מינימום השקעה - מקסימום הנאה

אריה, המכונה סטיאם בפי חבריו, טייל בהודו. הארץ המדהימה הזו הותירה עליו את חותמה, הוא קיבל שם חדש (שפירושו אמת)והתאהב בניגוד המשכר שבין הצבעים העזים השולטים בסביבה לבין אווירת השקט והשלווה.

לכן, כשחזר לארץ ורכש לעצמו דירה קטנה ולגמרי רגילה, הרגיש שהוא חייב לשלב בה את חכמת החיים, האהבה והרגיעה שרכש לעצמו בסדנאות של אושו. כיצד משלבים את כל הרצונות האלה בדירה קטנה?

אפשר היה לשבור את כל הקירות ולתכנן מחדש את חללי הדירה. להחליף רצפות, חלונות, חשמל ואינסטלציה ולהוסיף גם רהיטים חדשים. אבל אפשר גם אחרת. במיוחד כשמדובר בדירה צנועה, ובמקרה זה מתאים גם לדירה שכורה, בנייה מחודשת אינה כדאית בדרך כלל. ניצול יעיל של החלל הקיים, שימוש בחומרים לא יקרים ובעיקר צבע, טקסטיל ואביזרים מתאימים יכולים לעשות עבודה מצוינת בעלות לא גבוהה ולשפר לא רק את מראה הבית אלא גם את האווירה ואת איכות החיים בו.

נתוני הדירה שקיבלנו לשפץ לא נראו מבטיחים כלל: 64 מ”ר המחולקים לאורך חלל צר, שאור טבעי חודר אליו אך בקושי דרך החלונות הספורים. “באופן כללי”, טען בעל הדירה, “יש כאן תחושה מעיקה ואני זקוק בדחיפות לשינוי”. הוחלט איפוא להתמקד בחלל המרכזי של הדירה - הסלון וחדר השינה - ולשפץ אותם בחומרים פשוטים ובתקציב נמוך ככל האפשר.

מאחר שהסלון הצר חלק קיר משותף עם חדר השינה, הוחלט לבטלו וליצור חלל פתוח ורחב יותר שיאפשר מרחב אירוח גמיש ומשתנה. קחו בחשבון שחלל כזה זה לא מתאים לכל אחד. מי שרוצה קצת פרטיות משאר בני הבית, מוטב שיחשוב על חלוקה שונה או על מחיצה קלילה שתשמור על אינטימיות, ועם זאת לא תחסום לחלוטין את החלל.

הקיר שבין הסלון לחדר השינה נהרס. המבואה הקטנה שהובילה לחדר הרחצה נסגרה בגומחת גבס עם מדפים. הפתח המקורי לחדר השינה מוביל מעתה מאזור השינה לחדר הרחצה.

כדי להיפטר בקלות מריצוף ה”טרצו” הישן, הוצמד עץ גלריה פשוט לרצפה הקיימת. לוחות העץ הונחו לרוחב החלל כדי לשבור את צורתו המאורכת. בחלק הפנימי, באזור שהיה קודם לכן חדר השינה, נבנתה בימה רחבה מאותן קורות גלריה, שתשמש בסיס למיטה ותיצור אזור אינטימי ומוגדר. אל הבימה עולים במדרגת עץ היקפית מחלל הסלון.

לאחר הנחת הרצפה נבחרו הצבעים והפריטים השונים שיקנו לדירה את המראה המבוקש. בעל הבית רצה באווירה שמזכירה את הצבעים העזים והמראות של המזרח הרחוק ובמיוחד של הודו האהובה עליו.

בחירה שכזו איפשרה שימוש נרחב בצבעים, בדוגמאות ובאמצעים פשוטים למדי, שסייעו להפוך את הדירה האפורה והחשוכה לצבעונית ועליזה ולמקום שכיף לחיות בו ולארח חברים.

מאחר שאין מחיצות בין החללים, כל חלל קיבל צבע שונה שיתאים לתפקודו. הסלון זכה בגוונים בהירים ומוארים עם אלמנטים נוספים. אזור השינה - בגוונים כהים ועמוקים יותר. הקיר הארוך שבסלון נצבע בכתום ההולך ומתבהר בהדרגה עד לתקרה, מתמזג עמה ויוצר אשליה של גובה. הקיר הנגדי, היוצא מן המטבח עד למרכז החלל וכולל גם את גומחת הגבס החדשה, נצבע בגוון ירקרק שכוסה, כמו טפט, בהמון עיגולים בגדלים שונים ובגוונים של ירוק, שנעשו בעזרת שבלונות פשוטות שגזרנו לבד.

הקירות התוחמים את הבימה נצבעו בכחול עמוק שיוצר תחושת אינטימיות ותוחם את החלל משאר חלקי הדירה. לקיר הצמוד לחלונות החזית הוספו, גם הפעם, עיגולים שונים שנצבעו בכל הגוונים ששימשו לצביעת הדירה, ואלו הפכו את הקיר המשעמם לעוד אלמנט ייחודי ומשעשע בחלל המרכזי.

רצפת העץ נצבעה בשני גוונים: הבסיס בכתום והשכבה העליונה בכחול-אפור, בטכניקה המקנה לעץ מראה משופשף ומגורד החושף את גוון הבסיס.

כדי לרכך את הצבע הכהה וכדי להפריד, במקצת את אזור השינה משאר חלקי הבית, נתלו מעל המיטה וילונות בד (אורגנזה) שקופים וצבעוניים. התקעים והשקעים החשמליים שבדירה הוחלפו בחדשים, ואלה נצבעו בספריי צבע בגוון כתום כדי להפוך אותם לאלמנט דקורטיבי. מומלץ להניח את השקעים והתקעים על נייר עיתון ולרסס בצבע. להמתין לייבוש סופי ולאחר מכן להתקין אותם על הקיר.

שני החלונות באזור השינה זכו לתוספת שהעלימה את תריסי הפלסטיק. סביב מסגרת החלון הקיים הולבש חלון עץ הנפתח בתריסים מסוגננים.

מוטיב העיגולים שמכסה את הקירות חוזר גם בתאורה. שלוש מנורות נייר סיניות עגולות נתלו לאורך תקרת הסלון. שני ספוטים קטנים שהוצמדו לקורה העוברת בין הסלון לבימה מאירים באור רך את אזור השינה.

החומרים:
- בונדרול
- נרות
- שפכטל
- צבע בגוון כתום
- צבע בגוון כחול-אפור
- לכה על בסיס מים
- רולר/מברשת

תהליך העבודה:

1. מורחים את רצפת העץ ב”בונדרול” בעזרת רולר או מברשת צבע וממתינים לייבוש מלא.

2. צובעים את הרצפה בצבע הכתום בעזרת רולר או מברשת וממתינים לייבוש מלא.

3. מורחים את הרצפה בנר עם כיוון הקורות (כדאי למרוח את הרצפה בצדו הרחב של הנר כדי לכסות שטח נרחב יותר).

4. צובעים את הרצפה כולה בשתי שכבות של צבע כחול-אפור וממתינים לייבוש מלא של 24 שעות לפחות.

5. מגרדים את הרצפה בשפכטל. פעולה זו חושפת את הצבע הכתום באזורים שכוסו בשעווה (כאשר השפכטל אנכי והמשיכות הן לכיוון הגוף).

6. מלטשים את כל משטח הרצפה בנייר לטש מספר 120 או במכונת לטש, ולאחר מכן חוזרים על הפעולה בנייר לטש מספר 220 לקבלת החלקה מלאה.

7. הכנה ללכה: מנקים את הרצפה (חשוב לנקות גם בין חיבורי הקורות) בשואב אבק. לבסוף מנקים במטלית לחה ולאחר מכן במטלית יבשה.

8. מורחים לכה אקרילית (על בסיס מים) על כל משטח הרצפה והפנלים בשתי שכבות או יותר וממתינים לייבוש מלא.