וואלה!
וואלה!
וואלה!
וואלה!

וואלה! האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

האימפריה השנייה

אסתר הכט

5.7.2006 / 9:53

לישון במיטת דון ג'ובאני ולקרוא לאור מנורה מ"חלף עם הרוח" - המלון הכי רומנטי בסן פרנסיסקו

במלון רומנטי בלבה של סן פרנסיסקו יש סוויטה רומנטית במיוחד הנקראת על שמו של גדול המאהבים, "דון ג’ובאני". המיטה המגולפת בעלת ארבעת הכלונסאות, מהמאה ה-17, היא רק ההקדמה להנאות הסוויטה.

המקלחת בעלת שבעת הראשים היא המקלחת המקורית של הבית הוויקטוריאני המהודר הזה, אך האמבטיה הכפולה חדשה. והיא ניצבת בחדר שהיה בעבר הקאפלה הפרטית של הארכיבישוף הקתולי של העיר, בדיוק במקום שבו נהג לקיים הטבלות.

הסוויטה המפוארת ממוקמת במה שהיתה דירתו הפרטית של הארכיבישוף פטריק ריורדן, שבשבילו תכנן את הבית אדריכל הכנסייה פרנק שיי בשנת 1904. גם לאחר שהמבנה הוסב לשימושים אחרים בשנות הארבעים, הוא המשיך להיקרא בשם הארכיבישוף ומכאן שמה של האכסניה המיוחדת השוכנת בו כיום - Archbishop’s The Mansion (אכסניית הארכיבישוף של סן פרנסיסקו).

הבניין, שנבנה בשילוב הסגנונות "תחייה קולוניאלית" ו"האימפריה השנייה", משתרע על שטח של יותר מ-3,500 מ"ר, והוא אחד הבתים הגדולים ביותר בעיר. הוא שוכן ליד בתים ויקטוריאניים אחרים, מהודרים ומשופצים, הפונים כולם לכיכר מוריקה רחבת ידיים - כיכר אלאמו. מטרים ספורים ממשכנו של הארכיבישוף נמצאת שורת הבתים בעלי הגגות המחודדים הנראים כמעט בכל סרט שעלילתו מתרחשת בסן פרנסיסקו.

נברשת בדולח שפועלת על גז

הנכנסים לאכסניה מוצאים את עצמם במסע נוסטלגי לתקופה הוויקטוריאנית. גרם מדרגות מפואר מעץ מהגוני מגולף מטפס לקומה השנייה והשלישית. מעל למדרגות יש כיפה מזכוכית מגוונת שקוטרה יותר מחמישה מטרים. הנברשת באולם הכניסה היא היחידה בפריטי הריהוט והשטיחים שהיא מקורית לבית. שאר פריטי הריהוט העתיק מאירופה נבחרו בקפידה כדי לשוות למקום את רוח התקופה, שאופיינה בעושר של סגנונות.

בחדר האורחים הקדמי תולה נברשת בדולח הפועלת על גז וחשמל, שכיכבה בסרט "חלף עם הרוח". על התקרה יש עיטור פרחוני ב15- גוונים, המועתק משטיח אובוסון בציור ידני. בחדר האורחים השני, המכונה "האולם הגדול", תלויה מעל לאח מראה בעלת מסגרת מוזהבת מהודרת, שהיתה שייכת למרי טוד לינקולן, אשת הנשיא אברהם לינקולן.

אחר הצהריים, כאשר מוגשים גבינות ויין, מתנגן פסנתר כנף אוטומטי שהיה בבעלותו של המחזאי הנודע נואל קווארד. שני חדרי האורחים מצטיינים בתקרותיהם הגבוהות ובגודלם.

לכל סוויטה שם של אופרה, המשרה אווירה רומנטית ומזכיר שבית האופרה שוכן בקרבת מקום. מהסוויטה הפינתית "כרמן" נשקפים נוף העיר ומראה הכיכר. כיסוי מיטה ויקטוריאני מתחרה לבנה, שהיה פגיע מדי לשימוש יום-יומי, משמש מעין כילה מעל למיטה.

בחדר השינה וגם בחדר הרחצה הענקי ובו אמבטיה עתיקה שרגליה דמויות ציפורני-חיה, יש אח. פרגוד צרפתי מעץ מגולף, מ-1850 לערך, עדיין נושא את הברוקדה המקורית בגוון תכלת-אפור. על הקיר מאחורי הפרגוד תלויה הליברית של האופרה "כרמן".

תנועת הצבעוניות

כאשר נבנה משכנו של הארכיבישוף, היתה השכונה שבה הוא ממוקם מהשכונות היוקרתיות בעיר. כיום, לאחר שנים של עזובה, השכונה מסביב לכיכר היא שוב פנינה מבוקשת, בזכות התעוררות התודעה הציבורית ליופי הגלום בבתי העץ הישנים. בשנות השישים החלו אנשים לשפץ את בתיהם החד-גוניים והמשמימים ולצובעם בצבעים עליזים ואף פסיכדליים. המגמה הזאת היתה לזרם עז, אשר כונה תנועת הצבעוניות.

התנועה, שנולדה בסן פרנסיסקו, התפשטה בתוך עשור לרוב מדינות ארצות הברית ואף לאוסטרליה. בשנות השמונים אמר הצבע-האומן פול קנזינגר שכשהוא הגיע לעיר היא היתה "כולה לבנה. היום היא כמו ציור של סזאן".

מטרתם של בעלי הבתים היתה להשיב לבתים הוויקטוריאניים היפהפיים את פארם האבוד. מהפכה זו הצילה אלפי בתים שהיו בסכנת הריסה בידי יזמים, אך לא לפני שיותר מ-55,000 בתים ויקטוריאניים נהרסו במבצעי ענק של פינוי-בינוי. כיום צבעי הבתים מעודנים ומתוחכמים יותר מאשר בתחילת תנועת הצבעוניות.
משכנו של הארכיבישוף הוא מהמוצלחים שבניסיונות שחזור אלה.


לפני שהגיע הארכיבישוף ריורדן לסן פרנסיסקו הוא התגורר בשיקאגו, שם חווה את השריפה הגדולה של 1871. על כן ציווה כי מבני הכנסייה בסן פרנסיסקו ייבנו מלבנים, אבן וגרניט. משכנו, אשר סימל את חשיבותה של הכנסייה הקתולית בחיי העיר, שרד ברעידת האדמה הגדולה של 1906 בעיקר בזכות העובדה שנבנה על אבן שתייה ומסגרת העץ שלו נתמכה בקורות פלדה.

לאחר רעידת האדמה והשריפה הקטלנית שהשתוללה בעקבותיה, מסר ריורדן את מעונו לשימושן של נזירות הבשורה, שמנזרן בקרבת מקום נשרף. הן הסבו את המעון לטיפול בנפגעי הרעש. מסמכים חשובים של העירייה אוחסנו במרתף.

אחרי מותו של ריורדן ב-1909, שימש המעון את הארכיבישופים שבאו אחריו עד 1944, אז הסבה הכנסייה את הבניין למעון לנערים במצוקה. בינתיים היתה הסביבה לשכונה יהודית ולאחר מכן לשכונה של שחורים. ב1972- מכרה הכנסייה את הבית למרכז רפואי שהסב אותו למעון גמילה מסמים. ב-1979, כאשר רכשו את הבית ג’ונתן שנון וג’פרי רוז, הם תיארו אותו כ"אסון". ב-1983- נפתח הבית מחדש כאכסניה והוא משתייך לארגון ושמו "האכסניות הרומנטיות של העולם".

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    0
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully