוקות מודרניות ונוחות יותר.

הדירה מכילה היום מסדרון, חדר עבודה עם שירותים ומקלחת, חדר שינה, ארונות ואמבטיה כיחידה נפרדת, מטבח, חדר מזווה ושירותי אורחים בחלל אחד, סלון וחדר אוכל, ומרפסת הלבבות ההפוכים בחזית הבנין למול גינת שנקין, שאליה יוצאים מחדר האוכל ומחדר השינה.

הרצפה: ליסי חיבר בין החללים תוך שימוש בשלושה חומרים שונים: פרקט מעץ דוסייה, שטיח חבל קוקוס ורצפת פורצלן במטבח. בחדר האוכל הוטבע בעומק הרצפה (בגלל הפרשי הגובה שנוצרו בשיפוץ) ריבוע של אריחים צבעוניים שהיו בה במקור. הם מוסגרו בזכוכית עבה, ונראים כמו ויטרינה על הרצפה, מתחת לשולחן האוכל השקוף. שטיח החבל מגדיר את המעברים, והפרקט את החדרים. החיבורים אינם סימטריים וחודרים אחד לשני בצורות מעניינות.

המטבח: האגף המודרני ביותר בדירה, המטבח, תוכנן בצבעים קרים כמו כחול ואפור, ובחומרים כמו נירוסטה ואריחי פורצלן אפורים. האבזור המודרני נאסף בחלקו בנסיעות בחו"ל. דלפק אכילה לשניים, עשוי עץ, מרכך את המעבר לסלון.

הסלון: קירות הסלון נצבעו בגווני גלידה וניל בננה. בולט בו עיצוב מקורי של במת עץ בצורת גל, שנבנתה מהקרשים שבהם היו ארוזים אריחי המטבח שהגיעו מחו"ל. הבמה מחופה בשטיח חבל ומשמשת כפינת המוסיקה. בבמה פתחים המנוצלים לאחסון הדיסקים.

ממול לבמה הוצבה ספה מתעגלת, הממשיכה את תנועת הגל בחדר. סליל כבלים של בזק הפך כאן לשולחן, בתוספת משטח אלומיניום וציפוי חבל גס. עמודי טיח אפורים נראים כאילו הם עמודי הבטון המחזיקים את הבנין, ומשמשים גם כמדף עליון לבר משקאות ולאוסף צעצועים.

חדר השינה: את המיטה, הארוניות והארונות, בנה דניאל במו ידיו, בהשפעת פרויקט הגמר שלו, שהוקדש לנושא "סטייה מהקווים הישרים והמשולשים".

חדר האמבטיה: דרך חדר הארונות עוברים לחדר אמבטיה מעוצב בפשטות. מראה מחודדת ומעט אריחים מצויירים בסגנון מודרני מעניקים לו ייחוד עיצובי. חלון שנפתח לחדר השינה מאפשר לטבול בקצף ולצפות בטלוויזיה, דבר שהופך את האמבטיה השימושית גם ל"אתר בילוי".

פופ: השירותים ושירותי האורחים הם חגיגת פופ המנצלת את אפשרויות העיצוב בשחור-לבן באופן מרשים, והחדר אומנם סוחט הכי הרבה תגובות.