"כשראיתי את הקירות החזקים האלה אמרתי לעצמי - אלה שלי"' מספר אבשלום יעיש מ'סיקרא' על מפגשו הראשון עם קירות "זיזה קיטשן גלרי". "קירות מדליקים אותי" הוא מתוודה בכנות. ביקור בזיזה מסביר, לפחות חלקית, את התלהבותו העזה: התקרה הגבוהה ומיעוט החלונות הופכים את הקירות הרחבים אידיאלים לצביעה יצירתית.
"זיזה קיטשן גלרי" ביפו, חלל אירוח פרטי המציע למשכירים ארוחות גורמה לפי בקשתם, מחולק לשלושה אזורים: חלל כניסה, חלל אירוח ומטבח, המופרדים זה מזה בדלתות וחלונות מקושתים. אבשלום, שקיבל לידיו את הטיפול בצביעת הקירות, יישם במקום טכניקות ושילובים מקוריים בצבע שהפכו את זיזה למתחם ייחודי, דרמטי ויצירתי.
לפני שניגש למלאכת הצביעה הוא ערך ליערה אשבל, הבעלים של זיזה, "מבחן". הוא הציג בפניה מאגר של צילומים שונים שאסף: סוס גזעי, מפת תחרה, כדים צבעוניים, ספות משנות ה-70 ועוד. יערה התבקשה לברור מבין הפריטים את אלה שמצאו חן בעיניה, ולפסול אחרים. לפי בחירת הדימויים אפיין אבשלום את טעמה בצבעים, מרקמים ודגמים. כשהוא מצויד ב"הגיון האסתטי" של יערה, להגדרתו, ובהבטחה שתינתן יד חופשית לכל אורך התהליך הוא החל בתהליך צביעת הקירות כשהוא מקפיד לכוון לטעמה.
תוכנית הצביעה גובשה עם התקדמות העבודה, כשכל מקטע טופל ביחס לאלה שנצבעו לפניו והיווה נקודת יחוס לאלה שיבואו אחריו. "ידעתי את הכיוון" הוא מספר, "אבל לא רציתי לתכנן במדויק מראש, לא רציתי ללכת על בטוח אלא להתפתח עם החלל".
טיפת הצבע הראשונה הונחה על התקרה. "הכול התחיל מהשנדליר בחלל המרכזי" נזכר אבשלום, "כשיועץ התאורה המליץ שהשנדליר יתלה על תקרה כהה". התקרות בחלל כולו נצבעו בגוון חום עמוק, וקושטו באיורי עלים בהירים.
האובייקטים הבאים שצדו את עיניו היו שתי נישות מקושתות, בקיר המפריד בין חלל האירוח לחלל המטבח. הנישות נצבעו בירוק סופר קריל, הקונטרסטי לגוני החום-סגול המאפיינים את החלל כולו. על שכבת הצבע הירוק הונחו מספר שכבות לכה, מגוונות בפיגמנטים של לבן וזהב שעמעמו את הזרחניות הירוקה והוסיפו עומק לגוון. את הנישות הירוקות הציף יעיש בספוטים מכיוון המטבח, והן מקרינות אור רענן לכיוון החלל המרכזי.
אפקט של נפח, ברק של לכה
לאחר צביעת הנישות פנה אבשלום לטפל בקיר המקדם את פני המבקרים בחלל הכניסה. הקיר עבר טיפול מסיבי בטכניקות ובחומרים, שהעניקו לו את צורתו הייחודית. שכבות של שפכטל מגוון בפיגמנט חום ושפכטל מגוון בפיגמנט שחור, יצרו אפקט של קיר שרוף קלות. בשלב האחרון נמרחה לכה שקופה. במצבו הנוכחי הציור ניכר, אך לא מובלט; שכבות השפכטל הוסיפו אפקט של נפח ומרחק, והפכו את הדוגמה לקישוט נעים ולא צעקני.
לאחר שנקבעו שתי נקודות התייחסות דומיננטיות - הנישות הירוקות בחלל האירוח והקיר המצויר בחלל הכניסה - טופלו שאר הקירות כרקע רגוע. על הקיר המפריד בין המטבח לחדר האוכל צוירו באמצעות רולרים שלוש דוגמאות עדינות, המכסות את כולו. כל דוגמה טופלה בלכה בצבע שונה: חומה, אדומה וירוקה (פיגמנטים מעורבבים בלכה 8). מעל שכבת הדוגמאות נצבעו פסים של לכה בתוספת פיגמנט חום כהה, ומעליהם הונחה עוד שכבה של לכה שקופה.
הקיר מימין לכניסה מהווה דוגמה נוספת לצביעת רקע משלים: קיר סטוקו, החומר האהוב ביותר על יעיש, בצבעי ירוק וסגול. מהתקרה משתלשלות מנורות סגלגלות קטנות, המטילות את צלליהן על הקיר ומאירות את שכבות הסטוקו. את צבע הטרקוטה הנינוח של המטבח בחר השף האיטלקי של זיזה: "חלק גדול מההצלחה של המקום תלויה בו, ולכן רציתי ליצור לו סביבת עבודה נעימה שהוא ירגיש בה טוב" מסביר אבשלום.
שיווי המשקל בין הדרמטי לנעים ניכר בחלל כולו. אלמנטים דומיננטיים מאוזנים ברקעים שלווים, ואינם משתלטים על החלל. הקומפוזיציות הדרמטיות, הנוצרות משילובם של מרקמים וחומרים, אינן מפריעות לאופי האירוח הביתי והאינטימי של המקום. כך כמעט ללא רהיטים ואביזרי נוי הצביעה משווה לחלל אווירה מפתיעה וייחודית, המשמשת כרקע לפעילות האמיתית במקום - המתרחשת בין הכתלים, ולא עליהם.
* כל הצבעים והלכות של טמבור