וואלה!
וואלה!
וואלה!
וואלה!

וואלה! האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

מגדלים בגב האומה

גיורא אוריין

20.6.2006 / 11:40

הם מיועדים לעשירים וגוזרים על העיר מוות איטי בחנק. משרד האדריכלים קימל-אשכולות ישכנעו אתכם שמגדלים הם המטרד העירוני הבא

תערוכות אדריכלות נדירות במוזיאונים בארץ. כשהן מתגשמות הן לרוב מסכמות היסטוריה אדריכלית באה בימים של אבות מייסדים. במוזיאון לאומנות ישראלית ברמת גן, מוצגת עד סוף אוגוסט, התערוכה "ארכיטקטורות – קימל אשכולות 1986-2006", סיכום ביניים של עשייה אדריכלית של בני "הדור השלישי": "לא מימשנו את החלום, לא ייבשנו את הביצות, אף לא בנינו מדינה. אנחנו רואים עצמנו שותפים למאמץ לייצר ארכיטקטורה שפויה, בתוך סביבה נתונה, משתנה, היפראקטיבית", מסכמים האדריכלים קימל-אשכולות בפתח קטלוג התערוכה שלהם.

מעמד האדריכל בחברה שלנו פוחת ומתדרדר, למרות שבעבודתו הוא קובע איך יראו פניה ואף איך יראו חיינו וחיי ילדינו, בתוך העיר הנשלטת יותר בידי יזמי נדל"ן ופחות בידי אנשי מקצוע כמו אדריכלים. ללקסיקון הצורני שמרכיב את פניה של העיר תל אביב, קימל-אשכולות תרמו והרכיבו את השפה האדריכלית שבה מדברים פה אחד ובמגוון קולות בתי שכונת נווה צדק. אחריה הם פיתחו שפה צורנית השחה בתל אביבית אדריכלית צחה, בלי 'כאילו' ו'כזה'. בתערוכה הם ממחישים לנו איזו תל אביב נקבל אם יזמי נדל"ן יקבעו את פניה.

תל אביב הייטס

החלק הפרובוקטיבי ומעורר המחשבה של התערוכה מוצג תחת השם "Tel Aviv Heights". בצילו של המגדל הממאיר בין נווה צדק לפלורנטין, קימל-אשכולות מנגידים את הרחוב התל אביבי אל מול סופניותה של המחלה שהמגדל הוא הסימפטום שלה. "האם אנחנו עכשיו בתחילת תהליך של מגדלים הנבנים בתוך המרקם העירוני וגוזרים על העיר מוות איטי?" הם שואלים.

"בתערוכה אנו יוזמים פרויקט ארכיטקטוני בדיוני, אך לא מנותק מהמציאות. משרטטים תרחישים עתידיים לעיר תל אביב, לבחון לאן זה מוביל. מה יקרה אם ניקח את כל זה בהילוך מהיר לעבר מצב קצה עתידי? כאשר השכונה כולה תצטופף במגדל, או כאשר יוחלט לוותר על העיר לטובת פארק ומגדלים בחזית הים? זו חקירה ויזואלית תלת מימדית", הם אומרים.

"באמצעות אנימציות אפשר לראות את נפח בתי השכונה, שניתן לערום את כולם להכניסם למגדל אחד קומפקטי. אנו רוצים להטריד, להראות לאיזה קצה רחוק זה יכול להגיע. איננו מביאים פתרונות אלא מחדדים שאלות, ממחישים את האבסורד, לוקחים את שכונות לב העיר ומחילים עליהם את תהליך 'פינוי בינוי', מפנים את השכונות ומכניסים את בתיהן למגדלים בצד פארק צמחיה ענק. נווה צדק יכולה לבנות עצמה מחדש כל חמישים שנה, אך מגדל כזה ישאר לנצח. האם מעשה של ארכיטקטורה הוא בכלל רלוונטי בעת כזו? האם כל הפרויקטים הקטנים שאנו עסוקים בהם רלוונטיים בעידן שקנה המידה קינג קונגי?".

קימל-אשכולות רואים במגדלים פתרון שגוי למצוקת הקרקע המתרחשת כבר בפיסת ארצנו, המבוסס על קונספציה מוטעית. "מעבר לזה שמגדלים קשה מאד לתחזק, הם מיועדים לאוכלוסייה עשירה, לא מייצרים שום מרחב ציבורי סביבם, אלא עיר מגדלים שאנשים לא יאהבו לגור בה - מעבר לכל זה - היא לא מצופפת", הם אומרים "נווה צדק על הדירות והמטרים הרבועים שלה צפופה יותר מרמת אביב ג', שבחרה לבנות עצמה במגדלים של עשרות קומות, לעומת שתיים שלוש בנווה צדק.

כשבונים מגדל ליד מגדל, זה מחייב מרחקים מרווחים ביניהם. חשוב להדגיש, שאם נמדוד יוכח שזה לא מייצר ציפוף. נכון שמדינת ישראל קטנה ולכן צריכה להיות חכמה בשימוש במשאב הקרקע שלה. הפתרון אינו בהכרח מגדל, יש מקומות שהוא מתאים, למשל למשרדים, לא כפתרון לצפיפות מגורים. צריך להבהיר לציבור שזו לא גזירת גורל מהשמיים להיות מדינת מגדלים, אלא החלטה שלנו".

שבזי הופכת לנווה צדק

איתן קימל (46) ומיכל קימל-אשכולות, יוצאי חיפה, הקימו את המשרד מיד אחרי שסיימו את הטכניון בחיפה (1985), אליהם הצטרף כשותף אילן כרמי (41), אף הוא בוגר הטכניון, לפני עשר שנים. הפרויקט הראשון שלהם, היה גיוס חמש משפחות לבניית בית מגורים במגרש בנווה צדק, בית שהפך לכרטיס הביקור האדריכלי שלהם. השכונה הפכה למבוקשת ודרכם מאז צלחה. "אף בית שתכננו לא התחפש לבית ישן, אלא תמיד ביקשנו לחדש ולהביא משהו עכשווי, עם הרבה כבוד לסביבה", הם מתארים.

"הגענו הנה לפני עשרים שנה בקצה שלב הדרדור של השכונה ובהתחלת תהליך ההתחדשות שלה ועזרנו למנוע שיהרסו אותה. באנו לנווה צדק בשלהי המודרניזם והברוטליזם האפרורי המדכדך ופתאום גילו שיש חומרים מקומיים ואפשר לעשות הרבה. פיתחנו תיאוריה איך לבנות כאן בלי התבטלות, עם הרקמה הקיימת וחומרים מקומיים."

בדרך לאדריכלות ישראלית?

בין כל שאר האילוצים בהם נאבקים אדריכלים, קימל-אשכולות מנסים לנווט בין גאוותם המוצדקת על טביעת חותמם בבניית נווה צדק, לבין רצונם לצאת מסטריאוטיפ השכונה, לצאת ממשבצת העיר ולנצח כמו גדולים באדריכלות בארץ.

בחלק השני של התערוכה מציגים קימל-אשכולות סדרת בתי מגורים שבנו בעיר וכרכו יחד כנושא, מעבר לבית האחד הבודד, כדי להפוך לקונספט מספיק לעורר לדיון וכדי "לאתר את המחבר המקשר, את מה שניתן לכנותו אולי שפה אדריכלית, חותם אישי".

בחלק השלישי מוצגים חמישה מבני ציבור שהם תכננו בארץ ובעולם: "מרכז דוידסון" בירושלים, מוזיאון המהווה חלק מאתר החפירות של הכותל הדרומי בעיר העתיקה; הצעה לאתר הנצחה במסגרת תחרות בינלאומית בבאבי יאר בקייב; הפקולטה למדעי הרוח באוניברסיטת בן גוריון, בה עוצבה חזית הבניין כמו סרט טלפרינטר מנוקב; "בית הלוחם" בבאר שבע, הנבנה כעת עם קשר לטבע שמסביבו וכפר נופש בפלמחים המיועד להיפתח בעוד שנתיים, המתוכנן בשפה ים תיכונית, אנושית ורומנטית.

"ארכיטקטורות", מוזיאון לאמנות ישראלית, רח' אבא הלל 146 רמת גן. טל' 03-7521876. התערוכה תוצג עד ה-28 באוגוסט.


שעות פתיחה:
ימים א' ב' ד' ה' בין השעות 16.00–21.00
ג' בין השעות 10.00– 21.00
ו' בין השעות 09.00– 13.00
שבת בין השעות 09.00-16.00

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    0
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully