פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      עליית מדרגה

      הידיעה שיש המשכיות לקומה אחרת ומעקה לסמוך עליו - איך בוחרים גרם מדרגות לבית ומחוצה לו

      המדרגות יוצרות עניין חללי גם אם הכל צנוע וקונבנציונלי", אומר האדריכל יניב פרדו. "הן יותר מסתם חיבור בין קומות ומפלסים. המדרגה היא התנסות חללית, מרחבית, דרמטית וייחודית - יש בה משהו מהחגיגה האנושית. הזרימה של אור טבעי, תאורה מלאכותית, הבחירה בחומרים והטיפול במשטחים - חוברים ליצירת קומפוזיציה ארכיטקטונית מהסדר האמנותי והטכני הגבוה ביותר".

      תקנים המבוססים על חוקים ארגונומיים, שנוצרו אחרי חישובים מדוקדקים, נועדו להקל על העלייה והירידה במדרגות, מסבירה האדריכלית יולי וולמן. מהלך מדרגות מכיל בדרך כלל תשע מדרגות לפי תקן, שכן על פי הנדסת האנוש, אחרי תשע מדרגות אדם זקוק להפסקת טיפוס של שני צעדים. גובהה של קומה הוא בערך שלושה מטרים ובגובה מדרגה תקני מדובר בגרם של 81 מדרגות. יש גם להיזהר מסיום מעוגל ולא תקני העלול לגרום החלקה.

      הנוסחה לבניית מדרגות מורכבת מהמושגים רום ושלח - רום, הנקרא רייזר בעגה הרווחת, הוא גובה המדרגה או הצעד, ושלח הוא המדרך. התחושה של טיפוס נוח או קשה, גם באותו מספר מדרגות, יכולה להיות תלויה בהפרש של חצי ס"מ ברום. הנוסחה לחישוב גובה המדרגות היא: שני רומים + שלח =16-36 ס"מ.

      כשבאים לעצב בית ויש צורך בגרם מדרגות של קומה או חצי קומה, אומרת יולי וולמן, מתאימים את אופי עיצוב המדרגות לעיצוב הכללי של הבית. קובעים את רוחב המדרך וגודלו, אם גרם המדרגות מעוגל או ישר, אם הוא צמוד לקיר או עומד בפני עצמו ואז קובעים את אופי החומרים ואם המהלך פתוח או סגור.

      כשגרם מדרגות סגור יותר, הוא בדרך כלל נעשה ביציקה שניתן לעשותה אלכסונית - לפי הסטנדרט המקובל שנים, או משוננת - כזאת שנראית מלמעלה כמו מלמטה. או אז מצפים את המדרך והרום באבן שיש, בעץ, מתכת, צבע, בטון חשוף, בשברי אבן מודבקים של רשת וכיוצא בזה.

      את אופי החומר שבו מעצבים את המדרגות יש להתאים לשאר הבית, במרקם, בצבע ובגוון. למשל, פרקט ועץ לאווירה חמימה או כפרית, שיש לאווירה יוקרתית או אבן לתחושה ים-תיכונית עכשווית. ניתן ליצור המשכיות לריצוף הכללי גם במדרגות, ליצירת אווירה רגועה, או לחלופין ליצור ניגוד בחומר אחר לגמרי ליצירת עניין ומתח.

      בבית שכולו אבן, למשל, ישולבו למען הדרמה מדרגות בעירוב עץ ומתכת. שילוב אחר היוצר עניין ועם זאת אלגנטי הוא רצפת שיש ומדרגות זכוכית - המפתיעות בקלותן ובשקיפותן לעומת כובד השיש. ניגוד מנוכר לסביבה ייצרו גם מדרגות מתכת.

      מדרגות חוץ

      כשמדובר במדרגות חוץ יש להביא בחשבון את גורם ההחלקה, במיוחד באבן ושיש, הנרטבים בגשם ובטל. לכן מומלץ לדאוג לגימור מפוספס וגס יותר. גם קרמיקה אינה חומר מומלץ למדרגות - מלבד חלקלקותה, היא לא נראית טוב, בגלל החלוקה שלה לקטעים קטנים וקצותיה נוטים להישבר. כדאי לבדוק ולראות אם המדרגות מוסיפות לעיצוב הכללי. אם הן אינן נחוצות מבחינה עיצובית, כדאי להכניס אותן לתוך קירות, כמעין חדר מדרגות ביתי, ואז הן מוסתרות ואין צורך להשקיע בהן, גם כלכלית.

      אבל באופן עקרוני, מציינת וולמן, אני תמיד בעד מדרגות גלויות לעין, כי עצם הידיעה שיש המשכיות לקומה אחרת מעוררת תחושה של חלל גדול יותר.

      המדרגות גם יכולות לשמש גם כאלמנט דרמטי בחלל. מעין אלמנט עיצובי תוחם היכול גם להיות פתרון פונקציונלי בהתאם למיקומו בבית. למשל, להכיל מתחתיו ארונות לאחסון. ליד המטבח חלל כזה יכול לשמש ארון מזווה או מכשירי מטבח, ארונות שירות, מגירות וכדומה, ליד הסלון - להכיל ספרייה או פינת טלוויזיה, ואם המיקום ליד חדרי הילדים - אפשר לרכז מתחת למדרגות פינת צעצועים או פינת עבודה ומחשב.

      מעקות מנירוסטה

      המעקות נוצרו למען הביטחון בלבד. מבחינה ויזואלית, כשאין מעקה העיצוב טוטאלי. מבחינה תקנית, למעקה צריכים להיות שלבים אנכיים, כי באופקיים ניתן להשתמש כסולם, וצריך שיהיה מרווח של כ-11 ס"מ ביניהם, כדי שתינוקות לא יוכלו להשחיל שם את ראשם.

      הבעיה היא שהסורגים האנכיים יוצרים מעין כלוב וחוסמים את הזרימה הטבעית של המדרגות. האדריכלים עסוקים אם כן, כל אחד בדרכו, במאמץ לפתור את הבעיה הבטיחותית-העיצובית באלגנטיות ככל האפשר. ברוב הבתים לא מתייחסים לתקן ומעצבים באופקיות - לטובת היופי ובאחריות בעל הבית).

      החומר השולט במעקות, במיוחד במאחז, הוא הברזל. הפשוט יותר נעשה על ידי מסגר (היוצר את המעקה מאלמנטים מוכנים), והאמנותי - בידי נפח (היוצר את האלמנטים בעצמו).

      יש גם מעקות מנירוסטה, מפליז, מעץ, מקיר נמוך, מרצועות עור, פיברגלס, זכוכית ועוד. למען הבטיחות ניתן לחבר כבלים אופקיים ממתכת. קשה לטפס עליהם כי הכבלים גמישים. אפשר לחסום את החלל שבין המעקה למדרגות ברשת מתכת, סריגת ראטן וכדומה. כמו כן אפשר ליצור מעקה מזכוכית עם תופסנים מפליז או מנירוסטה, היוצר מראה אקסקלוסיבי.

      את המעקות ניתן לקבע בתוך המדרגה עצמה או בצדה, כדי לתת יותר מרחב. בכל מקרה תקן הגובה של המעקה הוא 50.1 מטר ובפועל עושים בדרך כלל 09 ס"מ, מספרים האדריכלים, כי כך יפה יותר. ואולם, חשוב במיוחד להקפיד שהגובה יהיה בתקן כשמדובר בגלריה עצמה, כי שם זה באמת מסוכן לילדים. בכל מקרה, כשיש תינוקות וילדים קטנים בבית מומלץ מאוד לתחום את גרם המדרגות בגדר הנפתחת על פי הצורך.

      לא לסנוור את העולים במדרגות

      מדרגות הן למעשה חלל של מעבר ולכן התאורה בהן משמשת בעיקר לסימון ואינה חייבת להיות חזקה. כדי שלא תסנוור את העולים במדרגות, כדאי למקם את התאורה בצדדים בקרבת הרגליים ולא ברום.

      אפשר להשקיע את התאורה במדרגה עצמה או בקיר הסמוך לה. תאורה שקועה בקיר כל מדרגה שנייה או שלישית, בגובה של 20 ס"מ מהמדרך, תאיר את המדרגה עצמה והאדם יוכל ללכת גם בחושך. כשמשאירים את התאורה הזאת דולקת כל הלילה זה גם פונקציונלי וגם משרה אווירה נעימה. יחד עם תאורה זו באה גם תאורת קיר.

      שני גופי תאורה יספיקו לגרם מדרגות אחד. אם יש בעיה של תקרה מונמכת, כדאי להתקין תאורה שקועה עם אלומת אור צרה לגובה של שישה מטרים, מה שיוצר "שלולית" אור כמו בבמה.

      "אני מתייחסת לגרם המדרגות כמו לחדר", אומרת וולמן, "ואם יש לי חלל מספיק אני שמה לפעמים שנדליר גדול וחגיגי, כזה שכאילו לא שייך, במרכז. במקרים אחרים, אם הרום עשוי עם חיפוי של זכוכית חלבית, אני שמה שם את האור, כי זה נותן תחושה אוורירית ועם זאת לא מסנוור".

      לדברי פרדו, "ניתן לנצל את כל חלל המדרגות כגוף תאורה אחד גדול כאשר הוא מגיע עד הגג ולהכניס דרכו אור יום טבעי אל הקומות התחתונות על ידי סקיי-לייט שיאפשר לאור לחלחל מטה".
      הלהיט האחרון בתחום התאורה בכלל ותאורת המדרגות בפרט הם הסיבים האופטיים. ניתן לעצב בעזרתם סימונים קטנים אך משמעותיים לאורך מעלה המדרגות, אפשר לשחק בהם במגוון צבעוני של אור ונקודות אור וניתן לשזור אותם בכל מדרך כמו בחללית, לקבלת מראה של מדע בדיוני.