נגד עין הרע

בדרך לבית החדש שתכנן האדריכל פיצ'ו קדם במושב עין ורד מצרצר הרדיו במרץ: פרסומות, צעקות, דיווחים, חדשות, מבזקים, עדכונים. אני מעביר תחנה, ומגיע אל הבית עטוף מוזיקה רגועה. זה הרי חלק מהסגנון הנינוח המאפיין את קדם - קווים ארוכים ואופקיים, נקיון צורני, מינימליזם כמעט נזירי, הרבה לבן ואפור עם נגיעות צבע, שימוש בחומר חדש ההופך כל בית למנגינה חדשה על סקאלת הרדיו.

הפעם אנחנו משדרים בגלים קצרים. ליתר דיוק, בפח גלי קצר. "חיפשתי סוג של חומר ולא צבע כדי להבליט את סכין הסרקולציה שבין שני הגושים, שיעבוד עם השפה הגרפית של הפרופילים בטיח ורפפות האלומיניום שבחוץ", מנחה קדם. הפח הגלי, המיועד למבני תעשייה, מיוצר בגרמניה ועשוי מאלומיניום ממולא בקצף בידוד (היבואן "רקע"). זהו לא הפח המגולוון הפשוט והזול שכולנו מכירים, שפרנק גרי השתמש בו בבית אימו בסנטה מוניקה כבר ב-1978. המראה שמתקבל שונה: החיבורים נסתרים, הפח מבריק, הכל עשוי בקפידה ומשדר היי-טק (מפקח בנייה - אסף לופו).

היי-טק הוא הקונספט שבחרו דיירי הבית, ליאת וברק מורבר-לוי, בעלי סטודיו לעיצוב גרפי בשם Tween Design השוכן בקומת המרתף. שפתו הגרפית של הסטודיו תואמת את שפת האדריכלות: היי-טק בצבעי לבן ואפור עם נגיעות של כתום. "נקיון צורני הוא חלק מהתפישה העיצובית שלנו", עולה לשידור ברק, "Less Is More זה הקונספט שלנו, ואנחנו עדיין מחפשים איפה לחרוט אותו".

העבודה המשותפת של קדם ומורבר-לוי הובילה לחריטות גרפיקה וטקסטים על דלתות הזכוכית הצרובות (אייקונים של מקלחת, שירותים וארון בגדים), על מעקה הזכוכית המוליך לחדר השינה של ההורים (סימון גזירה של מספריים) ו-"STUDIO" על חלון הסטודיו החיצוני, הפונה לחצר אנגלית מונמכת. הטקסט הצרוב והפח הגלי בחזית זיכו את הבית בכינוי "הספריה" מצד אנשי המושב.

בשל אותה רכילות וצרות עין המאפיינות לעיתים קהילות קטנות וסגורות, מפנה הבית חזית כמעט אטומה לרחוב, ונפתח לאחור אל השדות והפרדסים שבאופק. החזית לרחוב כוללת - בנוסף לפח הגלי וגגון הזכוכית - בריכה צרה וארוכה, בה זורמים המים על חלוקים שחורים ויוצרים השתקפות של הבית במים. חלוקי נחל לבנים חוזרים בסטודיו לאורך הקיר הפנימי, וזורמים החוצה מתחת לדלתות הזכוכית אל החצר האנגלית. דלת לבנה בגובה שלושה מטר נפתחת אל הבית פנימה, ומולה ניצב גרם המדרגות של הבית.

"רצינו בית עם מדרגות בצד", נזכר ברק, "אבל עכשיו הן המוטיב המרכזי. ככה זה כשעובדים יחד שלושה אנשים. זה תהליך שיש בו הרבה תהפוכות". קדם השתמש במדרגות, או בשפתו "סכין הסרקולציה" כדי לחתוך את הבית לשני אגפים - מימין לכניסה (מדרום) חדר הדיור ומעליו חדר השינה של ההורים, ומשמאל המטבח (צפון). המדרגות מודגשות לא רק בנסיגתן מהחזית, אלא גם בצורתן, המציגה את החתך המדורג היצוק בטון.

בקומת חדרי השינה מעל הכניסה, מוליך לחדר שינה של ההורים גשר הבנוי משתי קורות פלדה כסופות, ביניהן חוזר בתחתיתו חיפוי הפח הגלי. הפח חוזר שוב גם בקומת המרתף, הפעם בצידו החיצוני של השולחן המשרדי (עבודות הנגרות והמטבח תוכננו על ידי קדם בבצוע "מיסטריאל").

המטבח נפתח במלואו בדלתות הזזה מרצפה עד תקרה ומקיר לקיר אל הגינה האחורית, מרוצפת דק עץ איפאה מחורץ שממשיך את גובה פני הריצוף בפנים הבית - אריחי גרניט פורצלן אפורים, 80*80 ס"מ, שחוזרים בפרופורציות אופקיות גם בחדרי הרחצה ("חלמיש"). משטח העבודה עשוי כמיטב המסורת האופקית, הנזירית והטוטאלית של קדם: פלטה לבנה, יצוקה סטרון, המשלבת בתוכה פינת אוכל, כיור, פלטה חשמלית, שקעי חשמל קופצים ואפילו פח אשפה מוסתר. מוצרי החשמל בגווני נירוסטה שבקיר האחורי משתלבים יפה במראה ההיי-טק, ובגווני האפור ולבן המאפיינים את הבית. הזכוכית שמעל מחדירה אור מבחוץ, תאורת אווירה מעל ארונות המטבח, והצללות של הטקסטים הכתובים על חזית הסטודיו שמאחוריה. משמאל למטבח נמשכת הזכוכית כדלת צרובה לשירותי אורחים, עם אייקון גרפי של המעצבים.

מבט מהגינה האחורית אל הבית חושף במבט אחד כמעט את כל סודו הנסתר מהרחוב. פתחים גדולים בחזית האחורית, חלוקה נפחית לגושים כשהמדרגות במרכז והחלונות, לצד רפפות האלומיניום, מבטאים את הקו האופקי השליט. החיים בבית מתרחשים בחצר האחורית, "הרחק מההמון המתהולל" כשם ספרו של תומס הרדי, בתדר אחר על סקאלת החיים.