וואלה
וואלה
וואלה
וואלה

וואלה האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

בית בתפירה אישית

יגאל גבזה

3.6.2006 / 10:30

בעזרת שמונה סוגי טפטים, נוצרה אשליה של מרחב ואווירה של בית בובות אירופי בדירה קטנה בלב תל אביב

שמונה סוגי טפטים מחפים את קירותיה של דירת הדופלקס הזאת, השוכנת בקומה הרביעית ובקומת הגג של בניין חדש בלב תל אביב. המעצבת אילנה וייצברג אומרת שהתייחסותה אליהם היא "מודרנית ומתובלת בחוש הומור".

בחלל התחתון, המכונה "הכחול", אפשר למצוא זה לצד זה על קיר אחד שלושה סוגי טפט בגוני כחול - הראשון בדוגמת פסים, השני בדוגמת עלים והשלישי בדוגמת סצינה כפרית. החלוקה והשילוב ביניהם יוצרים אשליה של מרחב, שחשובה כאן עקב שטחה הצנוע יחסית של הדירה: כ-50 מ"ר בקומת הכניסה, כ-30 מ"ר בקומה העליונה וגג ששטחו כ-20 מ"ר.

טלאים של טפטים על קיר גרם המדרגות משמשים גם לסימון המעבר מחלל המגורים הציבורי לסוויטה הפרטית. מטפט בדוגמת פסי תכלת עוברים לפסים בצהוב בהיר, ואחר כך לגוון חם יותר שהוא מעין הקדמה לאופיו החמים והאינטימי של אגף השינה.

מכפלת בכניסה

השינוי הגדול שנעשה בדירה נוגע למדרגות. במקור אפשר היה לראותן מיד בכניסה לדירה, והן היפנו את המבט מעלה. וייצברג רצתה לעשות הפרדה ויזואלית בין שני המפלסים, לצמצם את הדומיננטיות שלהם ולארגן מחדש באמצעותם את הפונקציות השונות בחלל - מטבח, פינת אוכל, פינת ישיבה ופינת טלוויזיה.

על ידי שינוי כיוון העלייה של המדרגות הושגה ההפרדה הדרושה, גם בין שתי הקומות וגם בין המטבח הקטן לאזור המגורים. וייצברג, שלמדה פנג שואי ו-space cleaning (שיטת טיהור חלל באמצעות טקסים אינדונזיים), אומרת שהשינוי גרם לכך שה"צ'י" אינו בורח עתה למעלה כמו בעבר.

הקשר בין הלקוח למעצבת נוצר אחרי שראה את עבודתה בקפה "דניאלה" ברחוב נחמני בתל אביב. לדבריה הוא חיפש מגע של "בית בובות" ואופי אירופי יותר, בחלל שיהיה מפנק. הפרויקט הצליח, אומרת וייצברג, גם הודות לסבלנות הלקוח.

אווירה מפנקת בקומה השנייה

התוצאה רחוקה מלהיות פלקטית: בין אם מדובר בחלל המגורים או בסוויטת השינה, הדירה מתאפיינת בחותם אישי שמקורו גם באוסף התמונות וחפצי האמנות של בעל הבית, שכל פריט ופריט בו יושב נכון בחלל.

מה שמחבר בין שתי הקומות הוא עבודת הנגרות, בגוני לבן שבור. כמה רהיטים עתיקים, לצד שולחן דמוי שעון שנקנה ב-ID Design, עברו צביעה אמנותית אצל פטריסיה גלמן וזכו לחיים חדשים.

האווירה המפנקת ניכרת במיוחד בקומה השנייה. את החלל, שהיה פתוח, חילקה וייצברג בעזרת קיר בחצי גובה מחופה בעץ, שיוצר פינת ישיבה ומפריד בין השירותים לשאר החלל. יש כאן הרגשה אמיתית של בודואר אירופי שעוטף את הנכנסים ברכות, ורק כאשר יוצאים אל המרפסת מזכירים גגות תל אביב היכן אנו נמצאים.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    0
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully