לוחות הגבס זוכים לפופולאריות רבה בדירות ובבתים פרטיים. האדריכלים, מעצבי הפנים והדיירים עצמם, מבקשים לעשות שימוש בגבס לאלמנטים עיצוביים ולרהיטים בנויים. סוד קסמו של הרהיט הבנוי טמון, כפי הנראה, בייחודיות ובמקוריות שלו, כאשר לכל רהיט שימוש ומטרה שונים. כשמתכננים רהיט בנוי כלשהו - נישה דקורטיבית, נישה לאחסון, ספסל ישיבה, מזנון, מעמד לטלוויזיה, דלפק, עמוד דקורטיבי, מחיצת הפרדה - הוא יותאם בדיוק לנתוני הדירה הקיימת ויראה ממש כחלק מהמבנה.
בכך עיקר יופיו, אבל זהו גם אחד מחסרונותיו הגדולים, שכן הרהיט המקובע אינו ניתן להזזה ולשינוי מיקום. אפשר אומנם "להיפטר" ממנו לאחר תקופה, אך הדבר כרוך בהריסה, פינוי ותיקון.
אם הרהיט הבנוי מיועד למקום מעבר וקיים סיכוי שיקבל "מכות" בפינותיו, מומלץ לדאוג לחיפוי פנלים. מומלץ גם למקמו באזורים מבודדים בבית, שאין בהם תנועה ערה של ילדים משתוללים או מבוגרים - למשל בפינת הסלון או כנישה עליונה. ברהיט הבנוי מגבס ניתן להתקין גופי תאורה ולהעביר דרכו צנרת חשמל. למעשה, אלמנטים מגבס (לאו דווקא רהיטים) נותנים פתרון מצוין להסתרת מערכות החשמל בצורה דקורטיבית.
לדוגמה: מערכת מיזוג אוויר מרכזית המורכבת בתקרה. במידה וקיים גג רעפים ניתן להעביר את צנרת מיזוג האוויר בחלל הגג, אך כאשר קיימת תקרת בטון יצוק ואי אפשר לחצוב בה, אפשר לבנות תקרה מונמכת מגבס ולהעביר בה את כל הצנרת. תקרת הגבס נותנת פתרון מצוין גם להעברת כבלים לתאורה, לסאונד, לתקשורת, למחשבים, להתרעה ועוד. קיר הגבס משמש לא אחת פתרון נפלא גם כשצריך להסתיר פרט זה או אחר ורוצים לתת לחדר מראה אסתטי ודקורטיבי.
החומרים הנדרשים להקמת אלמנטים מגבס
לוחות גבס - קיימים סוגים שונים של לוחות גבס. לוח הגבס מגיע במידות של 1.20 מטר רוחב ו-2.00-3.00 מטר גובה. לוח הגבס מצופה קרטון דק ולכן נקרא גם לוח גבס קרטון. עובי לוחות הגבס הוא בדרך כלל 1.27 ס"מ, אך יש גם לוחות בעוביים אחרים וכן לוחות גבס שונים לחדרים שונים: עבור חדרים רטובים (מטבח או אמבטיה) מומלץ להשתמש בלוחות גבס דוחה רטיבות ,אשר צבעם ירוק, וקיימים גם לוחות מיוחדים שעמידים באש או חוסמי אדים.
פרופילי פח - פרופילי הפח הם למעשה השלד של כל אלמנט בנוי מגבס. תחילה מתקינים את פרופילי הפח ולאחר מכן מחברים אליהם את לוחות הגבס במידות הנדרשות. יש להשתמש בפרופילי פח מגולוונים, בעובי מינימלי של 0.55 מ"מ, המכופפים בתהליך קר.
קיימים פרופילים בצורות שונות המתאימים לשימושים שונים: פרופיל חיבור בין ריצפה ותקרה, פרופילים לחיזוק - הנכנסים בתוך המחיצה, פרופילים המיועדים לחיפוי קירות ותקרות, ואלמנטים לחיזוק שנמצאים בתוך המחיצה - ואליהם מחברים את האלמנטים הכבדים אותם רוצים לתלות מחוץ למחיצה.
פסי איטום - פלציב - פסי איטום אלו עשויים מפוליאתילן ותפקידם העיקרי לשמש הפרדה בין פרופילי הפח לקיר, לתקרה ולרצפה, כדי ליצור בידוד אקוסטי וחיבור טוב יותר בין האלמנטים הקיימים לבין האלמנטים החדשים מגבס.
ברגים - בעזרתם מחברים את פרופילי הפח לתקרה, לרצפה ולקירות. יש להשתמש בברגים חסיני חלודה.
בידוד אקוסטי ותרמי - את פנים המחיצה ממלאים בחומר בידוד אקוסטי ובחומר בידוד תרמי (לפי הצורך).
מסטיק אקרילי - חומר איטום, שתפקידו לסתום את המרווח בין מחיצות הגבס לחלקי המבנה.
גבס - (באבקה) לתיקונים.
מרק - לסתימת מיישקים.
זוויתנים - לחיבור משקופים לרצפה.
דבק - מיוחד להדבקת קרמיקה ופנלים.
אביזרי חשמל ואינסטלציה - מיוחדים לפי הצרכים והתכנון.
צבע לגימור - מיוחד עבור לוחות גבס.
סרט שיריון
מגן פינה חיצונית
שלבי ביצוע מחיצות הגבס
1. סימון - מסמנים את מיקום מחיצת הגבס על גבי הרצפה. אפשר להיעזר בקו הריצוף הקיים או לסמן בעזרת עיפרון או גיר על גבי הרצפה. מומלץ לבדוק בעזרת פלס את ניצבות הסימון. יש לזכור כי לרוחב הפרופיל יתווסף גם עובי לוח הגבס שיחובר אליו .
2. מיקום הפרופיל התחתון - את פרופיל הפח התחתון חותכים באמצעות מספרי פח לאורך הרצוי. מניחים רצועת פלציב על גבי הסימון שעל הרצפה, ומעליו מניחים את פרופיל הפח התחתון. קודחים בו חורים בעזרת מקדחה בקוטר 7 מ"מ, דרך רצועת הפלציב לתוך הרצפה.
בתחילה יש למקם שני דיבלים ראשונים בשני קצות הפרופיל. כאשר הפרופיל מחובר אל הרצפה, ממקמים דיבלים נוספים כל 60 ס"מ. יש להדק את הברגים עד שהקצה הבולט של הדיבל יתרחב ויהדק את המסילה.
3. הצבת הזקף הראשון - הזקף הוא פרופיל אנכי שננעץ לתוך הפרופיל האופקי. הוא ממוקם בסמוך לקיר הצדדי. לפני הצבת הזקף הקיצוני מצמידים אל הזקף פס פלציב, ומחברים אותו עם דיבלים וברגים אל הקיר, כאשר המרחק בין הברגים אינו עולה על 60 ס"מ. יש לבדוק אם הזקף מפולס.
4. מיקום הפרופיל העליון - חותכים את הפרופיל למידה הנכונה, מצמידים פס פלציב בינו ובין התקרה, ממקמים אותו ביחס לפרופילים האנכיים ומחברים אותו לתקרה בעזרת דיבלים וברגים.
5. הצבת פרופילים אנכיים אמצעיים - כל הפרופילים האנכיים יהיו בגובה המחיצות פחות שני ס"מ. המרחק בינהם לא יעלה על 60 ס"מ בחדרים יבשים, ו-40.5 ס"מ בחדרים רטובים. אין צורך לבצע חיבור נוסף בין הפרופילים האנכיים (זקפים) ובין הפרופילים האופקיים (מסילות), חוץ מהחיבורים שכבר ביצענו בקצות המחיצה ובזקפים, שיהוו משקופי דלתות או פתחים אחרים.
6. הכנה לדלת - שלד המחיצה צריך להיות יציב במיוחד באזור הדלת. את הזקפים שמשני צידי הדלת נועצים במסילות כשגבם פונה זה אל זה, ומחברים אותם אל המסילות. מחזקים את מקום החיבור אל הרצפה בעזרת זוויתן פלדה בלתי חלידה. מעל המשקוף יש להתקין מסילת חיבור מפרופיל מסילה כרוחב הדלת ועוד 15 ס"מ בכל צד.
7. חיבור דופן גבס - גובה לוחות הגבס יהיה כגובה המחיצות פחות 20 מ"מ.(יש להרחיק את הלוח מהתקרה ומהרצפה כדי למנוע סדיקה). מניחים את לוח הגבס כאשר צידו השני (הכתוב) על השלד, ומצמידים את הלוח לזקף הצדדי בשני ברגי גבס 25 מ"מ. יש להשאיר מקום על גבי הזקף האמצעי לחיבור של לוח גבס נוסף. את הדופן השנייה מתקינים רק לאחר התקנת החשמל, המים, הבידודים וכו'.
8. צנרת חשמל ומים - התקנת צנרת החשמל תבוצע רק על ידי חשמלאי מוסמך. ההנחיות המופיעות כאן מיועדות להבנת התהליך בלבד. כעיקרון, צנרת החשמל מגיעה אל המחיצות מהתקרה ומהקיר בלבד. את הצנרת יש להעביר בחורים המיוחדים לכך בזקפים. כאשר מתקינים אביזרי חשמל משני צידי המחיצה - צריך לדאוג שיישמר בידוד אקוסטי סביר. לצורך העברת צנרת מים יש לשמור על רציפות וחוזק המסילות והזקיפים, ולא לחתוך את הפרופילים אלא לקדוח מעברי צנרת.
9. התקנת בידוד - בדרך כלל מכניסים לתוך המחיצה חומר בידוד אקוסטי לשיפור רמת הבידוד ממקור רעש. חומרי הבידוד הנפוצים הם צמר זכוכית וצמר סלעים. כאשר נדרש בידוד תרמי, ניתן להשתמש בקלקר לא דליק או ביריעת אלומיניום.
10. חיבור דופן שנייה - סגירת חלל המחיצה תיעשה על ידי חיבור לוחות הגבס מצידה השני. נקודות המפגש בין לוח ללוח יהיו בהזזה של זקף אחד לעומת השכבה הראשונה.
11. איטום - את המרווחים (של 10 ס"מ) שהושארו בין המחיצה לתקרה ולרצפה אוטמים באופן אחיד במסטיק איטום אקרילי חצי קשה, בעזרת אקדח ללחיצת שפופרת.
12. עיבוד המיישקים והפינות - לוח הגבס בנוי כך ששוליו הצדדיים יהיו שקועים במקצת (מגרעת), מה שמאפשר מילוי המיישק מבלי לבלוט מעל פני הלוח. כמו כן, יש לדאוג שבעת הרכבת הלוחות יוברגו ראשי הברגים ויהיו שקועים כחצי מילימטר בתוך פני הלוח. את המיישקים בין הלוחות יש לסתום בגבס מחוזק בעזרת מרית.
על בניית מחיצות מבלוקי גבס
את הפתרון של בניית מחיצות גבס מבלוקים המציאה עבורנו חברת "אשבונד". הבלוק יצוק מגבס, מחוזק בסיבי זכוכית ומודבק באמצעות טיט "אשבונד" מיוחד. הבלוקים מיוצרים בשיטה "שקע תקע" המאפשרת קבלת פני שטח חלקים ומפולסים במיוחד.
קיימים סוגי בלוקים שונים בהתאם לייעודם: בלוק לבניית מחיצות ובלוק עמיד במים לחדרים רטובים. היתרון בקיר גבס עשוי מבלוקים הוא שאין צורך בטיח: הקיר מוכן לעבודת צבע, להדבקת אריחים או לחיפוי טפטים, והבנייה היא בנייה "יבשה", מהירה וקלה ליישום. במחיצה מסוג זה ניתן להעביר את כל הצנרת הדרושה ולתלות עליה אלמנטים כבדים (כיור, ארונות מטבח, זרוע לטלוויזיה ועוד).
בניית מחיצה מבלוקי גבס דורשת מיומנות מסוימת, אך ניתן לבצע זאת גם בשיטת "עשה זאת בעצמך". את החומר אפשר לרכוש בחנויות מורשות בלבד וכדי להיעזר בשירותי מחלקת ההדרכה של החברה. בניית מחיצת גבס מבלוקים מורכבת מכמה שלבים עיקריים: ראשית, יש לדאוג לפילוס הרצפה הקיימת.
בעיות בפילוס הרצפה אפשר לפתור באמצעות מילוי בתערובת צמנטית מתאימה כעובי המחיצה. לאחר מכן יש מסמנים את מיקום המחיצה - על הרצפה וגם על הקיר הקיים שאליו תתחבר המחיצה. לפני הקמת המחיצה יש להדביק אל הרצפה ואל הקיר את פס האיטום בעזרת טיט "אשבונד". את הטיט מכינים לפני בניית המחיצה, על פי הוראות היצרן.
פס האיטום מגיע עם תקע מיוחד, אשר מיועד לאחוז את הבלוקים של השורה הראשונה. לאחר בניית השורה בודקים את פילוסה. את הבלוקים אפשר לחתוך בעזרת שולחן חיתוך נייד ומסור. את השורה השנייה מתחילים בחצי בלוק כדי למנוע מיישקים אנכיים מתמשכים.
המרחק המומלץ בין המיישקים יהיה לפחות 20 ס"מ. את הבלוקים של השורה השנייה מניחים על גבי הבלוקים של השורה הראשונה בהתאמה בין השקע לתקע. את השורות הבאות בונים באותה שיטה, ומומלץ לבדוק מדי פעם את מישוריות ופילוס המחיצה.
בחוברת ההדרכה ובמפרט הטכני של בלוקי הגבס יש הסברים מדויקים לגבי פרטי העבודה, כגון: חיבור המחיצה לתקרה ולקירות, קיר מסיבי או קיר קל, מחיצה לחדרים יבשים או רטובים, הוראות צביעה ותחזוקה ועוד.
